בשיתוף בית רבקה
אחרי ניתוח, שבר או אשפוז ממושך, אדם מבוגר עלול לחוות ירידה חדה בתפקוד – והשיקום הופך למשימה חיונית, אך מאתגרת. זו לא רק החלמה גופנית, אלא גם התמודדות עם אובדן עצמאות ולעיתים גם תחושת בדידות.
בבית רבקה פוגשים את המורכבות הזו מדי יום, ומלווים מטופלים בדרך חזרה לתפקוד. פרופ' אביטל הרשקוביץ מסבירה מה תורם להצלחה – ואיך גם המשפחה יכולה לסייע .
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים לשיקום?
"תהליך השיקום הוא מורכב. זו לא רק החלמה מהשבר עצמו, מדובר בשבר בכל מערך החיים", מספרת פרופ' הרשקוביץ. "אצל מבוגרים, שבר ירך או אירוע חריף אחר חושפים לעיתים ירידה תפקודית שקטה שמתרחשת לאורך שנים, בלי סימנים בולטים. בגיל 85, למשל, אדם ממוצע מתפקד בכ־55% מהיכולות שהיו לו בגיל 30".
לדבריה, הפציעה היא רק קצה הקרחון. המטופלים מתמודדים עם כאב, מגבלות תנועה ולעיתים גם בלבול, תחושת זרות ואובדן שליטה. "שיקום מוצלח דורש גישה תומכת והוליסטית – גם רפואית, גם רגשית וגם סביבתית".
לכן, ההמלצה שלה למשפחות היא לאסוף מראש ולהציג לצוותים מידע רפואי עדכני – תרופות, רקע רפואי, והרגלים בימי שגרה. "ככל שנדע יותר, נוכל לבנות תוכנית שיקום מדויקת יותר, שמתאימה באמת לאדם שמולנו".
מה הגורמים שמובילים להצלחת תהליך השיקום?
"ראשית, המוטיבציה האישית של המטופל והאמונה ביכולתו להשתקם. שנית, תמיכה משפחתית רציפה לאורך התהליך. ושלישית, וזה אולי החשוב מכל - תוכנית שיקום מותאמת אישית המתייחסת למכלול המאפיינים הייחודיים של כל מטופל".
בבית רבקה, מדגישה פרופ' הרשקוביץ, מיישמים גישה הוליסטית המבוססת על צרכיו האישיים של כל מטופל. "אנחנו לא רואים רק את השבר, אלא את האדם כולו - ההיסטוריה הרפואית, מצבו הקוגניטיבי, הסביבה הביתית אליה הוא יחזור ומערך התמיכה שעומד לרשותו. כל אלה משפיעים על תכנון מסלול השיקום".
תהליך השיקום בבית רבקה מבוסס על עבודת צוות רב-מקצועי, הכולל רופאים מומחים, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאית תקשורת, עובדות סוציאליות, ודיאטניות קליניות. "כל אנשי המקצוע הללו מתכנסים יחד לישיבות צוות שבועיות שבהן נידון כל מקרה לגופו, מוערכת ההתקדמות של המטופל ונקבעים יעדים חדשים בהתאם. זו לא רק עבודת צוות - זו עבודת נשמה", היא מדגישה.
מהם החששות הגדולים ביותר של המטופלים שמגיעים לשיקום?
"אצל רוב המטופלים מדובר בפחד מאובדן העצמאות", מתארת פרופ' הרשקוביץ. "אנשים חוששים שלא יוכלו לחזור לבית שלהםם ושיהפכו לנטל על משפחתם בנוסף לחרדה מהכאב, מהטיפולים ומהלא נודע. אנחנו מכבדים את החששות ולא מבטלים אותם", היא מחדדת. "אנחנו מקפידים לקיים שיחות פתוחות וכנות עם המטופל ובני משפחתו כבר מההתחלה, שבהן אנחנו מסבירים מה צפוי בהמשך".
דרך נוספת להפגת החששות היא העברת מידע ברור והגדרת ציפיות ריאליות מול המטופל ובני משפחתו. "התחושה שיש תוכנית טיפול מותאמת אישית וברורה ושהמטופל שותף לקביעתה, מפחיתה מאוד את החרדה. בנוסף, אנחנו מציגים למטופלים את הנתונים המעודדים שלנו - העובדה שכ-9080% מהמטופלים בתחום האורתופדי חוזרים לביתם, וששיעורי ההצלחה של בית רבקה הם מהגבוהים בארץ".
כמו כן,, קיימות תוכניות ייחודיות לשיפור בטחון העצמי של המטופלים. "אנחנו מעודדים מפגשים בין מטופלים בשלבים שונים של תהליך השיקום. כשמטופל חדש רואה מטופל ותיק יותר שמצליח להתקדם, זה נותן מוטיבציה אדירה".
לסיכום, מזכירה פרופ' הרשקוביץ, "שיקום הוא לא רק עניין פיזי. האמונה שלנו ביכולת ההתאוששות המדהימה של הגוף והנפש מוקרנת למטופלים ומסייעת להם להאמין בעצמם".
3 צפייה בגלריה
"שיקום זה לא רק עניין פיזי. האמונה שלנו מסייעת למטופלים להאמין בעצמם". פרופ' אביטל הרשקוביץ
(קרדיט: באדיבות בית רבקה)
איך בני המשפחה והחברים יכולים לתמוך במטופל?
"התמיכה המשפחתית היא אחד הגורמים החשובים בהצלחת תהליך השיקום", קובעת פרופ' הרשקוביץ בנחרצות. "שיקום אינו מסתיים בין כותלי המרכז הרפואי. למעשה, לאחר השחרור מתחיל שלב קריטי בתהליך, שבו המשפחה ממלאת תפקיד מכריע."
לדבריה, מחקרים מראים כי מטופלים עם תמיכה משפחתית רציפה מגיעים לתוצאות טובות יותר בכל הפרמטרים - חזרה מהירה יותר לתפקוד, הפחתת כאב ושיפור במצב הרוח. "אנחנו רואים הבדל משמעותי בין מטופלים שמקבלים ביקורים קבועים ותמיכה מתמשכת לבין אלו שמרגישים בודדים במהלך התהליך," היא מסבירה.
בבית רבקה מפתחים בימים אלו מיזם ייחודי בשם "גשר למחר", כדי לסייע למשפחות ללמוד כיצד לתמוך ביקיריהן. "בן משפחה או מלווה מוזמן להשתתף באופן פעיל בשיקום. הוא מקבל הדרכה מהצוות המקצועי כיצד לסייע, מה מותר ואסור, כיצד לעודד את המטופל בצורה אפקטיבית". ככל שהמטופל מקבל יותר זמן תרגול ופעילות, כך התוצאות טובות יותר. "המטרה שלנו היא להשריש הרגלים שיימשכו גם אחרי השחרור הביתה, כדי למנוע נסיגה תפקודית. המלווה הופך לשותף מלא בתהליך השיקום.
"התמיכה אינה חייבת להגיע דווקא מבן משפחה מדרגה ראשונה. גם חבר קרוב, שכן או מתנדב יכולים למלא תפקיד משמעותי. העיקר הוא הקביעות והאכפתיות".
באילו כלים חדשניים נעזרים בתהליך השיקום?
"בבית רבקה אנחנו משתמשים בטכנולוגיות חדשניות, אבל גם מקפידים להתאים את התרגילים לעולם התוכן של המטופל ולהרגלי החיים שלו. אם מדובר בגנן חובב, נשלב בתרגילים תנועות שקשורות לגינון, כדי שהמוטיבציה תהיה גבוהה יותר והחזרה לתפקוד תהיה משמעותית עבורו".
לצד הכלים הפרקטיים, פרופ' הרשקוביץ מספרת כי בבית רבקה משלבים גם מערכות מתקדמות שמבוססות על בינה מלאכותית, בהן פלטפורמת CPI - מערכת שמסייעת לצוותים הרפואיים בזיהוי מוקדם של מטופלים בסיכון לשבר שניוני, מאפשרת ניהול סיכונים מותאם אישית וליווי שוטף כחלק מגישה של רפואה מותאמת אישית, יוזמת ומונעת.
פרופ' הרשקוביץ מדגישה כי הטכנולוגיה היא רק אמצעי, ולא מטרה. "בסופו של דבר, הטיפול האישי והמגע האנושי הם שעושים את ההבדל. הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לא תעזור ללא מטפלים מסורים שיודעים כיצד להפעיל אותה בהתאמה לצרכים האישיים של כל מטופל".
בית רבקה זכה בכוכב הכסף של הארגון הבינלאומי למניעת שברים. ספרי לנו על הזכייה
"מדובר בהישג גדול עבורנו. הזכייה הזו, מטעם הארגון הבינלאומי לאוסטיאופורוזיס – IOF, היא גאווה גדולה לכל אחד ואחת מאנשי הצוות שלנו, שעובדים קשה מאוד יום-יום. זה אישור לכך שהמאמצים שלהם מניבים תוצאות ברמה הגבוהה ביותר".
לדברי פרופ' הרשקוביץ, בית רבקה הוא המרכז הרפואי היחיד בישראל שזכה בהכרה הבינלאומית הזו על ההצטיינות בטיפול במניעת שברים. "הזכייה משקפת את הגישה שלנו - לא רק לטפל בשבר הקיים, אלא למנוע את השבר הבא. כשמטופל מגיע אלינו, הוא יכול לדעת שהוא מקבל טיפול העומד באמות מידה בינלאומיות מחמירות. לא בכדי אנחנו מדורגים זה חמש שנים במקום הראשון על ידי משרד הבריאות באיכות הטיפול".
האם יש סיפור של מטופל שנכנס לך ללב?
"בתקופת הקורונה, מטופל בן 98 הגיע אלינו עם שבר מורכב. הוא לא יכול היה ללכת במשך כחודשיים, ובשל הבידוד המשפחה לא יכלה לבקרו באופן סדיר. הצוות הרפואי שלנו עטף אותו, כולנו הפכנו למשפחה שלו", היא מתארת. "יום שישי אחד עברתי ליד החדר שלו ושאלתי, כמו שאני תמיד שואלת את המטופלים, 'מה חסר לך?' והוא ענה בפשטות 'בירה'. למרות שאני רופאה ולא ברמן, הבאתי לו בירה קרה בפעם הבאה שהגעתי. לא ראיתי אדם מאושר ממנו באותו הרגע. זו הייתה ההנאה הקטנה והפשוטה שהוא התגעגע אליה, סימן לנורמליות במצב המורכב שהיה שרוי בו".
המטופל השתקם בהצלחה ושב לביתו. "שנתיים לאחר מכן, הוא הגיע למחלקה עם זר פרחים גדול. הוא לא שכח את היחס האישי והדאגה וזה ריגש אותי עד דמעות".
השיעור הגדול שלמדה פרופסור הרשקוביץ חשוב לכל אדם שמטפל באחרים, בפרט כשמדובר באוכלוסייה מבוגרת. "מעבר לכל הטכנולוגיות והפרוטוקולים אנחנו מטפלים באנשים עם רצונות, תקוות וצרכים אישיים. היכולת שלנו לראות את האדם מאחורי המטופל ולהתייחס אליו בגובה העיניים - זה המפתח להצלחה.
בית רבקה הוא מרכז רפואי שיקומי גריאטרי של שירותי בריאות כללית. המרכז הרפואי מוביל בארץ בטיפול ושיקום אוכלוסיית הגיל השלישי. כ-2000 מטופלים מגיעים מדי שנה לשיקום בתחומים נשימתי, נוירולוגי, אורתופדי ושיקום כללי
בשיתוף בית רבקה
