בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
השנים האחרונות לימדו את בתי החולים בישראל להיות מוכנים לכל תרחיש שלא יבוא. וכך, גם במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, התכוננו לתרחיש חירום שבו יידרשו להעביר את המטופלים, בצורה מקצועית ומהירה, לסביבת טיפול מוגנת ומותאמת לצרכים השונים.
זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, הבינו במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים שעליהם להאיץ את ההיערכות לתרחיש חירום. "המלחמה לא הפתיעה אותנו", אומר פרופ׳ עופר מרין, מנכ״ל המרכז הרפואי שערי צדק, "שערי צדק לא הוקם כמקום עם בית חולים תת-קרקעי ממוגן, אך לפני המלחמה עמלנו שבועות, בהשקעה גדולה בשיתוף משרד הבריאות - על מנת לוודא שהמטופלים שלנו יהיו מוגנים.
לדבריו, נבנתה תוכנית סדורה בדיוק לרגעים האלו. "הצוותים ידעו מראש איזו מחלקה יורדת ראשונה, מי אחריה ומה תפקידו של כל אחד ובאותה שבת עם פרוץ מלחמת שאגת הארי הגיעו מאות עובדים מבלי שאיש קרא להם, כולם ידעו בדיוק מה עליהם לעשות", מוסיף פרופ׳ מרין.
בחניון התת-קרקעי הוקמו כל התנאים הנדרשים לטיפול במטופלים – לרבות ציוד חיוני, כמו מוניטורים לעמדת האחיות וציוד הנשמה. מנהל האגף לרפואה דחופה ומנהל בית החולים לחירום ד״ר גל פחיס מספר כי חלק מהמטופלים ובני משפחותיהם הביעו בתחילה חשש מהטיפול במתחם התת-קרקעי. "החשש מובן לחלוטין. להתאשפז בעקבות אירוע דחוף הוא מצב שמעורר דאגה בכל מקרה, ובוודאי בימי מלחמה אבל המטופלים מספרים שהם מופתעים לטובה מהתנאים ונוכחו לדעת ששמרנו על רמת הטיפול מהגבוהות ביותר. מספר המטופלים ממשיך לעלות ומיום ליום גם אנחנו לומדים לשפר את תנאי הטיפול והשהות למטופלים ואף לצוות שלנו".
"הגיע אדם שהתמוטט, ובניתוח בחניון הוא חובר לאקמו"
בחניון התת-קרקעי, שממשיך להתרחב גם תוך כדי ימי הלחימה, נמצאים כ-470 מטופלים, מרביתם שוהים בחניון עצמו ועוד עשרות נמצאים במתחם ממוגן נוסף תת-קרקעי ("מתחם לביא") בבית החולים. בנוסף, כ-150 מטופלים - בהם גם יולדות - אשר שוהים במתחמים ממוגנים בבניין המרכזי בבית החולים. "למרות כל העומסים והמעבר לתת-קרקע, החלטנו כבר ביומיים הראשונים לשפץ את המחלקות שנותרו מאחור - דבר שכמעט בלתי אפשרי לבצע בשגרה. המטופלים והצוותים יחזרו למחלקות משודרגות ומשופצות", אומר ד״ר פחיס.
המרכז הרפואי שערי צדק מעניק שירותי רפואה למצבי קיצון בעיר הגדולה בישראל המונה למעלה ממיליון תושבים. החל מאירועי חירום כמו 30 הפצועים אשר נקלטו בעקבות נפילת הטיל האיראני בבית שמש, וכן במקרים דחופים בשגרה כגון שבץ מוחי, התקפי לב ומצבים דחופים נוספים.
בשל הרגישות הרבה של חלק מהמצבים הרפואיים, המעבר לאזורי אשפוז התת-קרקעיים מורכב במיוחד. "עבור חולים במצבי חירום - ניוד הוא תהליך מורכב שעלול לסכן חיים", מסביר ד״ר פחיס.
ד״ר פחיס מתאר מקרה שקרה כבר ביומה הראשון של המלחמה: "הגיע אדם שהתמוטט. במהלך פעולות ההחייאה והצנתור אשר בוצעו במתחם הממוגן בוצע גם חיבור למכונת ה-ECMO (מכונת לב-ריאה). אירוע מורכב ביותר בשגרה, ובוודאי כאשר התנאים משתנים. היום הוא עירני ומדבר".
שמירה על רצף טיפולי וסטנדרט רפואי - גם בחירום
אחד האתגרים שניצבים בפני הצוותים הוא שמירה על רמת טיפול זהה לזו הניתנת בשגרה מעל הקרקע. "האתגר שלנו הוא לשמור על סטנדרט מקצועי מלא. אין לנו הצדקה ערכית-מוסרית לומר שאם יש מלחמה אנשים יקבלו טיפול פחות טוב. חשובה לנו השמירה על הרצף הטיפולי", אומר פרופ׳ מרין.
המשמעות בפועל, רחבה בהרבה מהטיפול הרפואי עצמו. לצד הניתוחים, טיפול נמרץ ושימוש בציוד מתקדם, נדרשת מעטפת לוגיסטית רחבה אשר צריכה לפעול בצורה מתואמת ומדויקת: מערכות מחשוב ומידע, שינוע תרופות ובדיקות מעבדה, פינוי אשפה, כביסה וניקיון של רצפת החניון.
"השהות בתת-קרקע עלולה לגרום לבלבול משמעותי אצל חלק מהמטופלים", מסביר פרופ׳ מרין, "ולכן, אנו דואגים לשמור על שגרה, להחשיך את האזור בלילה ולדאוג למניעת זיהומים באמצעות מערכות תחלופת אוויר ומיזוג אוויר. בנוסף יצרנו מרחבים מסודרים לצוותים הרפואיים ולמשפחות המטופלים. זוהי המעטפת המלאה אשר מאפשרת למטופל להרגיש בטוח יותר ובתפקוד".
6 צפייה בגלריה
שרה גולדברג, סמנכ"לית האחיות ושעת החירום במרכז הרפואי שערי צדק,
(קרדיט: דוברות שערי צדק)
לצד התשתיות הרפואיות, מה שעושה את ההבדל לתחושת הביטחון של המטופלים אלו הפרטים הקטנים של היומיום. שרה גולדברג, סמנכ״לית האחיות ושעת החירום במרכז הרפואי שערי צדק, מספרת כי "כבר ביום הראשון למלחמה רצנו לאחת החנויות בירושלים וקנינו מנורות לילה, כדי שתהיה מנורה ליד כל מיטה של מטופל - בחניון אין יום ואין לילה וחשוב לנו לייצר תנאים נעימים ככל האפשר". מעבר לכך, נעשו התאמות לשמירה על פרטיות המטופלים ומשפחתם והפחתה של בלבול, בעיקר בקרב מטופלים מבוגרים. "זה עלול לקרות במקום כמו חניון, שבו המטופלים המבוגרים לא יודעים היכן הם נמצאים, לכן דאגנו לתלות שעון, להציב דפי מידע ולפרסם בצורה ברורה מי הצוות המטפל - כך גם המטופלים וגם משפחותיהם יודעים בדיוק מי אחראי על הטיפול בהם".
לדברי גולדברג, "חלק מהסיפוק והגאווה שלנו זה לראות את החוסן של הצוות. עוצרים אותנו ואומרים לנו תודה על כך שחשבנו על כל פרט ושאנחנו מנסים לפתור כל בעיה. זה לא שזה לא קשה, כי בסופו של דבר מדובר בחניון אבל חשוב לנו לדאוג לכולם - לחולים, לצוות ולמשפחות". גולדברג מסבירה עד כמה קריטית השפעת הצוות על ההתמודדות של המטופלים. "זה מה שנותן למטופלים ביטחון - אם הצוות נמצא לידם, אם הוא זמין, אם הסבירו להם מה קורה. אלה המרכיבים אשר גורמים למטופל להרגיש טוב יותר".
במצב המורכב שנוצר, התמיכה ההדדית בין המחלקות תורמת הן לצוותים והן למטופלים. "אורתופד שנמצא בדרך כלל בקומה אחרת נמצא עכשיו לידנו", מתארת גולדברג, "כאן, הצוותים מכירים אחד את השני טוב יותר, יש יותר תמיכה הדדית ושיתוף פעולה". "מלחמה היא מצב מורכב", מוסיף ד״ר פחיס, "ויחד עם זאת אנחנו מרגישים שזה יצר הרבה מאוד דברים מדהימים. מחלקות שהתראו לעיתים רחוקות יושבות אחת ליד השנייה, אנשי צוות עובדים ביחד ללא חומות - כולם בשותפות פיזית ושותפות גורל מכל הגילים, מגדרים ורקעים זה באמת מרגש".
חוסן - גם לצוות הטיפולי
אי-הוודאות שאיתה מתמודדים המטופלים מצטרפת לקשיים האישיים של צוותי בית החולים. לילדים אין מסגרות לימוד, בני הזוג יוצאים למילואים ובמקום המגורים נופלים טילים ופוגעים קשות בגוף, בנפש וברכוש. "להכניס אנשים לעבוד מתחת לקרקע יום אחרי יום, עם סבלנות וחמלה, זה אתגר. ונקודת המפתח שלנו כהנהלה - ההבנה שחייבים לעסוק בזה, לתמוך בצוות ולהקשיב גם לצרכים שלו", מדגיש פרופ׳ מרין.
איך רותמים את הצוות הרב-מקצועי להמשך ולהעניק טיפול מסור בתנאי תת-קרקע?
"בכל בוקר בשעה 7:00 אני מקיים שיחות זום עם כלל המנהלים לתמונת מצב ושיקוף של מה שקורה באותו יום", משתף פרופ׳ מרין, "המשימה שלנו ברורה: שמירה על סטנדרט רפואי זהה לזה אשר ניתן מעל הקרקע. יש נוכחות של מנהלים בשטח, הקמנו חדרי צוות ודאגנו לסביבת עבודה נעימה ככל שניתן".
"היוזמה והיצירתיות כאן הן מעבר לכל דמיון", מדגיש ד״ר פחיס, "הצוות פה יוצא דופן וישנה גאווה רבה לראות את תעצומות הנפש והחוסן שכל אחד מהם מביא. אמנם התנאים הפיזיים הם לא רגילים, וישנם גם אתגרים אישיים לצוותים, אבל יחד עם זאת העובדים ממשיכים ומגיעים. זה מעורר השראה לראות מה שמרכז רפואי מוביל יחד עם צוות מקצועי ומסור מסוגלים לעשות".
בשערי צדק מאמינים שכארגון הם יוצאים מהמלחמה הזו עם תחושת שליחות וגאוות צוות אדירה. "יש לנו זכות גדולה להיות חלק מתוך הרכיב הישראלי שיש היום - החוסן שלנו. אנחנו מרגישים חיוניים. הביטחון וגם הרפואה הם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי גם לאחות בטיפול נמרץ, או לעובד משק הבית יש תפקיד משמעותי בשמירה על הביטחון ובתי החולים בישראל מהווים היום עוגן אדיר של יציבות וחוסן", מסכם פרופ׳ מרין.
בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
פורסם לראשונה: 17:21, 25.03.26
