22 שנה לא הצליחה מיכל אהרון להביא ילדים לעולם. פרופ' שלמה משיח סירב לקבל את הייאוש שלה והתקשר בעצמו לשכנע אותה לנסות עוד טיפול - עד שילדה בזכותו בגיל 42. "הוא היה בשמיים, זה היה לא נורמלי", היא נזכרת. פרופ' משיח, אבי הפריית המבחנה בישראל שהלך לעולמו בגיל 89, סייע להביא לעולם כ-40 אלף תינוקות - וסיפורה של מיכל הוא רק אחד מהרבים שצפים מאז אמש (שלישי). סיפורים של נשים, הורים וילדים שחייהם השתנו בזכותו.
"הוא היה משיח של ההורות, קוסם של ה-IVF"
(צילום: ירון ברנר)
מיכל אהרון (78) סיפרה ל-ynet: "קצת אחרי שהתחתנתי היה לי היריון מחוץ לרחם, ומאז לא יכולתי ללדת", היא מספרת בשיחה עם ynet. כשהייתה בשנות ה-30 לחייה, החליטו היא ובעלה אורי לאמץ תינוקת בת שבועיים, שקיבלה את השם דנה.
ואולם מיכל לא ויתרה על החלום להיות אם לילד ביולוגי. גם דנה, שגדלה בינתיים, עודדה את הוריה להמשיך לנסות. "היא בכתה לנו שהיא רוצה אחות, ואמרה שלכל הילדים בכיתה א' כבר יש אח או אחות", נזכרת אהרון. לדבריה, לאחר האימוץ הפסיקו לנסות והתמקדו בטיפול בדנה - אלא שפרופ' משיח לא ויתר. "הוא צלצל ואילץ אותי לבוא ולעשות עוד טיפול", מספרת אהרון. "ואכן עשינו שניים-שלושה ניסיונות וההיריון נקלט. הוא היה בשמיים, זה היה לא נורמלי".
דנה זוכרת היטב את אותם הימים. "ההורים שלי כבר התייאשו", היא אומרת. "הם עשו לי שיחה שכנראה יאמצו עוד ילד או ילדה. אבל ביקשתי מהם לנסות בפעם האחרונה בהחלט. כבר לא נשאר להם כסף - בזמנו לא הכול היה במימון המדינה. הם מכרו את הרכב כדי לממן את הטיפולים האחרונים, וזה תפס".
בגיל 42, לפני 36 שנים, נולדה בתם הביולוגית, שני. "הסיפור של להיות ילדת מבחנה - זה סיפור שאת מרגישה איתו מיוחדת לאורך כל הדרך", מספרת שני בשיחה עם ynet. "היום זה משהו שקורה כל הזמן, אבל פעם זה היה מאוד מאוד מיוחד". ההתמודדות של אמה השפיעה עליה גם בבגרותה. "התחתנתי בגיל 33 עם גבר מדהים, שהגיע עם ילד מנישואים קודמים, ואיפשהו בחוויה שלי גם סוג של 'אימצתי' אותו, ואחרי זה הבאנו שלושה ילדים ברצף. היה לי מאוד חשוב להקים משפחה גדולה, כי ראיתי כמה זה לא פשוט להביא ילדים לעולם".
"פרופ' משיח הוא הגיבור שלי", היא מוסיפה. "אמא תמיד סיפרה עליו ודיברה עליו, זה היה סיפור שליווה אותנו ממש כל החיים. כששמענו שנפטר חשבתי לעצמי שהוא עשה הרבה טוב בחיים שלנו, ואיזו זכות שהיינו חלק מזה. הוא הפך את אמא שלי, אחרי 22 שנים של עקרות, לאמא ביולוגית". מיכל האם מוסיפה: "אהבתי אותו מאוד. מאוד הערכתי אותו, ועד עכשיו הוא המלאך שלי".
מהמנתח שרצה, לגינקולוג שהיה
פרופ' משיח, שהחל את דרכו כשרצה להיות מנתח ולא גינקולוג, סיפר בעבר שהכיוון המקצועי שלו נקבע במקרה - בשבוע שהתמחה בחדר הלידה, שם הכיר את אשתו עלית (ביאנקה), מיילדת שהגדיר "מיתולוגית". השניים הכירו כשהיה סטודנט בבית החולים הדסה בירושלים, בתחילת שנות ה-60, ועלית הייתה מיילדת מקצועית. השניים הפכו עד מהרה לזוג. הוא ניהל ביד רמה את בית החולים לנשים בשיבא במשך כ-30 שנה, ובהמשך הדרך הקים את מערך ההפריה החוץ-גופית (IVF) באסותא.
מיטל שטרסברג וליאת כץ הן תאומות המבחנה הראשונות שנולדו בישראל, בשנת 1984, בזכות פרופ' משיח. "מבחינתנו הוא השליח של אלוהים, המלאך בלבן שלנו, בזכותו אנחנו כאן", מספרת מיטל בשיחה עם ynet.
במשך עשור ניסו הוריהן, שוש ומיכאל דביר, להביא ילדים לעולם. "כל השנים אמרו לאמא שלי, 'כמו שלא יצמחו לך שערות על כף היד, כך לא יהיו לך ילדים - תלכי לאימוץ'". בני הזוג, שכמעט איבדו תקווה, נרשמו לאימוץ והמתינו שמונה שנים, אך במקביל לא ויתרו והמשיכו לעבור טיפולי פוריות, עד שהגיע הרגע ששינה את חייהם.
"יום אחד אמא שלי הגיעה לשיבא ופרופ' משיח פגש אותה במדרגות, ואמר לה, 'שושי, אנחנו מתחילים עכשיו מחקר, והבעיה שלך מתאימה למחקר שאנחנו עושים'", מספרת הבת מיטל. שוש הצטרפה למחקר, ובטיפול השלישי נקלט ההיריון. "פרופ' משיח החזיר שלושה עוברים לבטן של אמא שלי, ואחר כך התקשר לבשר לה שהיא בהיריון. מאותו רגע הוא ליווה אותה ועקב אחריה כל שבוע. במהלך ההיריון אחד העוברים לא שרד".
לאחר שמירת היריון ממושכת, ב-29 בפברואר 1984 הוכנסה שוש לניתוח קיסרי וילדה תאומות. את הניתוח ביצעה לא אחרת מאשר אשתו של פרופ' משיח, עלית (ביאנקה), שנפטרה גם היא לפני מספר שנים. "זה באמת היה סנסציה. אז גם לא ידעו מה יצא, לא ידעו אם ההתפתחות של עוברי המבחנה תקינה, וברוך השם יצאנו שתינו מאוד מוצלחות, בוגרות טכניון", אומרת מיטל.
"כל השנים אמרו לאמא שלי, 'כמו שלא יצמחו לך שערות על כף היד, כך לא יהיו לך ילדים - תלכי לאימוץ'. יום אחד אמא שלי הגיעה לשיבא ופרופ' משיח פגש אותה במדרגות, ואמר לה, 'שושי, אנחנו מתחילים עכשיו מחקר, והבעיה שלך מתאימה למחקר שאנחנו עושים'. זה באמת היה סנסציה. לא ידעו אם ההתפתחות של עוברי המבחנה תקינה, וברוך השם יצאנו שתינו מאוד מוצלחות"
"זה היה עצב גדול לשמוע על פטירתו", היא מוסיפה. "היה לו ייעוד מדהים - לחולל ניסים בחיים של משפחות, ולהפוך נשים עקרות לנשים שיכולות לשאת היריון וללדת ילד. יש לי צמרמורת בגוף כשאני אומרת את זה. זה סיפור של התמדה, נחישות ואמונה - הוא הפך את אמא שלי מאישה עקרה לאישה שיכולה ללדת ילדים. זה בלתי נתפס. הוא היה החלוץ של הטכנולוגיה. היום זה מאוד טריוויאלי, כל זוג עושה הפריה, אבל אז זה היה חדשני וחלוצי. הוא פשוט סלל את הדרך לאלפי משפחות, הפך חלום למציאות, והביא תקווה לכל כך הרבה נשים, שכל הדרכים האחרות היו חסומות בפניהן".
"סגירת מעגל מאוד מרגשת"
שרי גליק, שטופלה לפני כ-19 שנים אצל פרופ' משיח, סיפרה הבוקר לאלכסנדרה לוקש באולפן ynet על התהליך שעברה. "ניסינו את דרכנו ברפואה הציבורית וגם בפרטית, וממש היו ימים שאני ובעלי כבר היינו על סף ייאוש. המדרגות שלי בבית ראו הרבה בכי, והרבה ייאוש". לדבריה, הגיעה לפרופ' משיח לאחר שקיבלה המלצה מחברה. "ברגע שהגענו אליו, זו הייתה קודם כל תחושה של ביטחון, שהגעת למקום בטוח. הוא היה בן אדם, הוא היה מאוד רגוע. הוא השרה עלינו רוגע, ואני חושבת שזה כבר היה 50% מההצלחה. הוא היה פשוט הבן אדם המקצועי ביותר שראיתי".
בסיוע פרופ' משיח הביאו שרי ובעלה שני ילדים לעולם - כיום בן 19 ובת 17. "המדהים אצלו זה שהוא לא פספס שום דבר בדרך - המעקב היה כל כך צמוד, כל כך מדויק, כל כך נכון, מה שלא היה לי במקומות אחרים. בדיוק העלינו ככה זיכרונות, בעלי ואני, והוא אומר לי, 'את זוכרת שהפרעת לו בכנס?'. הוא באמת היה תמיד זמין ותמיד שם בשביל המטופלות שלו, וזה היה מחמם את הלב".
מי שיילד את בתה היה בנו, פרופ' רועי משיח, שהלך בדרכו של אביו והפך גינקולוג בכיר, וכיום משמש מנהל המחלקה הגינקולוגית בשיבא. "זאת הייתה ממש סגירת מעגל מבחינתי, ואני אמרתי לו אז בלידה, 'שתדע לך שזאת התינוקת שאבא שלך עזר לנו להביא אותה לעולם' - מבחינתנו זאת הייתה סגירת מעגל מאוד מרגשת".
"כולנו נסחפנו, הוא היה חכם וידע להפעיל אנשים, והוא תמיד אמר לי בשום פנים ואופן - אל תלך לגינקולוגיה, אבל בוא תראה ניתוח נהדר, אל תעשה את זה, אל תהיה גינקולוג, אבל בוא תקרא מאמר טוב", סיפר הבוקר פרופ' רועי משיח באולפן ynet. "חברים שלי צוחקים שלא הייתה לי שום ברירה, אני פשוט נשביתי במקצוע בגיל אפס. אני בכיתה ג' עשיתי קורס מע"רים ראשון, והיה ברור לכולם מה אני הולך לעשות".
בנו התייחס הבוקר גם לעובדה ששלוש פעמים הוגש אביו על ידי קולגות כמועמד לפרס ישראל ברפואה, ומעולם לא זכה בו. "לצערי הרב הוא רצה לקבל את הפרס. וכל פעם שהגישו, הוא לא היה זה שיזם את ההגשה, אבל בהחלט היה שותף וקיווה, ומאוד התאכזב", אמר. "אבל אני חושב שהוא באמת זכה לכבוד עולמי - הוא קיבל פרסים רבים על עבודות מחקר ועל דרכו, גם מהאיגוד הישראלי, שהוא עמד בראשו הרבה שנים, וגם ממטופלות. אני חושב שהפרס הגדול שלו היה ללכת ברחוב ולראות נשים כמו שרי מחבקות אותו, ולקבל תמונות של ילדות בבת מצווה ובחתונה - ילדות שלא היו צריכות להיות, שאמרו להורים שלהן שאי אפשר. הוא לא הכיר את המונח הזה. הייתה לנו בדיחה שיש כיסא בתל אביב שכל מי שרוצה להרות ויושבת עליו תהיה בהיריון, והאמנו בזה. הוא האמין בזה, וזו המתנה שלו, וזה הכבוד שהוא קיבל. ועד יומו האחרון הוא הכיר את כל המטופלות שלנו, וזכר את רובן".
"קוסם של ה-IVF"
"בכיתי כמו ילדה כששמעתי על פטירתו", מוסיפה ליאורה סויסה בר-מוחה, שהביאה לעולם את בנה הבכור יונתן, היום בן 25, בזכות פרופ' משיח. "הוא היה בן אדם מיוחד, קשה לתאר במילים. במסע הזה של להיות אמא עברתי לא מעט רופאים, ולא פגשתי אדם כזה. לא סתם שמו הלך לפניו".
פרופ' רועי משיח: "לצערי הרב הוא רצה לקבל את הפרס. וכל פעם שהגישו, הוא לא היה זה שיזם את ההגשה, אבל בהחלט היה שותף וקיווה, ומאוד התאכזב. אבל אני חושב שהוא באמת זכה לכבוד עולמי - הוא קיבל פרסים רבים על עבודות מחקר ועל דרכו"
בר-מוחה הגיעה לפרופ' משיח לפני כמעט 30 שנה, לאחר שהיא ובעלה התקשו להביא ילדים לעולם. "אחרי חמש שנים של טיפולים שלא צלחו, קיבלתי המלצה על פרופ' משיח", היא נזכרת. "ביקשתי התחייבות מהקופה, אבל בזמנו הערימו קשיים, והוא קיבל אותי בלי התחייבות ובלי כסף. זה היה בית קטן בתל אביב, שם הייתה הקליניקה שלו. הוא לא גבה מאיתנו כסף על הפגישה הראשונה, וזה ממש חימם לנו את הלב. היינו אז על הקרשים, זוג צעיר שרוצה ילדים, הגענו אליו כשכבר היינו רגע לפני אימוץ".
בסבב הטיפולים השני הצליחה בר-מוחה להיכנס להיריון, ובנה הבכור יונתן נולד. שבע שנים לאחר מכן חזרה בר-מוחה לטיפול אצל פרופ' משיח, והפעם הביאה לעולם תאומים, שבעוד כחצי שנה יתגייסו לצה"ל. "מה שייחד אותו זה הפנים המוארות גם כשידע שהתיק שלנו הוא תיק מורכב. הוא לא נתן לנו לרגע לחשוב שזה לא יצליח. תמיד היה באור חיובי, תמיד אמר שיש עוד אפשרות", היא אומרת. "אני זוכרת שהוא אמר לי, 'אני מבטיח לך, בעזרתי ובעזרת השם את תהיי אמא'. אני נזכרת בזה עכשיו, 30 שנה אחר כך, ויש לי צמרמורת בגוף". "מבחינתי הוא היה המשיח של ההורות, הוא היה 'שליח האל', ממש כך. קוסם של ה-IVF", היא מסכמת.













