החל מאמש (יום ב'), שורת מחלות זיהומיות כמו שפעת, צהבת A ו-B, רוטה, RSV ודלקת קרום המוח כבר אינן חלק מלוח החיסונים שמומלץ לכל ילדי ארה"ב. ההחלטה הדרמטית של משרד הבריאות האמריקני, בראשות רוברט פ. קנדי ג'וניור, משנה לראשונה מזה עשורים את מערכת בריאות הציבור במדינה, ועוררה גינויים חוצי מגזרים מצד מדענים, רופאים, אפידמיולוגים ועמותות רפואה.
"צעד רשלני, מסוכן ונטול דיון ציבורי", נכתב בהודעה רשמית של המרכז לחקר מחלות מידבקות באוניברסיטת מינסוטה, מהמובילים בארה"ב. "בריאותם של ילדים וילדות נמצאת כעת בסיכון ממשי, בגלל החלטה שמבוססת על אידיאולוגיה ולא על ראיות".
לפי ההנחיות החדשות של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), שנכנסו אמש לתוקף מיידי, מספר המחלות שנגדן מומלץ לחסן את כל הילדים באופן שגרתי ירד מ-17 ל-11. בין החיסונים שנשמטו מהרשימה נמצאים גם כאלה שנחשבים לבסיסיים באיגודים רפואיים: חיסונים נגד צהבת מסוג A ו-B, נגד וירוס הרוטה שגורם לשלשולים קשים אצל תינוקות, נגד נגיף RSV שנחשב לגורם המרכזי לאשפוז תינוקות בארה"ב, ונגד מנינגוקוקוס, שגורם לדלקת קרום המוח.
אף אחד מהחיסונים לא נאסר, אך רובם הועברו למעמד של "שיקול קליני משותף", כלומר נדרשת התייעצות פרטנית עם רופא, גם כאשר מדובר בתינוקות בסיכון. חיסון השפעת השנתי, שקודם לכן הומלץ לכל האוכלוסייה, עבר גם הוא לאותה קטגוריה. עם זאת, סוכנות ה-CDC (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן) ממשיכה להמליץ על חיסונים שגרתיים נגד מחלות כמו חצבת, פוליו ושעלת, וכן נשמרת המלצה לחיסון נגד אבעבועות רוח.
מבחינה רפואית ומוסדית, מדובר בפניית פרסה חדה מהמדיניות שנהוגה במשך עשרות שנים: לוח חיסוני השגרה האמריקני לילדים נבנה לאורך עשורים על בסיס המלצות של ועדה עצמאית של מומחי בריאות הציבור, לאחר סקירה מעמיקה של נתונים אפידמיולוגיים וניסויים קליניים. אך הממשל הנוכחי, בהוראה ישירה של הנשיא דונלד טראמפ, עקף את התהליך המקובל, לא כינס את חברי הוועדה ולא חשף את בסיס הנתונים שעליו נשענת ההחלטה.
"הממשל מפקיר ילדים"
"במקום להגן על ילדים מפני מחלות, הממשל מפקיר אותם", אמר ד"ר שון אולירי, יו"ר ועדת המחלות הזיהומיות של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, שמיהרה לעדכן את לוח החיסונים שלה בנפרד. "הטענה שהצעד הזה יחזק את אמון הציבור היא הפוכה למציאות. הוא יגביר את הבלבול, יפגע בהיענות לחיסונים ויביא לתחלואה מיותרת".
ד"ר שון אולירי מהאקדמיה לרפואת ילדים: "במקום להגן על ילדים מפני מחלות, הממשל מפקיר אותם. הטענה שהצעד הזה יחזק את אמון הציבור היא הפוכה למציאות. הוא יגביר את הבלבול, יפגע בהיענות לחיסונים ויביא לתחלואה מיותרת"
"
גם בדנמרק, המדינה שהאמריקנים מציגים כמודל לחיקוי, נשמעה הסתייגות מובהקת. אנדרס ויד מהמכון הדני למניעת מחלות כתב כי "בריאות הציבור אינה תבנית אחת שמתאימה לכל מדינה. דנמרק וארה"ב הן מדינות שונות בתכלית - בהרכב האוכלוסייה, בתחלואה ובעיקר בגישה לרפואה ציבורית. אצלנו המדינה היא זו שרוכשת את החיסונים, ולכן שיקולים תקציביים משחקים תפקיד, אך לא מדובר בחשש בטיחותי". אוכלוסיית דנמרק, נזכיר, מהווה כ-2% בלבד מאוכלוסיית ארצות הברית ויש לה מערכת בריאות ציבורית חינמית.
3 צפייה בגלריה


קנדי ממשיך לטלטל את מערכת הבריאות האמריקנית, לפי שעה בגיבוי של טראמפ
(צילום: Alex Brandon/AP)
חיסונים מסוימים הוסרו לא בשל חששות בטיחות, אלא משיקולי עלות לממשלה ביחס לסיכונים באוכלוסייה המקומית. כך למשל, בניגוד למודל הדני, ה-CDC שמר על ההמלצה לחיסון נגד אבעבועות רוח אך המליץ על מנה אחת בלבד של החיסון נגד נגיף הפפילומה (HPV), במקום שתיים כפי שמומלץ בדנמרק.
השר קנדי הצהיר שמדובר ביישור קו עם "הקונצנזוס הבינלאומי", וציין כי בכל מקרה החיסונים ימשיכו להיות זמינים, כלולים בביטוחים הרפואיים וניתנים לפי הצורך. גם מנהל תוכניות הביטוח הציבוריות, ד"ר מהמט אוז, הדגיש כי "לא תישלל גישה לאף חיסון, והביטוחים ימשיכו לכסות את כולם עד סוף 2026 לפחות".
בפועל, אין ודאות כיצד יגיבו מרפאות קהילה, ביטוחים פרטיים ורופאי ילדים, נוכח חוסר הבהירות. "מי שאין לו גישה נוחה לרופא, פשוט יימנע", הזהיר ד"ר פול אופיט, מחלוצי פיתוח חיסון הרוטה. "זו תהיה רגרסיה, שתעלה בחיי אדם". גם סוגיות משפטיות עולות: החוק הפדרלי מחייב תהליך סדור ושקוף, מבוסס ראיות, לשינויים מהותיים במדיניות בריאות, וכמה עמותות כבר הודיעו על כוונתן לעתור לבתי המשפט.
משרד הבריאות האמריקני גם שינה לאחרונה את נוסח העמדה הרשמית של ה-CDC לגבי קשר אפשרי בין חיסונים לאוטיזם, ומחק את הניסוח ששלל כל קשר שכזה. את המסמך ניסחו שני גורמים המעורבים בתביעות נזיקין נגד יצרניות חיסונים, ומכחישי חיסונים ותיקים. כמו כן הושקה סדרת ניסויים קליניים, כולל ניסויים מבוקרי פלצבו (תרופת דמה), לבדיקת ההשפעה המצטברת של חיסונים – מחקר שהמדינה עצמה לא קידמה בעבר בגלל חוסר אתי ותועלת רפואית מוטלת בספק.
בקרב ההורים בארצות הברית כבר ניכרת מגמת ירידה בחיסונים - בעיקר בחיסון נגד חצבת. המחלה, שבעבר כמעט נכחדה מהמדינה, נרשם בגינה בשנה החולפת שיא של יותר מ-500 מקרים, לראשונה מאז שנות התשעים. ארה"ב צפויה לאבד בחודש הקרוב את מעמדה כ"מדינה נקייה מחצבת" לפי הגדרות ארגון הבריאות העולמי.
ומה בישראל?
בניגוד לארה"ב, משרד הבריאות בישראל לא שינה את מדיניות החיסונים והוא דבק בה. תוכנית חיסוני השגרה נותרה בעינה, ומכסה גם את המחלות שנמחקו מההמלצות האמריקניות. החיסונים ניתנים ללא עלות בטיפות חלב ובקופות החולים, לפי לוח חיסונים שמתעדכן מדי שנה. לצד החיסונים הוותיקים, נכנסו בשנים האחרונות חיסונים חדשים לסל, ובהם גם החיסון נגד RSV לתינוקות, וחיסון נגד מנינגוקוק B, שניתן כיום בהפניה ובתשלום מסובסד.
ההסתדרות הרפואית בישראל, ארגוני בריאות הציבור ורופאי הילדים ממשיכים לתמוך בקונצנזוס המדעי הרחב: חיסונים מצילים חיים, מגנים לא רק על הילד המחוסן אלא גם על אחרים, ומונעים תמותה, אשפוזים וסבל. לדברי ד"ר מורן שפלר גל, רופאת ילדים בקופת חולים מכבי ומנהלת מוקד הילדים מכבי אונליין, "החיסונים הם ההגנה היעילה, החכמה והמשתלמת ביותר שיש לנו – ובזכותם תוחלת החיים בעולם עלתה ב-15 עד 25 שנה".








