בשורה לחולים באי-ספיקת לב קשה: במחקר ראשון מסוגו בעולם שנערך בבית החולים רמב"ם בחיפה נבדקת טכנולוגיה של לבישת סרבל הגורם לנוזלים ובצקות להתאדות מהגוף באופן טבעי ובכך מקל על פעילות הלב. ממצאים ראשוניים של מחקר המשך מצביעים על ירידה של 30 עד 50 אחוז ברמת הורמון דחק בלב.
הסרבל, פרי פיתוחה של חברת AquaPass הישראלית, מתבסס על רעיון פשוט אך מתוחכם: "לנצל את מנגנון ההזעה הטבעי של הגוף כדי לסלק דרך העור נוזלים שהצטברו בגוף ומקשים על פעילות הלב", מסביר פרופ' דורון אהרונסון, מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב ברמב"ם. אהרונסון עומד בראש המחקר, שחלקו הראשון, שנועד לבדוק יעילות ובטיחות, הסתיים. "אנו עושים ברמב"ם שימוש בסרבלים במקרים שבהם חולה קשה מאושפז עקב אי ספיקת לב עם צבירת נוזלים".
"ממצאי המחקר הראשוניים מצביעים על כך שבלבישת הסרבל למשך שלושה ימים, ובשל אידוי הנוזלים מהגוף, חלה ירידה של 30 עד 50 אחוז ברמת בהורמון, ומסתמן כי מדובר בהפחתת הלחץ בתוך הלב ובאיזון נוזלים טוב יותר", מסביר פרופ' אהרונסון
במסגרת המחקר, בו השתתפו עד כה 26 חולים, בדקו בבית החולים רמב"ם ביחד עם חברת אקווה-פס (AquaPass), ממציאת הטכנולוגיה, סרבל אידוי והוצאת נוזלים המזרים אוויר חם וגורם לחולה להזיע ובאופן טבעי לסלק את עודפי הנוזלים, ובכך להקל על הלב. הסרבל מאדה את הנוזלים מהעור באופן מיידי כך שלמטופל אין תחושת הזעה ואין הצטברות נוזלים על העור. בנוסף, במשך כל זמן הטיפול נמדדת כמות הנוזלים שיוצאת מהגוף ומוצגת על צג הפעלה.

סילוק הנוזלים גורם להפחתת לחצים בתוך הלב

מהחלק השני של המחקר, שנערך בימים אלה, מסתמן כי סילוק הנוזלים גורם להפחתת לחצים בתוך הלב. "ממדידה של הורמון BNP בדם ניתן לראות כי אידוי הנוזלים העודפים בגוף מפחית את הלחצים בלב. אמנם מדובר על מספר מצומצם של חולים, אך הנתונים הראשוניים מעודדים", אומר פרופ' אהרונסון.
לדבריו, הורמון הדחק BNP נוצר בתאי שריר הלב כתגובה למצב דחק על הלב. בחולי אי-ספיקת לב מאוזנים, רמתו היא פחות מ-300 פיקוגרם למיליליטר. בחולים קשים מאוד, רמת ההורמון עולה ככל שעולים הלחצים בתוך הלב, לרבות בשל אגירת נוזלים מוגברת. בחולים אלה ניתן לצפות לרמה של 20 עד 30 אלף פיקוגרם למיליליטר. "ממצאי המחקר הראשוניים מצביעים על כך שבלבישת הסרבל למשך שלושה ימים, ובשל אידוי הנוזלים מהגוף, חלה ירידה של 30 עד 50 אחוז ברמת בהורמון, ומסתמן כי מדובר בהפחתת הלחץ בתוך הלב ובאיזון נוזלים טוב יותר", מסביר פרופ' אהרונסון.

אי-ספיקת לב: מקושי במאמץ ועד אגירת נוזלים

הממצאים החדשים יוצגו בכנס בינלאומי לקרדיולוגיה, שיערך היום (ד') בבית החולים החדש למחלות הלב ברמב"ם, במהלכו ידונו המומחים במחקרים ובחידושים הצפויים בתחומי הצנתורים ורפואת הלב המבנית, לצד ניתוחי הלב הפתוח, הטיפול בהפרעות הקצב החשמליות של הלב, ובתחום אי-ספיקת הלב, שהיא אחת הבעיות הלא פתורות הקשות ביותר כיום.
על-פי נתוני ה-CDC (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב) מחלות לב הן הגורם המוביל בתמותה בעולם בקרב גברים ונשים כאחד. למעשה, בארה"ב אדם אחד מכל ארבעה מת ממחלת לב, בכל 36 שניות. העלות למערכת הבריאות בארה"ב נאמדת ב-363 מיליארד דולר מדי שנה וכוללת את הטיפול בחולים והפסד למשק כתוצאה מתמותת 659 אלף איש מדי שנה.
אינפו אי ספיקת לב
אי-ספיקת לב (Heart failure) הוא מצב בו הלב לא מצליח לפעול באופן תקין ולספק את כמות הדם הנחוצה לכל האיברים. יכולות להיות לכך סיבות רבות, כשהשכיחות שבהן הן פגיעה בשריר הלב, חוסר תפקוד של מסתם בלב או פגמים במבנה הלב. התסמינים הראשונים לאי-ספיקת לב הן תחושת כובד וקושי במאמץ (למשל עלייה במדרגות), קוצר נשימה ובצקות - תחילה ברגליים ועם הידרדרות המחלה אגירת נוזלים בכל חלקי הגוף, ובמיוחד בריאות. אגירת הנוזלים מקשה מאוד על הלב, שבהיותו משאבה "מתקשה מאוד לסחוב".
אינפו אי ספיקת לב
יובל מרקל, אחד ממשתתפי המחקר, שאובחן לפי 14 שנה כחולה באי-ספיקת לב, מעיד: "מדובר בסרבל די נוח, שמזרים אוויר חם ונעים ולא מרגישים שמזיעים. לבשתי את הסרבל שש פעמים, בכל פעם במשך שש-שבע שעות, ובכל פעם השלתי בין 2.5 ל-3 ק"ג. יום אחרי השימוש בסרבל כבר הרגשתי פחות תשוש ובמשך מספר שבועות הרגשתי קליל יותר, הצלחתי לצאת מהבית ולעסוק בפעילויות שונות.
2 צפייה בגלריה
סרבל אידוי נוזלים של  AquaPass
סרבל אידוי נוזלים של  AquaPass
מטופל ברמב"ם עם הסרבל: "גורם לי לאבד נוזלים באופן טבעי"
(צילום: AquaPass)
"אני מקבל תרופות שגורמות להורדת הנוזלים", מוסיף מרקל, "אבל הן פוגעות במשך השנים בכליות, וכבר מתחילות להיות לי תופעות לוואי, ועדיין אני חייב להשתמש בתרופות האלה - אחרת אטבע בתוך הנוזלים של עצמי. הסרבל גורם לי לאבד נוזלים באופן טבעי ואם בעתיד אפשר יהיה לישון איתו פעמיים או שלוש בשבוע - זאת ממש הצלה".
חאנה אלוטי, מטופל: "הייתי כמעט מרותק למיטה, לא הייתי מסוגל לעשות כלום, וחזרתי להיות בן אדם כמעט רגיל. אני יכול להתלבש לבד, אין לי קוצר נשימה. בזכות הטיפול בסרבל אפשר לומר שיצאתי מכלל סכנה"
פרופ' אהרונסון: "ביקשנו לבדוק את ההיתכנות, הבטיחות והיעילות של החליפה באמצעות העלאת טמפרטורת העור ל-38-35 מעלות (מבלי להעלות את טמפרטורת הגוף עצמו) כדי לגרום לפעילות מוגברת של בלוטות זיעה, הנמצאות בשכבת הדרמיס של העור בכל חלקי הגוף, ולהתאיידות הנוזלים העודפים".

חמישה ימים בסרבל

במהלך הטיפול, טמפרטורת הגוף הממוצעת עלתה ב- 0.2 מעלות בלבד. החוקרים ביקשו גם למדוד את יעילות ההזעה, כאשר הרף המשמעותי נקבע ל-150 מ"ל לשעה. המשתתפים בניסוי חוברו לחליפות שלוש פעמים לארבע שעות בכל פעם ומתוצאות המחקר עולה כי ב-77 אחוז מהמקרים הנחקרים איבדו יותר מ-150 מ"ל נוזלים בכל שעה (איבוד ממוצע של 215 מ"ל בשעה), "בעוד שבכל זמן השימוש בחליפה לא נצפו תופעות לוואי או שינויים בלחץ הדם או בתפקוד הכלייתי". קצב איבוד הנוזלים מוצג על צג, דבר המאפשר לרופא להעריך בקלות את יעילות הטיפול ואת הצורך לשנות פרמטרים של הטיפול כגון העלאת טמפרטורת העור.
2 צפייה בגלריה
סרבל אידוי נוזלים של  AquaPass
סרבל אידוי נוזלים של  AquaPass
סרבל אידוי נוזלים של AquaPass
(צילום: אתר AquaPass)
חאנה אלוטי, בן 61 נצרת, מעיד אף הוא על ההתנסות בטכנולוגיה החדשה: "הגעתי במצב מאוד קשה לרמב"ם ואושפזתי במחלקה לטיפול נמרץ. פרופ' אהרונסון הציע לי לעשות שימוש בסרבל. ישבתי לבוש בסרבל במשך חמישה ימים ברציפות, כל יום שש שעות. הורדתי כמות גדולה מאוד של מים, לפחות קילו כל יום ושמונה ק"ג בסך הכול".
מה מרגישים בזמן לבישת הסרבל? "מרגישים אוויר חם אבל זה די נוח ולא מרגישים שמזיעים. הסרבל עצמו די נעים אבל הדבר הכי קשה זה חוסר התזוזה, כי זה לא סרבל שאפשר לקום ולהסתובב איתו. לפי הניסיון שלי, צריך לשבת לפחות ארבע-חמש שעות כדי שהמערכת תהיה יעילה ותאפשר להיפטר מכמות נוזלים גדולה שהצטברה בגוף".
אלוטי היה מרוצה מהתוצאות: "במקום לישון בישיבה על כיסא, חזרתי לישון במיטה. התחלתי להרגיש יותר חופשי, הייתי כמעט מרותק למיטה, לא הייתי מסוגל לעשות כלום, וחזרתי להיות בן אדם כמעט רגיל. אני יכול להתלבש לבד, אין לי קוצר נשימה. בזכות הטיפול בסרבל אפשר לומר שיצאתי מכלל סכנה".
"במצבי אי ספיקה אקוטית, טיפול בחומרים משתנים היא הדרך היעילה והמהירה ביותר להוצאת נוזלים עודפים", אומר ל-ynet פרופ' יהודה אדלר, לשעבר יו"ר האגוד הקרדיולוגי האירופאי למחלות שריר וקרום הלב וחבר האגוד האירופאי לאי ספיקת לב. "נבדקות שיטות רבות היום ובשיטה זו עושים שימוש במנגנון ההזעה הטבעי והגברתו. על מנת לבחון באמת את היות השיטה ברת יישום, היא תהיה צריכה להוכיח יעילות ובטיחות לעומת השימוש היעיל, הבטוח והזול בחומרים משתנים"