היעדר נתונים, תת אבחון ואי-עמידה ביעדים בינלאומיים - כך עולה מדוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא מחלת האיידס, שממצאיו הוצגו היום (שלישי) במסגרת הדיון הראשון של השדולה החדשה למיגור מחלות זיהומיות בכנסת.
הדוח חושף תמונה מדאיגה של חוסר שליטה ופיקוח ממשלתי על מאמצי מיגור נגיף ה-HIV בישראל. מחברי הדוח מותחים ביקורת על משרד הבריאות, שאינו מחזיק בנתונים על כמות הבדיקות המבוצעות בישראל, ומסתמך על הנחיות שלא עודכנו למעלה מעשור. את השדולה יזמה חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), בשיתוף הוועד למלחמה באיידס.
לפי הנתונים, נכון לסוף שנת 2024, היו בישראל 12,317 נשאי HIV וחולי איידס. בתקופה זו דווח למשרד הבריאות על 2,093 מקרי פטירה ועל 1,160 נשאים וחולים שעזבו את ישראל. לפיכך, בסוף שנת 2024 היו רשומים בישראל 9,064 אנשים עם איידס/HIV, מתוכם 8,361 נשאים, ו-703 חולי איידס. מספר הנשאים הגדול ביותר היה בקבוצת הגיל 54-45. רוב נשאי HIV ורוב חולי איידס הם גברים.
עם זאת, לטענת משרד הבריאות קיימת תופעה של תת-אבחון של נגיף HIV בישראל, ושיעור המאובחנים עומד על בין 88% ל-90% מכלל הנשאים בישראל, מה שמעלה חשש כי מאות נשאים חיים בישראל ללא ידיעה על מצבם. בשנת 2024 דווחו 305 מקרים חדשים של נשאי HIV ו-12 מקרים מדווחים חדשים של תחלואה באיידס, מדובר במספר הנשאים הנמוך ביותר מאז שנת 2015.
איידס היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף ה-HIV. נגיף זה תוקף תאי דם לבנים מסוג CD4, שתפקידם להגן על הגוף מפני זיהומים ותאי גידול. עם התקדמות המחלה, יורד מספרם של אותם תאים מתחת לרמה הקריטית וירידה זו מחלישה מאוד את המערכת החיסונית וחושפת את הגוף לזיהומים ולגידולים. העברת הנגיף מאדם לאדם יכולה להתבצע באמצעות מגע מיני לא מוגן, מגע ישיר של דם או מוצרי דם נגוע, בדמו של אדם שאינו נגוע בנגיף או מעבר מאשה נשאית של הנגיף לעובר ברחמה, או לתינוק בעת הלידה או בהנקה.
שדולה בכנסת לקידום ההתמודדות עם מחלות זיהומיות ומיגורן
(צילום: פרטי)
אדם שנדבק בנגיף מוגדר נשא HIV. יכולות לחלוף מספר שנים מההדבקה בנגיף ועד להידרדרות משמעותית במערכת החיסון, אז הופך האדם מנשא HIV לחולה איידס. נכון להיום אין טיפול תרופתי למיגור נגיף ה-HIV, כלומר מדובר במחלה כרונית, אולם קיימות תרופות המונעות מהנגיף להתרבות ומאפשרות לגוף לחדש את מערכת החיסון שלו. התמדה בטיפול התרופתי יכולה להוביל לתוחלת חיים שקרובה לזו של האוכלוסייה הכללית. כמו כן, ניתן לקבל טיפול למניעת הדבקה לפני החשיפה לנגיף או זמן קצר לאחר החשיפה.
הנחיות שלא עודכנו למעלה מעשור
ביוני 2013 פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל בנושא הנחיות לביצוע בדיקות לאבחון נשאות HIV, שנעשה על ידי בדיקות דם, וזאת בהמשך להעברת האחריות למימון בדיקות אלה ממשרד הבריאות לקופות החולים. אלא שהדוח כלל לא עודכן מאז, על אף שחלו מספר שינויים, כגון כניסתן לשימוש של בדיקות ביתיות, החלפתן של טכנולוגיות מסוימות בחדשות יותר, שינויים בהנחיות לבדיקה, או הוספה של אתרים בהם ניתן לבצע בדיקת נשאות. משרד הבריאות מסר בתשובתו למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי בימים אלו פועלת המחלקה לשחפת ולאיידס לעדכון החוזר.
עוד עולה מהדוח כי אין בידי משרד הבריאות כלל נתונים על אותן בדיקות סקר לאיידס, וזאת למרות שבדיקות אלה נעשות בין השאר בארבעה בתי חולים ממשלתיים בבעלות משרד הבריאות, ובניגוד לנכתב בחוזר כי על כל מעבדה מוכרת לאבחון נשאות HIV לדווח מידי חודש נתונים סטטיסטיים על ביצוע הבדיקות.
קיימות תרופות המונעות מהנגיף להתרבות
(צילום: Shutterstock)
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למשרד הבריאות בבקשה לקבל נתונים על מספר הנבדקים ל-HIV בכל אחת מהשנים 2015–2025 ומספר הבדיקות שבוצעו בכל אחת משנים אלו, אך במשרד הבריאות טענו כי אין בידיהם מידע על בדיקות הסקר לנגיף, הבדיקות הראשוניות שנעשות, אלא רק על המקרים שבהם נשלחה הדגימה לאימות במעבדה המרכזית לאיידס בתל השומר (במקרה שבו מתקבלת תוצאה חיובית בבדיקה הראשונית המכונה "קומבו"). ואולם, גם נתונים אלו לא נמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת.
מנתוני ארבעה בתי חולים בבעלות קופת חולים כללית, המבטחת כ-50% מהמבוטחים בישראל, בהם קפלן, סורוקה, העמק ובילינסון, עולה כי משנת 2018 עלה מספר הבדיקות הראשונות, למעט שנת 2020 אז פרצה מגפת הקורונה. מספר הבדיקות בשנת 2025 (כ-248 אלף) היה גדול ב-45% ממספר הבדיקות בשנת 2018 (כ-170 אלף). שיעור הנבדקים המאומתים הממוצע בשנים 2018–2025 עמד על 0.067% מהבדיקות הראשונות שבוצעו בארבעת בתי החולים של כללית בשנים אלה. גם במאוחדת ובלאומית נראה כי יש עלייה עקבית במספר הנבדקים. קופת החולים הנוספת, מכבי, לא מסרה את הנתונים למרכז המחקר והמידע.
מחברי הדוח מדגישים כי בשל העובדה שאין בידי משרד הבריאות נתונים על הבדיקות המבוצעות בידי כלל הגורמים הרלוונטיים, וזאת על אף שחוזר המנכ"ל מחייב דיווח תקופתי, לא ניתן לקבל תמונת מצב מלאה ואמינה על כמות הבדיקות לנשאות HIV המבוצעות בישראל בכל שנה.
רחוקים מהיעד העולמי
משנת 1996 מפעיל האו"ם תוכנית בנושא HIV שנקראת UNAIDS ומטרתה להוביל את המאמץ העולמי, כך שעד לשנת 2030 ימוגר האיידס. כשלב ביניים למיגור הנגיף פרסם האו"ם באוקטובר 2014 שלושה יעדי ביניים כמותיים להשגה עד לשנת 2020, ואלה עודכנו בהמשך: 95% מהאנשים החיים עם HIV ידעו מהו סטטוס ה-HIV שלהם, 95% מהמאובחנים יקבלו טיפול תרופתי רציף, ו-95% ממקבלי הטיפול יהיו במצב של דיכוי נגיפי. על פי התוכנית, הצלחה בשלושת היעדים תביא לכך שלפחות כ-86% מכלל האנשים החיים עם HIV יהיו במצב של דיכוי הנגיף.
ואולם, מפניה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת למשרד הבריאות עולה כי המשרד טרם אימץ מדיניות זו בשל חוסר בנתונים בנוגע לשניים מתוך שלושת היעדים - באשר ליעד הראשון מסר המשרד כי לפי הערכתו שיעור הנשאים המאובחנים עומד בישראל על 88%–90% מבין כלל הנשאים. אולם באשר ליעד של שיעור אלו החיים עם HIV אשר מקבלים טיפול, ויעד המטופלים שנמצאים בדיכוי נגיפי - אין בידיו נתונים. הסיבה לכך לדבריו היא שהמידע לא נמצא בידי המשרד, אלא במרכזי האיידס ובקופות החולים, ואין מנגנונים להעברת הנתונים. המשרד הוסיף בתשובתו כי הוא "אינו שבע רצון ממצב זה של חוסר בנתונים", וכי בכוונתו לפעול ליצירת מנגנון אשר ירכז אותם כך שניתן יהיה לדון במדדים ובמגמות.
לפחות 10 אחוז אינם יודעים שהם נשאים
(צילום: shutterstock)
בנייר עמדה שפורסם במרץ 2023 על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל, בשיתוף מספר ארגונים בהם החברה הישראלית לכשל חיסוני נרכש, החברה לרפואת הלהט"ב, והוועד למלחמה באיידס, נכתב כי "למרות הטיפול הרפואי המתקדם והכיסוי הביטוחי הקיים בישראל, נראה כי הירידה בשיעורי הנשאות מתונה ולא עולה בקנה אחד עם האפשרויות הטיפוליות והחינוכיות הקיימות בישראל ובעולם. מגמה זו נובעת מהיעדר תוכנית לאומית סדורה למיגור והעלאת המודעות ל-HIV".
משרד הבריאות הודה בתשובתו כי עד כה לא הייתה קיימת תוכנית כוללת עבור התמודדות עם איידס בישראל או השגת יעדי האו"ם וכי תוכנית כזו נמצאת בבנייה, אך לא נמסר מה הם תאריכי היעד להשלמת העבודה.
חברת הכנסת מזרסקי מסרה בתגובה לנתונים כי מחלות זיהומיות רבות ניתנות למניעה. "בחרתי לפתוח את השדולה בנושא חשוב - האתגרים הייחודיים הניצבים בפני אפשרות מיגור ה-HIV בישראל. דווקא מחלת האיידס, שהילכה אימים לפני כמה עשורים, ניתנת היום למניעה ומיגור. עד היום מדינת ישראל לא פיתחה תוכנית לאומית סדורה למיגור והעלאת מודעות לנגיף והתוותה אסטרטגיה עבור נושא זה. כעת הגיע הזמן לקבוע מדיניות שתתאים למדיניות ה-UNAIDS".
ג'ורג' אבני, מנכ״ל הוועד למלחמה באיידס, הוסיף כי "היום כבר ברור שהאתגר הגדול במיגור ה-HIV אינו רק הנגיף, אלא גם הסטיגמה. יש לנו את הידע, הטיפולים והכלים למנוע הדבקות חדשות, אבל כל עוד אנשים חוששים להיבדק, לקחת טיפול מונע או לחשוף את מצבם, אנחנו לא מממשים את הפוטנציאל שיש לנו". לדבריו, בשנים האחרונות נעשו שינויים מרשימים בתחום ה-HIV בישראל, "אבל העשייה לא יכולה להישען רק על המחויבות של אנשי המקצוע וארגוני החברה האזרחית. נדרשת אחריות לאומית ופעולה מתואמת של כלל המערכות. השדולה היא הזדמנות להפוך את מיגור ה-HIV למשימה לאומית, המבוססת על שיתוף פעולה בין כל מערכות המדינה".
