ניסיתם לקבוע לאחרונה תור לשיננית? מבדיקת ynet ו"ידיעות אחרונות", שנעשתה באופן מדגמי באפליקציות זימון התורים של קופות החולים מכבי וכללית, עולה כי זמינות התורים נמוכה מאוד בכל רחבי הארץ, ובחלק מהמקרים ההמתנה מגיעה ליותר מחצי שנה. איך קרה שהתורים לטיפול השגרתי שנחוץ לבריאות הפה הפכו לבלתי נסבלים? כ-83 שינניות מוסמכות בממוצע מדי שנה, חלקן פורשות ואחרות מפסיקות לעבוד עם הסדרי חברות הביטוח שגובלים במקרים רבים בתנאי ניצול, ומספקות את השירות באופן פרטי בלבד.
הבדיקה שלנו העלתה שברשת מכבידנט אין תורים זמינים לחצי השנה הקרובה במרפאות בתל אביב, רעננה ומודיעין. גם בירושלים ובבית שמש התור הזמין הקרוב ביותר שנמצא עבורנו היה לחודשים ספטמבר-אוקטובר. בנתניה ובחיפה תמתינו "רק" בין שלושה לארבעה חודשים. בפריפריה, לעומת זאת, תצטרכו לחכות פחות: כחודשיים לתור בבאר שבע, בנתיבות ובאופקים. בחלק מהמרפאות היו אף כמה תורים בודדים לחודש הקרוב. מנתונים שהגיעו אלינו, 339 אלף חברי מכבי מחזיקים בתור ברגע נתון, כמות שנחשבת לגבוהה יחסית.
בכללית סמייל הזמינות הייתה מעט יותר גבוהה, ועדיין מלבד תורים בודדים לחודש הקרוב, גם כאן תיאלצו בערים מסוימות להמתין זמן ממושך: ברעננה ובהוד השרון התור הפנוי הקרוב יהיה רק לחודש יולי, כלומר בעוד ארבעה חודשים. בבת ים ובחולון התור הזמין הקרוב - לחודש יוני. בעכו ובנהריה ההמתנה עומדת על כחודשיים.
לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לשנת 2024, היו בישראל 2,997 שינניות. המספרים הללו אינם משקפים בהכרח את מספר השינניות שעובדות בפועל, ואינם כוללים את מי שייתכן שמחזיקות ברישיון אך נטשו את המקצוע במהלך השנים.
הדס גולדברג, יו"ר איגוד השינניות ושיננית ותיקה, מציינת כי המחסור בשינניות מורגש במיוחד במרפאות של קופות החולים הגדולות, בשל פערי השכר. "באופן טבעי, במקומות שבהם השכר גבוה יותר, שינניות מחויבות יותר ונותנות יותר משמרות", אמרה.
בדומה למקצועות בריאות אחרים, השכר שמרוויחות השינניות שונה בין המגזר הציבורי לפרטי. השכר נקבע לרוב לפי מטופל, ומשתנה בהתאם לוותק השיננית, מספר המשמרות שהיא עושה, וכמובן להסכם שלה אל מול המעסיק. בכללית סמייל ובמכבי-דנט השכר נע לרוב בין 40-35 שקלים למטופל, כלומר סביב 70 שקלים לשעה, לעומת השכר במגזר הפרטי שיכול להגיע ל-100 שקלים ויותר, ובמקומות מסוימים אפילו לשכר כפול ממה שתקבל השיננית בקופות החולים. הן גם סובלות ממכת המבריזים שמגיעה ל-16%-30% במרפאות השיניים בקופות החולים, דבר שמתבטא באלפי תורים שירדו לטמיון ובמחיר כספי לשינניות.
4 צפייה בגלריה
"שיננית יכולה לעשות דברים נוספים מעבר להסרת אבנית". פרופ' רחל שריג, ראש בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב
(צילום: יאיר שגיא)
מלבד הבדלי השכר, גם שעות העבודה משתנות: משמרת של שיננית בקופות החולים אורכת כשמונה שעות, ואילו במרפאות הפרטיות המשמרות גמישות יותר. משיחות שקיימנו עם כמה שינניות התברר כי בשל מצוקת התורים, הן מתבקשות להקדיש 20 דקות לכל מטופל, הנחיה שלדעתן גורעת מאיכות הטיפול, ומובילה לשחיקה.
ד"ר חגי סלוצקי: "אנחנו יודעים שיש בעיה עם כמות השינניות במדינת ישראל, ויש מחסור. גיוס שינניות למגזר הציבורי זו מלחמה יום-יומית... השכר הנמוך לשינניות בביטוחים תורם לירידה במספרן"
מעין (שם בדוי), שיננית ותיקה במרפאה פרטית, מספרת: "כל המטופלים שבאים אליי אחרי טיפול בקופת חולים בהלם ממה שאני עושה". לדבריה, שיננית בקופת החולים מטפלת לעיתים ביותר מ-20 מטופלים ביום, לעומת מרפאה פרטית ששם שינניות מטפלות לכל היותר ב-12 מטופלים. "היא מגיעה למצב שהיא שחוקה, ואז גם אין לה סבלנות והיא לא מספיקה. המטופל אולי חושב שקיבל טיפול במחיר זול מקופת חולים אבל זה רק למראית עין".
"אנחנו יודעים שיש בעיה עם כמות השינניות במדינת ישראל, ויש מחסור", מודה ד"ר חגי סלוצקי, מנהל רפואי בכללית סמייל. לדבריו, הנתונים הקיימים במשרד הבריאות לא בהכרח משקפים את מספר השינניות הפעילות. ד"ר סלוצקי מציין כי גיוס שינניות למגזר הציבורי "זו מלחמה יום-יומית". עם זאת, לדבריו, רבות מהשינניות עובדות כיום גם במגזר הציבורי וגם בפרטי, בין השאר כדי לשמור על התנאים הסוציאליים.
ד"ר חגי סלוצקיצילום: אין הבשורהמחסור מורגש עוד יותר במספר השינניות שעובדות עם הביטוחים הפרטיים, שמספרן הולך ומידלדל. גורם רפואי מסביר כי בשל הכללת טיפולי שיניים לילדים בסל הבריאות, וסבסוד טיפולים למבוגרים, כמעט שאין כיום פוליסות פרטיות. "חברות הביטוח הבינו שאין טעם לגבות פרמיה על משהו שאין מה לתת". בנוסף, הוא מציין כי השכר הנמוך לשינניות בביטוחים תורם לירידה במספרן.
"מי שעובדות בביטוחים זה איום ונורא", אומרת מעין, "הרבה פעמים מרפאות שיניים לא משלמות לשיננית עד שהן לא מקבלות את הכסף מהביטוח. השיננית עשתה טיפולים אבל מקבלת שכר רק על חלקם, ולכן פחות שינניות אוהבות לעבוד עם הביטוחים".
50 אלף שקל לשנתיים לימודים
מלבד המעבר לשוק הפרטי, קיים קושי למשוך עובדות חדשות למקצוע. מיכל (שם בדוי), שיננית באחת מרשתות קופות החולים, אומרת כי "זו עבודה עם אחריות גבוהה, והשוק השתנה בשנים האחרונות. כיום נשים צעירות אחרי צבא מעדיפות ללמוד לק ג'ל שלושה חודשים ולעסוק בזה. הן רוצות להרוויח כסף ומהר. מעט מדי שינניות חדשות מוכשרות בכל שנה, וגם הן מתפזרות ברחבי הארץ ובסוף הן מעדיפות לעבוד בפרטי".
לטענת גולדברג, הבעיה העיקרית היא בכך שמדובר בלימודי תעודה בלבד. "תקרת הזכוכית של שינניות נמוכה מאוד. ברגע ששיננות תהיה מקצוע עם לימודי תואר, הביקוש יגדל. נשים צעירות בסיום השירות הצבאי יראו בו אופק מקצועי, שיאפשר להן להתפתח". גולדברג מציינת כי יתר מקצועות הבריאות הפרא-רפואיים – בהם ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, וקלינאות תקשורת – כבר הפכו ללימודי תואר. "רק תחום השיננות נשאר מאחור, וזה חבל". היא מוסיפה כי לימודי תואר יפתחו את המקצוע לכלל האוכלוסייה, שכן כיום זהו תחום כמעט נשי לחלוטין, והן, לטענתה, "מופלות לרעה". באיגוד השינניות פועלים מול הגורמים הרלוונטיים כדי לקדם את הנושא.
לימודי שיננות נמשכים כשנתיים וכוללים כ-2,000 שעות לימוד. הם מתקיימים כיום בארבעה מוסדות, בהם בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב והמכללה למדעי הבריאות וההתנהגות ברמת גן. עם סיום הלימודים ניגשות השינניות למבחני רישוי של משרד הבריאות, שלאחריהם הן מקבלות הסמכה לעסוק בתחום.
הדס גולדברג, יו"ר איגוד השינניות: "שינניות הן חוד החנית של בריאות הפה. מחקרים מוכיחים קשר ישיר בין בריאות הפה למחלות לב, לידות מוקדמות, סוכרת לא מאוזנת ועוד. טיפולי שיננית קריטיים למניעה, ויכולים לחסוך למדינה עלויות עצומות בטיפול בחולים מורכבים"
פרופ' רחל שריג, ראש בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, מציינת שדרישות הקבלה לקורס כוללות תעודת בגרות בלבד וכי עלות ההכשרה, שנעה בין 30 ל-50 אלף שקלים לכל תלמידה לשנתיים, גבוהה במיוחד – מה שמשפיע גם כן על הביקוש למקצוע. לדבריה, בשנים האחרונות חלה ירידה כללית בפנייה למקצועות הבריאות. "זו מגמה גורפת שאנחנו רואים בהרבה מקצועות טיפוליים. אני חושבת שאם כבר מישהי פונה למקצוע טיפולי, היא תעדיף לעשות תואר".
לטענת פרופ' שריג, בישראל מסתכלים על מקצוע השיננות בצורה מצומצמת: "שיננית יכולה לעשות דברים נוספים מעבר להסרת אבנית". היא מציינת כי במדינות אחרות, שינניות לוקחות חלק פעיל יותר בבדיקות תקופתיות ובתהליכי מניעה. גורם רפואי מוסיף כי במדינת ניו יורק למשל, לשינניות ניתן אישור לעבוד עם גז צחוק, על כך הן מקבלות תוספת שכר, ובמדינות באירופה הן מבצעות גם טיפולי הלבנת שיניים.
מציעים הכשרה בחינם לפקידות
בקופות החולים עושים מאמצים למלא את השורות, כך למשל בכללית מציעים לסייעות שיניים ולפקידות מהארגון קורס שיננות בחינם, בתמורה לעבודתן בקופת החולים במשך שלוש שנים מתום הלימודים. "מדובר בהשקעה של מאות אלפי שקלים. בשנתיים הקרובות נוסיף לשורותינו עוד כ-60 שינניות", אומר ד"ר סלוצקי.
בחלק מקופות החולים העידו בפנינו כי בשל המצוקה הם נאלצים לבקש מרופאי שיניים צעירים לבצע טיפולי שיננות. "רק ככה אפשר להתמודד עם המחסור", אומר גורם רפואי.
"שינניות הן חוד החנית של בריאות הפה", מסכמת גולדברג. "מחקרים מוכיחים קשר ישיר בין בריאות הפה למחלות לב, לידות מוקדמות, סוכרת לא מאוזנת ועוד. טיפולי שיננית קריטיים למניעה, ויכולים לחסוך למדינה עלויות עצומות בטיפול בחולים מורכבים".
משרד הבריאות מסר בתגובה כי הוא "רואה חשיבות רבה בהנגשה של שירותי הבריאות לציבור באופן מהיר ויעיל. במסגרת זאת, המשרד עוקב באופן שוטף אחר זמני ההמתנה לטיפולי שיניים, וקופות החולים נדרשות לדווח למשרד בנושא זה. על פי נתוני המשרד חלה עלייה משמעותית במספר השינניות בשנים האחרונות. בביקורות שטח שבוצעו על-ידי המשרד נמצא כי זמני ההמתנה לבדיקה ולטיפול בתחום בריאות השן עומדים בממוצע על שבועות ספורים".
