אנשים בגיל העמידה שנושאים בדם רמות גבוהות במיוחד של טרופונין - חלבון שמופרש כאשר שריר הלב נפגע - נמצאו בסיכון גבוה הרבה יותר לפתח דמנציה בהמשך החיים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-European Heart Journal.
טרופונין הוא אחד הסמנים המרכזיים להתקף לב, אך לפי החוקרים, גם אצל אנשים שאין להם כלל תסמינים של מחלת לב, רמות גבוהות של החלבון כבר באמצע החיים יכולות לנבא הופעת דמנציה עד 25 שנה לפני האבחון. במילים פשוטות: נזק שקט ומתמשך ללב עשוי להשפיע על המוח הרבה לפני שמופיעים סימנים של בעיות זיכרון.
2 צפייה בגלריה
נזק שקט ומתמשך ללב עשוי להשפיע על המוח הרבה לפני שמופיעים סימנים של בעיות זיכרון
(צילום: Shutterstock)
פרופ' מיכאל יונש, מומחה לרפואה פנימית וקרדיולוגיה במכבי שירותי בריאות, מצנתר לב, מסתמים וכלי דם, מסביר כי מדובר במחקר גדול ורציני, המבוסס על מספר רב של משתתפים ועל מעקב ממושך, ופורסם באחד מכתבי העת המובילים בעולם בתחום הלב. לדבריו, חשיבותו המרכזית היא בהדגשת הקשר ההדוק בין מחלות הלב וכלי הדם לבין בריאות המוח והתפקוד הקוגניטיבי.
"בריאות הלב משפיעה באופן ישיר על בריאות המוח", הוא אומר. "למחלות לב וכלי דם ולמחלות מוח כמו דמנציה ואלצהיימר יש גורמי סיכון משותפים רבים – יתר לחץ דם כרוני, סוכרת, רמות שומנים גבוהות בדם, פרפור פרוזדורים ועוד". לדבריו, מסר הליבה של המחקר הוא ההוכחה לכך שנזק לשריר הלב עלול להיות קשור להתפתחות דמנציה בעתיד.
פרופ' מיכאל יונשצילום: פרטיפגיעה בזרימת הדם למוח
לפי החוקרים, רמות גבוהות של טרופונין בדם גם אצל אנשים שאין להם שום סימני מחלת לב יכולות להעיד על נזק מתמשך ושקט לשריר הלב. הנזק הזה, הם מסבירים, עלול לפגוע בזרימת הדם למוח ובהמשך להעלות משמעותית את הסיכון לדמנציה.
"הנזק למוח אצל אנשים עם דמנציה מצטבר לאט, לאורך עשורים, הרבה לפני שמופיעים תסמינים", אמר ל-euronews פרופ' אריק ברונר, אחד ממחברי המחקר מאוניברסיטת קולג' לונדון (UCL). לדבריו, יש כעת צורך להמשיך במחקרים שיבחנו האם בדיקת טרופונין בדם יכולה לשמש כלי לחיזוי הסיכון העתידי לדמנציה עוד בשנים המוקדמות.
המחקר עקב אחרי כמעט 6,000 בני אדם בבריטניה, ללא דמנציה או מחלת לב. המשתתפים עברו בדיקות טרופונין-רגיש במיוחד כשהיו בני 45 עד 69, ולאחר מכן היו במעקב במשך כ-25 שנים בממוצע. במהלך תקופה זו אובחנו דמנציה אצל 695 משתתפים. בקרב המאובחנים נמצאו רמות גבוהות יותר של טרופונין בדם, באופן עקבי, כבר 7 עד 25 שנים לפני הופעת המחלה.
2 צפייה בגלריה
אנשים עם רמות גבוהות של טרופונין נמצאו כבעלי סיכון גבוה בכ-38% לפתח דמנציה
(צילום: shutterstock)
לפי החוקרים, אנשים עם הרמות הגבוהות ביותר של טרופונין היו בעלי סיכון גבוה בכ-38% לפתח דמנציה, בהשוואה לאלו עם הרמות הנמוכות ביותר. הם גם הראו ירידה מהירה יותר ביכולות חשיבה, זיכרון ופתרון בעיות. הקשר בין רמות הטרופונין לדמנציה נשאר מובהק גם אחרי התאמה לגורמים כמו מין, אתניות ורמת השכלה.
"אנשים לא מודעים לזה"
החוקרים ציינו כי רמות טרופונין גבוהות עשויות בעתיד לשמש כאזהרה מוקדמת לאנשים שנמצאים בסיכון מוגבר לפתח דמנציה. עם זאת, פרופ' יונש מבהיר שאין צורך לרוץ לרופא המשפחה ולבקש בדיקות טרופונין: "זו אינה בדיקה שנועדה לאבחון מוקדם בקהילה ואי אפשר לבקש אותה מרופא משפחה. היא מבוצעת במיון באופן דחוף, כשרוצים לשלול התקף לב. מחקר אחד לא ייצור מדיניות חדשה".
לדבריו, השורה התחתונה עבור הציבור היא הצורך בבדיקות סדירות והקפדה על בריאות כלי הדם והלב כבר מגיל צעיר יחסית: "צריך לבדוק שומנים בדם, לחץ דם, סוכר, לזהות טרשת עורקים ולעקוב אחרי גורמי הסיכון כבר מגיל 40 ומעלה. אנשים לא תמיד מודעים לחשיבות של זה".
לדבריו, חלק משמעותי מהשמירה על בריאות כלי הדם והמוח תלוי גם באורח חיים נכון: "פעילות גופנית - אפילו מתונה - הוכחה כמפחיתה סיכון לדמנציה. צריך להימנע מאורח חיים יושבני, לקום ולהתנועע במהלך היום, לעלות במדרגות, לשמור על תזונה מאוזנת ולא לעשן. אורח חיים בריא לא רק מגן על הלב וכלי הדם, אלא גם מפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית ולדמנציה".
