תחום המומחיות ברפואה שמניב את השכר השנתי הממוצע הגבוה ביותר, בשקלול כל מקורות ההכנסה, הוא כירורגיה פלסטית, עם 1.12 מיליון שקל בשנה - כך עולה ממחקר שמפרסם היום (א') הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שניתח את שכר 4,636 הרופאים המומחים המועסקים בבתי החולים הממשלתיים - שילוב של רפואה ציבורית ופרטית לשנת 2023. לעיון בדוח המלא - לחצו כאן
5 צפייה בגלריה
אמא רצתה שתהיה רופא, אבל חשוב גם לבחור בהתמחות הנכונה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
מתוך השכר הממוצע של מומחי כירורגיה פלסטית, רק כ-333 אלף שקל מקורם ברפואה הציבורית - נמוך משמעותית מהממוצע הכללי של כלל הרופאים, שעומד על כ-523 אלף שקל. כירורגיה פלסטית, כך מתברר, נמנית עם שלושת תחומי המומחיות שבהם ההכנסה מהמדינה היא מהנמוכות ביותר - לצד רפואת עור ורפואת עיניים. המאפיין המשותף לשלושתם: היקף גבוה במיוחד של הכנסות מרפואה פרטית, שבמקרים רבים מהוות את עיקר ההכנסה הכוללת - בכירורגיה פלסטית, כ-73% מההכנסה הכוללת מקורה ברפואה פרטית, שיעור גבוה אף יותר מהממוצע בתחום זה בכלל שוק הרפואה הפרטית בישראל. רופאים בתחומים האלה נוטים להקדיש חלק גדול יותר מזמנם לפרקטיקה פרטית, מה שמתבטא בהיקף עבודה נמוך יותר במערכת הציבורית.
אבל גם הדירוג הזה אינו חזות הכול. ניתוח שביצעו כותבי הדוח, שמנטרל את ההשפעה של משתנים נוספים, מגלה תמונה מורכבת בהרבה: בממוצע, רופאים מרדימים ומומחים בכירורגיית חזה ולב מרוויחים יותר מרופאי כירורגיה פלסטית ורופאי עור. ההסבר לכך, לפי הדוח, נעוץ בשונות גבוהה מאוד בשכר בשני התחומים האחרונים - כלומר, מספר קטן של רופאים שמרוויחים סכומים גבוהים מאוד מושך את הממוצע הכולל למעלה, בתחומים שמלכתחילה מונים מספר מצומצם של מומחים, בין 30 ל-40 בכל אחד. במילים אחרות: ה"ממוצע" המרשים של כירורגיה פלסטית מוטה על ידי מיעוט רווחי באופן חריג, ולא בהכרח משקף את מה שרופא טיפוסי בתחום מרוויח בפועל.
מי בתחתית הטבלה?
אם כירורגיה פלסטית היא ההתמחות הכי משתלמת מבחינת ההכנסה הכוללת, אך מי שעוסקים בה מקבלים הכי פחות מהמדינה עצמה - מי כן מרוויח הכי הרבה מהמדינה? מומחים בכירורגיית חזה ולב מדורגים במקום השלישי בשכר הכולל, אבל הם בראש הרשימה מבין כל ההתמחויות שמתבססות בעיקר על הכנסות מהמגזר הציבורי. מומחים בהרדמה וברפואה גרעינית נהנים אמנם מהכנסות גבוהות יותר מרפואה ציבורית בלבד, אבל כירורגיית חזה ולב מצליחה לשלב את שני העולמות: גם הכנסה ציבורית גבוהה, וגם הכנסה גבוהה יחסית מרפואה פרטית.
שני תחומים נוספים שבולטים בהכנסות מרפואה פרטית הם אורתופדיה ואף-אוזן-גרון. מהצד האחר של הסקאלה, תחומים כמו רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, נוירולוגיה ורפואה פנימית מתאפיינים בשכר נמוך יחסית - והמאפיין המשותף להם הוא היקף נמוך באופן בולט של הכנסות מרפואה פרטית. יש לקחת בחשבון שהדוח הזה מתייחס לשנת 2023 ותחומים כמו פסיכיאטריה עברו מהפך כאשר הביקוש שובר שיאים מאז טבח 7 באוקטובר - ועמו גם השכר שהשתפר.
5 צפייה בגלריה
מומחים שמתבססים בעיקר על עבודה במגזר הציבורי מרוויחים פחות בדרך כלל. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
נתון נוסף שעולה מהדוח חורג מתחומי המומחיות ועובר למיקוד גיאוגרפי-מוסדי: רופאי בית החולים שיבא ואיכילוב מהווים יחד למעלה ממחצית מכלל הרופאים בשני העשירונים העליונים של השכר, בעוד שהם מהווים רק כ-40% מהרופאים בשלושת העשירונים הנמוכים. במילים אחרות, חלק גדול מהרופאים שמרוויחים הכי הרבה במערכת הבריאות הציבורית מתרכז בשני בתי החולים האלה - תמונה שמספרת על ריכוזיות בולטת בצמרת השכר הרפואי בישראל.
הדוח מציע גם זווית נוספת לריכוזיות הזו: בהשוואה בין רופאי בתי החולים הממשלתיים לכלל הרופאים בישראל לפי עשירוני הכנסה, מתגלה שהפער הגדול ביותר נמצא בדיוק בקצה העליון. בעשירון העליון, רופאי בתי החולים הממשלתיים מרוויחים בין 36% ל-80% יותר מכלל הרופאים בישראל - ואילו בשאר העשירונים הפער מצטמצם ל-5% עד 14% בלבד. כלומר, היתרון הכלכלי של רופאי המערכת הציבורית מתרכז בעיקר בקבוצה הקטנה והעשירה ביותר.
השכר הממוצע של כל 4,636 הרופאים המומחים בבתי החולים הממשלתיים, מרפואה ציבורית ופרטית גם יחד, עמד ב-2023 על כ-772 אלף שקל בשנה. מתוכם, כ-524 אלף שקל מקורם ברפואה ציבורית, וכ-248 אלף שקל מרפואה פרטית.
רמת השכר הזו גבוהה משמעותית לא רק מהשכר הממוצע במשק, אלא גם בהשוואה לקבוצות עובדים אחרות בעלות מיומנות גבוהה - כך למשל, השכר השנתי הממוצע בענף המחקר המדעי והפיתוח עמד ב-2023 על כ-391 אלף שקל, לפי נתוני הלמ"ס. לפי נתוני ה-OECD לשנת 2023, השכר הממוצע של רופאים מומחים שכירים בישראל גבוה פי שלושה מהשכר הממוצע של כלל השכירים במשק - דירוג שמציב את ישראל במקום התשיעי מבין מדינות ה-OECD, שבהן הממוצע עומד על פי 2.8.
הפריפריה מככבת - אבל יש קאץ'
בהשוואה ל-2015, זו ירידה של שמונה מקומות בדירוג. אבל מחברי הדוח מבהירים שהירידה הזו היא במידה רבה תעלול סטטיסטי ולא שחיקה אמיתית: היא נובעת מהכללת דרום קוריאה בהשוואה הנוכחית (שלא נכללה קודם), מרפורמת שכר משמעותית שביצעה הונגריה לרופאיה, ומעלייה כללית בשכר הממוצע במשק הישראלי. חשוב גם לציין: נתוני ה-OECD מתייחסים רק לשכר מהמגזר הציבורי, ולא כוללים את ההכנסות מרפואה פרטית שרופאים ישראלים רבים נהנים מהן.
ממצא מפתיע נוסף: ב-2023 השכר הממוצע של רופאים בבתי חולים בפריפריה עמד על כ-836 אלף שקל - גבוה בכ-10% מהשכר הממוצע במרכז (758 אלף שקל). הפער נובע כולו מהשכר הציבורי, שבו ההפרש מגיע לכ-19% (622 אלף שקל בפריפריה לעומת 501 אלף שקל במרכז). מקור הפער: הסכם השכר מ-2011, שקבע תוספת של כ-20% לרופאים בפריפריה כפיצוי על פוטנציאל ההשתכרות הנמוך יותר מרפואה פרטית באזורים האלה.
5 צפייה בגלריה
חלק לא מבוטל מהרופאים שמרוויחים הכי הרבה במערכת הבריאות הציבורית נמצא באיכילוב
(צילום: מוטי קמחי)
אבל יש נקודה חשובה שכדאי לשים לב אליה: כשמסתכלים על ההכנסה מקרנות המחקר (תאגידי הבריאות הפועלים לצד בתי החולים הממשלתיים), מתגלה פער הפוך ומשמעותי בהרבה - השכר הממוצע מקרנות מחקר בבתי חולים במרכז עומד על כ-154,794 שקל, לעומת כ-61,354 שקל בפריפריה. פער של כ-152%.
הדוח גם מתייחס לסתירה לכאורה עם מחקר קודם, שמצא כי שכר הרופאים במרכז גבוה יותר מבפריפריה. ההסבר: המחקר הקודם בדק רק רופאים עם ותק של עשר שנים ומעלה, בעוד המחקר הנוכחי כולל את כלל הרופאים המומחים - כולל מי שזה עתה סיימו התמחות.
איך משתנה ההכנסה עם הוותק?
פילוח השכר לפי קבוצות ותק (ממועד קבלת הרישיון) מראה דפוס ברור: בקבוצת הוותק הצעירה (9-0 שנים) ההכנסה הממוצעת מרפואה פרטית עומדת על כ-90 אלף שקל, ובקבוצת 14-10 שנים היא כבר מגיעה לכ-181 אלף שקל. ההכנסה הפרטית ממשיכה לעלות עם הוותק עד לקבוצת 39-35 שנים, ולאחר מכן יורדת במתינות - בכ-9% לרמה של כ-402 אלף שקל בקבוצת הוותק של 40 שנים ומעלה.
5 צפייה בגלריה
השכר הממוצע מקרנות מחקר בבתי חולים במרכז עומד על כ-154,794 שקל, לעומת כ-61,354 שקל בפריפריה
(צילום: shutterstock)
לדברי מחברי הדוח, הנתון עשוי להעיד שעם העלייה בגיל ובהתקדמות הקריירה, רופאים מצמצמים את היקף עבודתם בבתי החולים - אך ממשיכים לפעול במידה רבה במסגרת הרפואה הפרטית. דפוס דומה מתגלה גם בבחינת קרנות המחקר בפריפריה: בתחומים כמו רדיולוגיה וקרדיולוגיה, שבהם יחסית הרבה רופאים מועסקים באמצעות הקרן בלבד, הגיל הממוצע בפריפריה גבוה משמעותית מבמרכז - כ-67 לעומת כ-53 ברדיולוגיה - ממצא שמרמז כי הקרנות משמשות גם כמנגנון לשימור רופאים מבוגרים בעבודה אחרי גיל הפרישה הרגיל, בעיקר באזורי פריפריה.
המחקר הנוכחי הוא המשך למחקר קודם שביצע אגף הכלכלן הראשי ב-2018. הסכם השכר שנחתם עם הרופאים ב-2011, ורפורמת ה"הסדר-החזר" שבאה בעקבותיו, נועדו בין השאר לצמצם את ההסתמכות הרבה של רופאים בבתי החולים הממשלתיים על הכנסות מרפואה פרטית. אבל מהממצאים העדכניים עולה כי המגמה לא התהפכה - הפערים בין תחומי מומחיות, ובין רופאי בתי חולים ממשלתיים לכלל הרופאים בשוק, נותרו משמעותיים, ובחלק מהמדדים אף התרחבו.
