ועדה מייעצת של משרד החינוך האמריקני המליצה להשעות לשנה את ההכרה הממשלתית בגוף שמסמיך את תוכניות ההכשרה המרכזיות לפסיכולוגים בארה"ב. זה צעד יוצא דופן, והוא בא אחרי יותר משנתיים של תלונות מצד פסיכולוגים יהודים וישראלים על אנטישמיות, על הדרה ועל הפיכת עמדות אנטי-ישראליות לחלק מהשיח המקצועי.
הוועדה, NACIQI, קבעה כי זרוע ההסמכה של איגוד הפסיכולוגים האמריקני (APA) לא עמדה בשורה של דרישות פדרליות, ולפי נוסח ההחלטה שפורסם אחרי הדיון, היא גם "כשלה בטיפול בתרבות הנרחבת של אנטישמיות בתוכניות שהיא מסמיכה". ההכרעה הסופית נתונה עכשיו בידי ממשל טראמפ והנהלת משרד החינוך.
גלריה


הפגנה נגד ישראל בוושינטון. האנטישמיות חדרה לעומק הקמפוסים ולאיגודים המקצועיים בארה"ב
(צילום: Johnny Silvercloud / Shutterstock.com)
את השם APA רבים מכירים בעיקר משיטת הציטוט האקדמית שנקראת על שמו. מאחורי השם עומד American Psychological Association, איגוד הפסיכולוגים הגדול בארה"ב ואחד הגופים המשפיעים בעולם בתחום, שמונה יותר מ-190 אלף חוקרים, מטפלים, מרצים וסטודנטים. זרוע נפרדת שלו, ועדת ההסמכה (Commission on Accreditation), היא גוף ההסמכה המרכזי להכשרה מקצועית בפסיכולוגיה, והיא מאשרת כיום 440 תוכניות דוקטורט, 705 מסלולי התמחות ו-169 תוכניות פוסט-דוקטורט, לצד שש תוכניות לתואר שני. ההכרה ניתנת לתוכניות ולא לפסיכולוגים עצמם, ולכן גם אם ההמלצה תאושר, אין פירוש הדבר ביטול תארים או סגירה מיידית של תוכניות.
בוועדת ההסמכה דחו בתוקף את ההמלצה והזהירו מפגיעה רחבה יותר במערכת בריאות הנפש. ד"ר אהרון ג'ויס, הפסיכולוג הבכיר בוועדה, אמר כי השעיית ההכרה הפדרלית עלולה לחסום את הגישה של תוכניות מסוימות למימון ממשלתי, ובחלק מהמדינות גם לפגוע ביכולתם של בוגרים לעמוד בדרישות הרישוי. לדבריו, המהלך עלול להחריף את המחסור הקיים באנשי מקצוע בתחום.
"עדויות מתוך התוכניות"
הדיון השבוע הגיע אחרי תקופה ארוכה של תלונות. "בתחום בריאות הנפש האנטישמיות הפכה לנפוצה כל כך, שיהודים נמנעים מלקבל טיפול נפשי מחשש לאפליה ולעוינות", אמרה בעדותה בפני הוועדה אוולין שכמן, מנכ"לית האגודה הרפואית היהודית האמריקנית (AJMA). "מתמחים יהודים בתוכניות המוסמכות בידי APA דיווחו שחברים ללימודים אמרו להם ש'הגיע להם 7 באוקטובר', שמדריכים אמרו להם שזהותם היהודית הופכת אותם לבעלי פריבילגיות, ושהם נתקלו בתוכניות לימודים ששוללות את הלגיטימיות של ישראל כמעט בלי מקום למחלוקת". ארגון Combat Antisemitism Movement (התנועה למאבק באנטישמיות) מסר בעדותו כי בקורסי גיוון מסוימים הוצגו יהודים כ"מדכאים קולוניאליים לבנים", וכי בהרצאות על "טיפול דה-קולוניאלי" תוארה הציונות במונחים של מחלת נפש.
חלק מהמקרים כבר אושרו בידי APA עצמו. בפברואר 2024 הופיעה ברשימת הדיוור של אחת מחטיבות האיגוד, Division 48, שעוסקת בחקר שלום, סכסוכים ואלימות, ההודעה "Kudos to Hamas", כלומר "כל הכבוד לחמאס". APA אישר שההודעה אכן פורסמה ומסר כי הרשימה נסגרה ולא הופעלה מחדש. במקרה אחר, בנובמבר 2024, הגישה האגודה הישראלית לטיפול דיאלקטי-התנהגותי תלונה על תוכן אנטישמי שהציג גוף שהיה מורשה מטעם האיגוד להעניק נקודות השתלמות מקצועית. האיגוד חקר את המקרה, ובינואר 2025 איבד אותו גוף את ההרשאה להעניק נקודות.
הלחץ גבר בשנה שעברה. יותר מ-3,500 פסיכולוגים, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ואחרים חתמו על מכתב שטען ל"בעיה מערכתית" של אנטישמיות באיגוד. בדצמבר 2025 פתח יו"ר ועדת החינוך של בית הנבחרים, הרפובליקני טים וולברג, בחקירה רשמית. במכתב ששלח ל-APA נטען כי חברים יהודים באיגוד דיווחו על הטרדה ועל הדרה בגלל יהדותם, התנגדותם לאנטישמיות או עמדותיהם הציוניות. ועדת הקונגרס ציטטה גם טענות שלפיהן בכנסים שהעניקו נקודות השתלמות נשמעו הצדקות לאלימות נגד יהודים וישראלים, עיוות של השואה והצגה של הקשר היהודי לישראל כבעיה פסיכולוגית. ביוני השנה פתח גם המשרד לזכויות האזרח במשרד הבריאות האמריקני בחקירה, בעקבות תלונה על אפליה אנטישמית.
החודש פרסם משרד הבריאות האמריקני, בראשות רוברט פ. קנדי ג'וניור, הנחיות חדשות שמבהירות לבתי חולים, לבתי ספר לרפואה, לתוכניות הכשרה ולמוסדות אחרים המקבלים מימון פדרלי כי אפליה נגד יהודים או ישראלים עלולה להפר את חוקי זכויות האזרח. המשמעות אינה תיאורטית: חלק גדול ממערכת הבריאות האמריקנית מקבל בדרך זו או אחרת כסף פדרלי, ולכן כפוף לכללים האלה. המשרד הבהיר כי אסור, למשל, לעכב טיפול, להעניק טיפול נחות או להתייחס אחרת למטופל משום שהוא יהודי או ישראלי, והזהיר גם מפני יחס למטופלים כאילו הם אחראים למעשיה של ישראל. מטופל שסבור שהופלה יכול להגיש תלונה למשרד לזכויות האזרח, ובמקרים המתאימים גם לפנות לבית המשפט.
סטנדרט כפול במועצה
טענות לאפליה הגיעו השנה גם ללב המנגנון הפנימי של APA. ארגון הפסיכולוגים היהודים בארה"ב ביקש לקבל מעמד רשמי של "אגודה פסיכולוגית אתנית", מעמד שכבר ניתן לארגונים המייצגים בין היתר פסיכולוגים שחורים, אסייתים ולטינים, וגם ערבים ואמריקנים ממוצא מזרח-תיכוני וצפון-אפריקני. המעמד מקנה נציג בעל זכות הצבעה במועצת APA. בפברואר דחתה המועצה את ההכרעה בבקשה, ובאוגוסט עשתה זאת שוב. הליגה נגד השמצה (ADL) האשימה את הארגון בהפעלת "סטנדרט כפול" כלפי פסיכולוגים יהודים. APA הסביר כי הוא זקוק לזמן נוסף כדי לדון בשאלת הייצוג ובהתמודדות עם האנטישמיות.
הפסיכולוגית לארה שיהייצילום: Doha Institute for Graduate Studiesאחד השמות שחזרו במחלוקת הוא של הפסיכולוגית לארה שיהיי, שכיהנה כנשיאת אחת מחטיבות APA. ועדת הקונגרס ציטטה טענות שלפיהן כתבה בעבר שיש "להשמיד את הציונות" והציגה את הציונות כפסיכוזה, ושאחרי 7 באוקטובר מחתה על הגדרת המחבלים כטרוריסטים וכינתה אותם "השהידים שלנו".
אלא שחקירה חיצונית שהזמינה אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, בעקבות תלונה של סטודנטים יהודים וישראלים, לא מצאה ראיות לאפליה או להתנכלות מצדה בקורס שלימדה שם, וקבעה שחלק מהטענות על דבריה לא היו מדויקות או הוצאו מהקשרן. APA מצדו הדגיש שההתבטאויות ברשת שיוחסו לה פורסמו בחשבון פרטי ולא במסגרת תפקידה באיגוד. מאז עברה שיהיי לקטאר, והיא מלמדת במכון דוחא ללימודי תואר שני.
"מדכאים קולוניאליים לבנים"
במרכז המחלוקת נמצאת גם גישה המכונה "טיפול דה-קולוניאלי" (Decolonial Therapy), חלק מתחום אקדמי רחב שעוסק בהשפעת הקולוניאליזם, הגזע ומבני הכוח על בריאות הנפש, ושאינו אנטי-יהודי כשלעצמו. אלא שארגונים יהודיים ופסיכולוגים שהתלוננו נגד APA טוענים שבחלק מההכשרות יושמה השפה הזאת באופן שהציג את הציונות כפתולוגיה, את היהודים כ"מדכאים קולוניאליים לבנים" ואת התמיכה בישראל כעמדה שיש "לפרק" גם בחדר הטיפולים.
APA עצמו כבר נקט שורה של צעדים בעקבות התלונות. הארגון עדכן את הכללים של מאות רשימות הדיוור שלו כך שיאסרו במפורש תוכן אנטישמי ומפלה, הקים מאגר מרכזי לתלונות, החל להכשיר את מנהלי החטיבות בטיפול באנטישמיות ובאפליה והודיע על הגברת הפיקוח על 54 החטיבות המקצועיות שלו. בפברואר השנה אישרה מועצת האיגוד החלטה רשמית המגנה אנטישמיות, ובמאי וביוני הקדיש כתב העת המרכזי שלו, American Psychologist, גיליון מיוחד למחקר בנושא. הנהלת APA מסרה שהיא משתפת פעולה עם החקירות הפדרליות.
אנטישמיות אינה, כאמור, הנימוק היחיד להמלצה החריגה של הוועדה: הנוסח מפנה גם לכל הסעיפים שהוגדרו כלא עומדים בדרישות בדוח המקצועי של המשרד. אבל הוועדה הוסיפה להם במפורש את מה שהגדירה ככישלון לטפל ב"תרבות נרחבת של אנטישמיות" בתוכניות ש-APA מסמיך. עבור גוף שמציג את עצמו כ"שומר הסף" של איכות ההכשרה המקצועית בפסיכולוגיה האמריקנית, ושחותמתו מופיעה על יותר מ-1,300 תוכניות הכשרה והתמחות, עצם האפשרות שהממשלה תשעה את ההכרה בו חריגה. במקרה הזה היא גם נקודת מבחן לשאלה שעומדת כבר כמעט שלוש שנים בלב המחלוקת: כיצד מערכת שמכשירה אנשי טיפול להתמודד עם אפליה ושנאה מטפלת בטענות כאלה כשהן עולות מתוך שורותיה שלה?






