כ-14% מהמבוגרים המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות - ובפרט במכשירים חד-פעמיים - לא עישנו מעולם סיגריה רגילה, והעדפת טעמים מתוקים נמצאה קשורה באופן מובהק לשימוש במכשירים חד-פעמיים. ממצאים אלו עולים ממחקר חדש שהובל על ידי פרופ' יעל בר-זאב, מבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, יחד עם ד"ר בגשוא מולא, בוגר תואר שני בבריאות הציבור במסגרת תוכנית בינלאומית. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research.
"ממצא זה מעורר דאגה, שכן מוצרי אידוי, המוצגים לעיתים כפתרון למעשנים קיימים, עלולים להוות שער כניסה לעישון ניקוטין בקרב אוכלוסיות שלא עישנו כלל", אומרת פרופ' בר-זאב. "מוצרים שמיועדים לכאורה למעשנים בגירים מושכים אליהם גם את מי שמעולם לא עישנו".
5 צפייה בגלריה
העדפת טעמים מתוקים נמצאה קשורה באופן מובהק לשימוש במכשירים חד-פעמיים
(צילום: Shutterstock)
מגוון טעמים, משפיענים ושיווק מותאם
המחקר מצא כי בארה"ב העדפה לטעמים מתוקים, כגון פירות, ממתקים (Candy) וקרמל, הייתה קשורה באופן מובהק לשימוש בסיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות.
פרופ' בר-זאב מצביעה על הנוחות כגורם מרכזי. "במכשירים חד-פעמיים הטעם כבר מוכן. נכנסים לקיוסק או לחנות, נתקלים במגוון עצום - מקרם ברולה, דרך מנגו ודובדבנים ועד אוריאו, טעמי קורנפלקס מתוקים ומיץ תפוחים - ופשוט בוחרים ומשתמשים. לעומת זאת, במכשירים רב-פעמיים צריך ללמוד איך להשתמש, לפרק, לנקות ולעבור הדרכה. זה תהליך מורכב יותר".
פרופ' יעל בר-זאבצילום: Hadas Parush/Flash90לדבריה, במכשירים מסוימים ניתן גם לערבב נוזלים וליצור טעם שרוצים - דבר שתלוי בסוג הסיגריה האלקטרונית, חד-פעמית או רב-פעמית. במכשירים רב-פעמיים, שבהם יש טאנק, משתמשים לעיתים מכניסים גם חומרים נוספים מעבר לנוזל האידוי, כולל קנאביס.
לחד-פעמיות יש יתרון נוסף עבור צעירים: "הן קטנות מאוד, חלקן נראות כמו טוש מרקר, קל להסתיר אותן. יש מכשירים שלא יוצרים הרבה אדים ואין להם ריח, כך שקל להשתמש בלי שאף אחד ישים לב". לדבריה, העובדה שאין בסיגריה האלקטרונית אפקט של הדלקת אש תורמת לתחושה שמדובר במוצר שאינו מזיק. "אנשים חושבים שאם אין אש - זה לא מזיק. לזה מצטרפים טעמים מגניבים ושיטות שיווק שפונות לבני נוער".
פרופ' בר-זאב: "במכשירים חד-פעמיים הטעם כבר מוכן. נכנסים לקיוסק או לחנות, נתקלים במגוון עצום - מקרם ברולה, דרך מנגו ודובדבנים ועד אוריאו, טעמי קורנפלקס מתוקים ומיץ תפוחים - ופשוט בוחרים ומשתמשים. במכשירים רב-פעמיים זה תהליך מורכב יותר"
היא מתארת שימוש במשפיענים ברשת, הצבת המוצרים ליד הקופה, סמוך לממתקים ולברד, בגובה העיניים של בני נוער. "כמו שעשו עם סיגריות רגילות, יש מעמדים שתופסים את העין בנקודת המכירה. גם פרסומים של ידוענים תרמו לכך - למשל סיגריה אלקטרונית שנמכרה בעבר תחת מותג של זמר מפורסם".
בניגוד לסיגריה רגילה, היא מוסיפה, "בסיגריה אלקטרונית אין התחלה ואין סוף. היא יכולה ללוות את המשתמש לאורך כל היום". לכך מצטרפת חוסר מודעות לכך שהחוק בישראל אוסר שימוש בסיגריה אלקטרונית בכל מקום שבו אסור לעשן סיגריה רגילה - במסעדות, באוטובוסים, ברכבת ובחללים סגורים - דבר שתורם לעלייה בשימוש.
מחלופה למעשנים - למוצר נפוץ בקרב בני נוער
המחקר התבסס על סקר מקוון שנערך בקרב 410 בוגרים בגילי 45-18 בישראל ובארה"ב, כולם משתמשי סיגריות אלקטרוניות ב-30 הימים שקדמו לסקר. מהמשתתפים, כ-37% דיווחו על שימוש במכשירים חד-פעמיים, וכ-63% על שימוש במכשירים רב-פעמיים, המבוססים על מילוי נוזל אידוי מתחלף או טאנק (מכל מילוי לנוזל אידוי במכשירים רב-פעמיים).
לדברי פרופ' בר-זאב, סיגריות אלקטרוניות החלו להופיע סביב שנת 2010, מתוך מטרה לשמש חלופה לסיגריות רגילות. "הרעיון המקורי היה לספק למעשנים ניקוטין ללא שאר החומרים המסרטנים הקיימים בסיגריות רגילות. הניקוטין עצמו אינו מסרטן וכמעט שאינו גורם נזק לגוף", היא מסבירה.
"שימוש במשפיענים ברשת, הצבת המוצרים ליד הקופה, סמוך לממתקים ולברד, בגובה העיניים של בני נוער, כמו שעשו עם סיגריות רגילות, יש מעמדים שתופסים את העין בנקודת המכירה. גם פרסומים של ידוענים תרמו לכך - למשל סיגריה אלקטרונית שנמכרה בעבר תחת מותג של אייל גולן"
אלא שבפועל, לדבריה, מדובר במוצר מורכב בהרבה. "הסיגריה האלקטרונית מכילה נוזל אידוי המבוסס על חומרים כמו פרופילן גליקול או אתילן גליקול, שתפקידם ליצור את האדים. מדובר במוצר אלקטרוני הכולל בטרייה, סלילים ומנגנון חימום, וכל הרכיבים הללו נמצאים בסמיכות לנוזל שנשאף לריאות. מאחר שהמוצרים מיוצרים בסין, בתנאי ייצור שלא תמיד נאותים, חומרים מתוך הבטרייה והרכיבים האלקטרוניים עלולים לזלוג אל הנוזל – לרבות מתכות כבדות".
במקביל, לדבריה, הנתונים מצביעים על כך שקהל היעד בפועל שונה מזה שמוצהר כלפי חוץ. "למרות שהחברות מצהירות בפומבי כי המוצרים מיועדים למעשנים בגירים, הנתונים בישראל ובעולם מראים שמי שמשתמשים בסיגריות אלקטרוניות הם בעיקר בני נוער וצעירים. בפועל, הסיגריה האלקטרונית החליפה את המוצר הראשוני שבו בני נוער מתנסים – במקום סיגריה ראשונה, זו סיגריה אלקטרונית".
שער הכניסה להתמכרויות נוספות
"על פי כל המחקרים הקיימים כיום, סיגריה אלקטרונית אמנם פחות מזיקה מסיגריה רגילה - אך חשוב להדגיש שהיא עדיין מזיקה מאוד", מדגישה פרופ' בר-זאב. "אנחנו לא יודעים לכמת את הנזק במדויק, אבל מדובר בפגיעה שקשורה לסרטן, למחלות לב ולמחלות נוספות".
5 צפייה בגלריה
סיגריה אלקטרונית אמנם פחות מזיקה מסיגריה רגילה - אך עדיין מזיקה מאוד
(צילום: shutterstock)
היא מדגישה במיוחד את השפעת הניקוטין על צעירים. "ניקוטין משפיע על התפתחות המוח ומשנה את מבנה המוח, בעיקר בגילים צעירים. הוא יכול להפוך את המוח לפגיע יותר להתמכרויות אחרות, ולכן מכנים אותו 'שער כניסה'. בסיגריות אלקטרוניות משתמשים לעיתים לאורך כל היום, מה שמוביל לחשיפה לכמויות גדולות של ניקוטין". בישראל, היא מציינת, הוגבלה רמת הניקוטין ל-20 מ"ג למיליליטר, "אבל אין על זה פיקוח, וחוץ מזה, גם זה הרבה מאוד".
המחקר גם מצא הבדלים בדפוסי השימוש בין ישראל לארה"ב. בישראל השימוש בסיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות היה נפוץ יותר, ונקשר לתפיסת נזק גבוהה יותר של סיגריות אלקטרוניות ולנגישות גבוהה של המוצרים בחנויות פיזיות. בנוסף, בקרב משתמשי חד-פעמיות דווח על שימוש נמוך יותר בנוזלי אידוי המכילים קנאביס או קנבינואידים. בארה"ב, לעומת זאת, שימוש בחד-פעמיות נקשר בשכיחות גבוהה יותר להעדפת טעמים מתוקים ולשימוש קודם במוצרי טבק וניקוטין אחרים, כאשר משתמשי חד-פעמיות היו בעלי סיכוי גבוה פי שבעה לדווח על שימוש קודם בסיגריות רגילות.
על רקע הממצאים, החוקרים מדגישים כי ההבדלים בין ישראל לארה"ב מחייבים רגולציה מותאמת לכל מדינה. בישראל הדגש הוא על הגבלת מכירה בחנויות פיזיות, חיזוק האכיפה וחקיקה המגבילה טעמים, בעוד שבארה"ב הממצאים מחזקים את הצורך בהגבלת טעמים מתוקים, שנותרו נפוצים גם לאחר מגבלות שהטיל ה-FDA. בשתי המדינות קיים צורך בהסדרה ובאכיפה טובה יותר של נוזלי אידוי לא מוסדרים, לרבות כאלה המכילים קנאבינואידים.
