הזמר ג'סטין טימברלייק (44) חשף אמש (יום ה') עם סיום מסע ההופעות העולמי שהוא מתמודד עם מחלת ליים. "נאבקתי עם כמה בעיות בריאות, ואובחנתי עם מחלת הליים - ואני לא אומר את זה כדי שתרגישו רע עבורי - אלא כדי להאיר מעט את הדבר שאיתו התמודדתי מאחורי הקלעים", כתב בפוסט באינסטגרם.
אחרי גל השמועות והביקורת על הופעותיו האחרונות, שבהן נראה חלש למדי, הגיע הזמן לעשות סדר במצב הרפואי של טימברלייק.
מהי מחלת ליים ואיך היא נגרמת?
מחלת ליים היא זיהום חיידקי שנגרם על ידי חיידקי בורליה ובעיקר החיידק בורליה בורגדורפרי (Borrelia burgdorferi) שמועבר לבני אדם באמצעות עקיצת קרציות נגועות. המחלה נקראת על שם העיר ליים בקונטיקט, שם התגלו במשך שנות השבעים מקרים רבים של דלקות פרקים מסתוריות בקרב ילדים.
קיים סיכוי נמוך להעברת המחלה במהלך השעות הראשונות לאחר העקיצה, לכן הסרת קרציות הדבוקות לעור במהירות האפשרית מפחיתה את הסיכון.
החיידק ניתן לאיתור בתרביות ובבדיקות. רוב האנשים עוברים בדיקות מעבדה דו‑שלביות (ELISA שהיא בדיקה למציאת חלבונים ונוגדנים בדם ואחריה בדיקת תספיג חלבון - Western blot). בארצות הברית ובאירופה מדווחים מאות אלפי מקרים של מחלת ליים מדי שנה. המחלה נפוצה במיוחד באביב-קיץ, ובעיקר באזורים מיוערים או עשירים בעשבייה.
מהם התסמינים של מחלת ליים?
התסמינים כוללים חום, כאב ראש, עייפות ופריחה אופיינית על העור שנקראת אריתמה נודדת (erythema migrans). פריחה זו מופיעה בקרב כ-80% מהנדבקים ומתחילה בדרך כלל במקום עקיצת הקרציית תוך שלושה ימים עד חודש. הפריחה מתרחבת לאט כלפי חוץ במשך כמה ימים על פני כמה ס"מ ביום, לעתים בתבנית שנקראת "עין השור" או "סימן מטרה" שבו יש אזור בהיר במרכז. השלב הראשון של המחלה מלווה לעיתים בחום, כאבי ראש, עייפות וכאבי שרירים - תסמינים שדומים לשפעת - אך ללא תסמינים משמעותיים במערכת הנשימה.
ומה קורה בשלבים הבאים של המחלה?
אם החיידק אינו מטופל בזמן ומתפשט בזרם הדם, הוא עלול לפגוע במערכת העצבים, הלב והפרקים. התסמינים כוללים אפילו שיתוק של שרירי הפנים, בעיות לב כמו הפרעות קצב, ודלקות פרקים.
השלב השלישי או המאוחר יכול להתפתח חודשים או אפילו שנים לאחר ההדבקה הראשונית. הוא מתאפיין בדלקות פרקים כרוניות, בעיקר בברכיים, ובעיות עצביות (נוירולוגיות) כמו בעיות זיכרון וקשיי ריכוז.
מהו הסיבוך המסוכן ביותר של המחלה?
הסיבוך החמור ביותר הוא הפרעה שפוגעת במערכת העצבים המרכזית שנקראת נוירובורליוזיס של ליים, כלומר זיהום עצבי בגלל מחלת ליים. מצב זה מתרחש בכ-10% מהמקרים. הפרעה זו עלולה להוביל לשיתוק פנים, דלקת בשכבות המגנות על המוח וחוט השדרה וכאב בשורשי העצבים שקושרים את חוט השדרה לעצבים.
ביטויים נוספים של מחלת ליים שלא טופלה עשויים לכלול פגיעה בעור, במערכת העצבים או במערכת השרירים-שלד. הביטויים כוללים דלקת עור כרונית מנוונת בגפיים, זיהום עור מתמשך שפוגע בדרך כלל בגפיים, גורם לדלקת ובסופו של דבר להידקקות העור הפגוע. חולים עלולים לסבול גם מדלקת במוח ובעמוד השדרה (אנצפלומיאליטיס). דלקת פרקים כתוצאה ממחלת ליים ליים פוגעת בדרך כלל בפרק גדול, לרוב הברך. כאמור, סיבוכים אלו נדירים יחסית והם מופיעים בעיקר במצבים שבהם המחלה לא טופלה כראוי.
האם יש חיסון נגד מחלת ליים?
נכון לעכשיו, אין חיסון זמין למחלת ליים. לכן מודעות לקרציות, בגדים מתאימים באזורים שמועדים לעקיצה והסרה מוקדמת של קרציות דבוקות הם אמצעי המניעה החשובים ביותר.
אז איך מטפלים בחולים שנדבקו?
חולים עם תסמינים מטופלים באנטיביוטיקה, לרוב דוקסיציקלין או אמוקסיצילין לטיפול מוקדם, או צפטריאקסון במקרה של מעורבות לב או מוח. ברוב המקרים יש ריפוי מוחלט אחרי סבב טיפול קצר. קיימים מקרים נדירים עם סימפטומים ממושכים גם לאחר סיום הטיפול.
מהו אמצעי ההגנה היעיל ביותר נגד מחלת ליים?
הדרך העיקרית למניעת זיהום היא הימנעות מעקיצות קרציות והסרה מוקדמת של קרציות דבוקות.
ניתן להימנע מעקיצות על ידי: לבישת בגדים ארוכים ומגנים ושימוש בתכשיר דוחה חרקים.
שימו לב!
אם מצאתם קרצייה על העור, יש להשתמש בפינצטה כדי לאחוז בקרצייה בזהירות הכי קרוב שאפשר לעור. יש למשוך אותה בעדינות כלפי מעלה כדי לוודא שלא נותרים חלקים בפנים. לאחר הסרתה, יש למרוח חומר חיטוי על העור כדי למנוע זיהום. מומלץ לעקוב אחר סימפטומים עד כחודש לאחר העקיצה.
