הצטרפו לשידור הישיר
עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל, התארחה הבוקר (שלישי) בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות", והתייחסה לפלונטר הפוליטי ולהשפעתו על מערכת הבריאות. "כל הנושא של הבריאות ומערכת הבריאות לא מקבלים תשומת לב ראויה, זה בכלל לא בשיח", אמרה, ומתחה ביקורת על מקרי הגזענות כלפי אנשי צוות ערבים במערכת הבריאות. "אחת מהבעיות היא שמנסים להפוך את מערכת הבריאות לכלי פוליטי".
ועידת הבריאות של ynet ו- "ידיעות אחרונות"
ועידת הבריאות של ynet ו- "ידיעות אחרונות"
עו"ד לאה ופנר
(צילום: יריב כץ)
לדברי ופנר, העיסוק בתחום הבריאות במערכת הפוליטית בישראל אינו מספק. "אנחנו לא שומעים פוליטיקאים יוצאים ומתחייבים לא', ב' או ג'. זה בכלל כאילו לא חשוב, אבל לאזרח אין דבר יותר חשוב מנושא הבריאות. בממשלה החדשה הייתי רוצה לראות את כולם רבים על תיק הבריאות, הייתי רוצה לראות את המחויבות ובסוף זה גם עניין של כסף. חייבים לשנות סדרי עדיפויות. עם כל הכבוד, ואסור לזלזל במצב ביטחוני, ללא מערכת בריאות חזקה כל השאר לא שווה הרבה".
באשר למקרי הגזענות נגד אנשי צוות רפואי, ופנר אמרה כי התנאים הללו עלולים לדחוק רופאים ורופאות לעזוב את ישראל ולהעתיק את מגוריהם למדינות אחרות. "נושא הגזענות מתחילה לחלחל פנימה. פוליטיקאים שלא מתוך המערכת מנסים להפוך את הזירה הזו לקדם נושאים פוליטיים, זה מרחיק אנשים מפה וגם יכול להשפיע על נושא של הגירה, כי בסוף היום כל הרופאים והרופאות שלנו, יהודים, ערבים, מוסלמים ודרוזים - כולם רוצים לעבוד ביחד למטרה אחת. וזה לעזור למטופלים".
ופנר דרשה גם גינוי מפורש של מקרי הגזענות מצד הדרג הפוליטי הבכיר, מראש הממשלה ועד השרים. "כשאנשים שותקים, דברים רעים קורים", אמרה. לדבריה, בהסתדרות הרפואית מתקבלות עשרות פניות מרופאים יהודים וערבים בעקבות אירועים כאלה. "אני לא מאמינה שאנשים היו אומרים את הדברים האלה אם הם לא היו חושבים שאפשר לעבור על זה לסדר היום", הוסיפה. "לעמוד, לשתוק בתקופה כזאת ולשמוע דברים כאלה - אז בסוף אתה שותף לזה".
ועידת הבריאות של ynet ו- "ידיעות אחרונות"
ועידת הבריאות של ynet ו- "ידיעות אחרונות"
"ברור שהדבר הכי חשוב זה למנוע הגירה". ופנר
(צילום: יריב כץ)
בנוסף, היא הרחיבה על סכנת הגירת הרופאים והרופאות: "ברור שהדבר הכי חשוב זה למנוע הגירה, אבל גם לאפשר ולעודד רופאים לצאת לחו"ל לראות מה שיש, אבל לרצות לחזור לארץ. יש לנו הרבה במה להתגאות, ועדיין אנשים בוחרים להישאר בחוץ. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהתנאים פה קשים וקשה להיות רופא בארץ, בוודאי רופא מתחיל. הם לא צעירים לעומת חו"ל, הם כבר עברו כברת דרך, הקימו משפחות. הם יכולים לנסוע לאירופה, בתנאים הרבה יותר קלים ומאפשרים".
ופנר התייחסה גם להתגברות הקריאות לחרם על הרפואה הישראלית בעולם, והזהירה מפגיעה ממשית במערכת הבריאות. "אנחנו יום-יום נאבקים בבקשות לחרם, חרם על הרופאים, על הרפואה בישראל", אמרה. לדבריה, ההשלכות כבר מורגשות בשיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים, בפרסום מחקרים ובהזמנת רופאים ישראלים לכנסים בחו"ל. "החרמות האלה יכולות להשפיע על רמת הרפואה בצורה שתשפיע על כל אחד ואחד מאיתנו".
לדבריה, גם האפשרויות של רופאים ישראלים לצאת להתמחויות עמיתים (Fellowship) בחו"ל מצטמצמות. "המקומות האלה נהיים פחות ופחות אפשרויות, פחות ופחות רוצים", אמרה. "צריך לזכור שרפואה לא יכולה להיות מקומית אלא בינלאומית". ופנר קראה לממשלה הבאה להציב את המאבק בבידוד הבינלאומי של הרפואה הישראלית בראש סדר העדיפויות: "אסור שהרפואה, מערכת הבריאות שלנו, תהיה מוקצה בעולם".