שעות ספורות לאחר שמשרד הבריאות פרסם חוזר חדש שקובע נהלים מחייבים ומעודכנים לאבחון חשד לחשיפה ל"סמי אונס", סיפרו נאנסות על מסע הייסורים שהן עוברות. אופיר שטוי, נפגעת סם אונס, סיפרה בצהריים (יום ד') בדיון של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי: "בהרבה מקרים קופאים, אבל בשימוש בסם אונס אנחנו אפילו לא יכולות להגן על עצמנו, אז מדינת ישראל צריכה להגן עלינו. אחותי מצאה אותי מסוממת ומאותו רגע היה אוסף של מחדלים וטראומות. בסם אונס הזמן הוא קריטי. לפני ההגעה למשטרה צריך להפנות לבית חולים".
במסגרת החוזר החדש של משרד הבריאות הוגדרו באופן מדויק וברור זמני לקיחת הבדיקות הנדרשות, והוסדר רצף התהליך. החוזר הופץ בהמשך לסדרת דיונים בשנה האחרונה ושעות לפני דיון המעקב שקיימה בנושא הוועדה בכנסת.
יו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי), בירכה על הצעד אך מתחה ביקורת על כך שאין כמעט כתבי אישום והרשעות נגד הפוגעים. "התופעה הבזויה רוצחת נפשות בישראל ובעולם. התקדמנו בטיפול בנושא, אבל במבחן המציאות נכשלנו כי התופעה עדיין קיימת", סיכמה יושבת ראש הוועדה, אמרה.
א', שנאנסה, חשפה בפני הוועדה את הקושי וההתמודדות היומיומית: "במשך חמש שנים נלחמתי את מלחמת החיים שלי. שכנעתי את עצמי שאני יכולה להמשיך בחיים. הכנתי את עצמי לקריירה, אבל אף פעם לא היה לי מנוח. את הטראומה והפוסט-טראומה אי אפשר לקחת מאף אחת. הבנתי שלא אוכל לחיות עם עצמי בשלום אם לא אטפל בכתם הזה", סיפרה.
א' תיארה גם את הטלטלה הנפשית שחוותה לאחר שהחליטה להגיש תלונה. "לכל אורך התהליך, בכל דיון, בכל חקירה נגדית של שבע שעות כשאני בהיריון, חשבתי כל הזמן מה עושות נשים שאין להן את המעטפת הזאת. יש לי בן זוג ומשפחה תומכת. חוויתי לכל אורך התהליך אינסוף מיקרו-טראומות. אני נזכרת באמירות שאמרו שופטים ופרקליטות בבית המשפט. לא הרגשתי אמפתיה".
א' שיתפה: "במשך חמש שנים נלחמתי את מלחמת החיים שלי. שכנעתי את עצמי שאני יכולה להמשיך בחיים. הכנתי את עצמי לקריירה, אבל לא היה לי מנוח. את הטראומה והפוסט-טראומה אי אפשר לקחת מאף אחת. הבנתי שלא אוכל לחיות עם עצמי בשלום אם לא אטפל בכתם הזה"
היא הדגישה שמי שנפגעת צריכה לקבל תמיכה מיידית. "היו צריכים להציע לי מישהי שמטפלת במקרים כאלה, יודעת לזהות נקודות משבר ויודעת להקשיב. המטרה העליונה היא שאנשים שנמצאים בתהליך הזה ירגישו בטוחים", אמרה.
במהלך הדיון חשפה שמי שאנס אותה קיבל הקלה בעונש בשל שירותו הצבאי. "הוא הורשע באונס בנסיבות מחמירות וקיבל רק שלוש שנים וחצי". ח"כ תמנו-שטה ציינה שפנתה בשם הוועדה לנשיא בית המשפט העליון: "הסבתי את תשומת ליבו לעובדה שאנסים מורשעים נלחמים ומקבלים נשק. אדם אלים שהורשע - איך הוא מקבל נשק ועוד מקבל הקלה בעונש?", תהתה, "אם מפקירים את הנפגעות לעבור טראומות, זה משדר להן לא ללכת להתלונן".
מהם סמי אונס?
"סמי אונס" הם חומרים פסיכואקטיביים (כגון GHB, GBL, קטמין ובנזודיאזפינים), שניתנים לעיתים ללא ידיעת הקורבן במטרה לשנות מצב תודעתי, לפגוע ביכולת ההתנגדות ולגרום לפערי זיכרון. חומרים אלו עלולים לגרום לערפול הכרה, חולשת שרירים ואף לאובדן הכרה מוחלט. במסגרת נוהל חדש לאבחון חשד לחשיפה ל"סמי אונס", הדגיש משרד הבריאות את חשיבות הנטילה המהירה של דגימות דם ושתן בבתי החולים, שכן חלון הזמן לאיתור חומרים אלו קצר מאוד - עד 24 שעות בדם ועד 96 שעות בשתן. הדגימות נשלחות למעבדה הייעודית לטוקסיקולוגיה בבית החולים שיבא בתל השומר, שם הן נשמרות למשך שלוש שנים.
בנוסף, במסגרת החוזר מצוינת האפשרות לתאם ביצוע בדיקת שיער, שמאפשרת לאתר חשיפה לחומרים עד חצי שנה ממועד האירוע - במיוחד במקרים שבהם חלף הזמן לאיסוף דגימות דם ושתן.
בחוזר החדש הוגדרו באופן מדויק יותר וברור זמני לקיחת הבדיקות כדי לצמצם חוסר אחידות בין הגורמים המטפלים. כמו כן, רצף התהליך - משלב לקיחת הדגימה, דרך העברתה למעבדה המוסמכת ועד לקבלת התשובות - הוסדר במלואו. החוזר קובע גם הנחיות ברורות לגבי הגורם המוסמך לביצוע הבדיקות.
"זהו צעד נוסף במאבק למיגור התופעה ובהבטחת זכויותיהם של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית", מסרה ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, עם פרסום החוזר. "אנו ממשיכים לפעול לטובת כל מי שנפגעה ונפגע מינית ופועלים להגביר את המודעות בקרב צוותי הרפואה לחשיבות זיהוי מהיר של חשיפה לסמי אונס".
"רק צעד ראשון"
בתגובה לפרסום החוזר, אמרה מנכ"לית הלובי למלחמה באלימות מינית, יעל שרר, כי מדובר רק בצעד ראשון למיגור התופעה. "לפנינו מסע ארוך שצריך להמשיך בשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה במטרה להביא לסגירה של מוקדי ההפצה, פעולה משטרתית נחושה ועבודה מקצועית יותר של הפרקליטות לקראת הרשעות. אנחנו מודות מאוד ליושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה פנינה תמנו-שטה שלא הרפתה מהנושא".
בדיון בכנסת דיווחו במשרד הרווחה על השלמת גיוס 50 תקני עובדות סוציאליות לליווי נפגעות עבירות מין כחלק מהמלצות ועדת ברלינר - צעד חשוב נוסף. ואולם, נטע גורי מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית טענה ש"הנפגעות לא יודעות על השירות הזה".
ק', נפגעת אונס בת 17, שיתפה בדיון כי בגיל 14 נאנסה על ידי אדם מוכר. "אז התנגדתי, אבל בשימוש בסם אונס אין אפילו את האפשרות להתנגד", אמרה.
יו"ר הוועדה הפנתה אצבע מאשימה למשטרה ולפרקליטות: "בסוף הכול קשור לסיווג התלונה שאתם לא מצליחים לשלוף ולומר שזאת תלונה על סם אונס. אני רוצה לדעת כמה מקרים היו בכל זמן. בשנת 2025 נפתחו שמונה תיקים בגין עבירת סם אונס והוגשו שלושה כתבי אישום". חברת הכנסת עדי עזוז (יש עתיד) הוסיפה: "מ-2018 הוגשו רק שלושה כתבי אישום ויש 270 דגימות שנאספו מאז - איך זה יכול להיות?"
עורכת דין יערה ברזילי, ראש צוות בפרקליטות, אמרה כי "טיפלתי בתיק שבו הוכרה בדיקת השיער ואנחנו עושים עוד ועוד צעדים. עד מאי 2025 לעבירת שלילת כושר התנגדות נפתחו שלושה תיקים". היא ציינה שאינה מכירה את הנתון על 270 דגימות. ח"כ תמנו-שטה טענה שמדובר ב"קרקס של הרשויות שאמורות לטפל בתופעה. למה צריך את הדגימות אם אתם לא עושים שום דבר?"
לטענת יעל שרר, מדובר בבעיה רוחבית "שהממשלה לא נדרשת לה והמשרדים לא מטפלים באופן מרוכז". לדבריה, אין העברת מידע מסודרת ואין נתונים נכונים. "זה קורה בתוך בתים ויש מקרה של אישה מעל גיל 50 שנאנסה בחתונה. קיבלנו דיווחים על אנשי מקצוע שמגיעים לתקן תקלות בבתים ושמים סמי אונס במים", אמרה.
ד"ר זהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול בנפגעות אלימות מינית במשרד הבריאות, בישרה בדיון על הפצת הנוהל המעודכן של המשרד. היא אמרה שהמשרד שם דגש על חידוד המסלול של מי שמגיעים לקבל את הבדיקה והעדכון על קבלת התשובה. "היה צריך לחדד את התהליך כך שיהיה יותר מדויק. הנוהל יישלח בשבוע הקרוב ונתחיל בתהליך הטמעה".
