שירות לציבור. מוגש בחסות חברת ניאופרם ישראל
צפו בפאנל המלא:
אנחנו מטפלים באדם בהתאם להערכת הסיכון הקרדיו-ווסקולרי הכוללת", ד"ר אלנה יצחקוב
(צילום: ירון ברנר)
מעל מיליון ישראלים חיים עם כולסטרול גבוה, רובם - כלל לא יודעים זאת. הנתון המבהיל הזה הוא רק קצה הקרחון: גם בקרב אלו שכבר מאובחנים, חלק גדול מתקשה להגיע ליעדי הטיפול הרצויים או נמנעים מטיפול בשל חששות שונים, שלרוב נוצרים מחוסר מודעות.
אך האם אנחנו באמת מכירים את כל האפשרויות העומדות בפנינו? בפאנל מיוחד שנערך בוועידת הכולסטרול, חשפו ד"ר אלנה יצחקוב, מנהלת היחידה לליפידים במרכז הרפואי איכילוב ומזכירת החברה הישראלית לטרשת עורקים וד"ר חן גורביץ', מנהלת המרכז לקרדיולוגיה מניעתית ומרפאות החוץ של המערך הקרדיולוגי במרכז רפואי רבין, את המהפכה שעבר התחום בשנים האחרונות: מגישה של טיפול בתרופה אחת, לגישה של "תפירת חליפה אישית" המשלבת מגוון פתרונות מתקדמים.
"חשוב להבין – אנחנו לא מטפלים בכולסטרול בלבד , אנחנו מטפלים באדם בהתאם להערכת הסיכון הקרדיו-ווסקולרי הכוללת של הנבדק", הסבירה ד"ר יצחקוב בפתיחת הפאנל. "היעד שלנו נקבע לפי רמת הסיכון האישית של כל מטופל. באדם עם גורמי סיכון כמו סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם או השמנת יתר מדובר בסיכון גבוה, ולכן יעד ה-LDL הוא מתחת ל-70מ״ג/ד״ל".
3 צפייה בגלריה
"היעד שלנו נקבע לפי רמת הסיכון האישית של כל מטופל", ד"ר אלנה יצחקוב
(צילום: shutterstock)
עם זאת, לד"ר יצחקוב חשוב להדגיש כי "מטופל שכבר עבר אירוע לבבי או מוחי, או שאובחן עם היצרות/חסימה בעורקי הגפיים התחתונות, נחשב כבעל סיכון קרדיו־וסקולרי גבוה מאוד. במצבים אלו נדרש טיפול אינטנסיבי במיוחד, עם יעד LDL מתחת ל-55 מ״ג/ד״ל".
אבל איך מגיעים לערך כל כך נמוך? כאן בדיוק מתחיל הפער בין הרצוי למצוי. ד"ר גורביץ' מסבירה שרבים מהמטופלים מנסים "להתמקח" ומבקשים לנסות קודם שינוי תזונתי וספורט. לדבריה, למרות שאורח חיים בריא הוא הבסיס להכול, יש לו תקרה ברורה.
"היעילות של שינוי אורח חיים היא מוגבלת", היא מבהירה. "אם מטופל מגיע עם ערך LDL של 150 ואנחנו צריכים להוריד אותו ל-55, הפער הזה גדול מדי ושינוי באורח החיים פשוט לא יספיק כדי לסגור את הפער, במקרה כזה, חייבים להוסיף טיפול תרופתי יעיל".
ארגז הכלים החדש: מהסטטינים הוותיקים ועד לדור החדש
הבשורה הגדולה שיצאה מהוועידה היא שהרפואה התקדמה משמעותית והיום, עומד לרשות הרופאים מגוון רחב של סוגי ואופני טיפול המאפשרים התאמה מדויקת לצרכי המטופל. ד"ר יצחקוב סקרה בפאנל את המשפחות העיקריות:
הסטטינים (הבסיס): הקבוצה הטיפולית הוותיקה והמוכרת ביותר. התרופות עובדות על עיכוב ייצור הכולסטרול בכבד. "הקבוצה הזו הוכיחה את עצמה לא רק בהורדת כולסטרול, אלא בהורדת תחלואה ותמותה", מדגישה ד"ר יצחקוב.
מעכבי ספיגה (אזטימיב): כדורים המעכבים את ספיגת הכולסטרול במעי, ניתנים לרוב כתוספת לסטטינים כדי לשפר את יכולת ההגעה ליעד.
זריקות ביולוגיות או מבוססות RNA (מעכבי חלבון PCSK9): טיפולים מתקדמים הניתנים בזריקה (אחת לשבועיים או תקופות ארוכות יותר), מיועדים למטופלים שלא מצליחים להגיע ליעד עם כדורים בלבד.
חומצה במפדואית: הטיפול החדש שנכנס לאחרונה למערכה. מדובר בכדור שעובד במנגנון חכם: הוא מעכב את ייצור הכולסטרול (כמו סטטין), אך הופך לפעיל רק בכבד ולא בשריר. הטיפול הזה מאפשר להפחית את הסיכון להתקפי לב ב-23% ביחס לפלסבו ומהווה פתרון חשוב עבור מטופלים הזקוקים לאיזון נוסף או מטופלים שאינם סובלים סטטינים.
3 צפייה בגלריה
"היום אנחנו יודעים לשלב בין מנגנונים שונים ולקבל אפקט סינרגיסטי", ד"ר חן גורביץ'
(צילום: shutterstock)
המסר המרכזי של המומחיות הוא שאין יותר גישה של "טיפול אחד שמתאים לכולם" - הגישה היום היא שילוב בין תרופות כדי להשיג מקסימום יעילות. "היום אנחנו יודעים לשלב בין מנגנונים שונים ולקבל אפקט סינרגיסטי", מסבירה ד"ר גורביץ'. "אנחנו יכולים לתת סטטין, להוסיף לו מעכב ספיגה ואם צריך – להוסיף גם טיפול חדש או זריקה. ככל שאנחנו אוספים מנגנונים שונים, ה-LDL הולך ויורד ואנחנו יכולים להביא גם את המקרים המורכבים ביותר ליעד המטרה".
ד"ר יצחקוב וד"ר גורביץ' סיכמו במסר אופטימי: "התמזל מזלנו לטפל בעידן הנוכחי. יש לנו שפע בלתי רגיל של אופציות. אם טיפול אחד לא מתאים לכם, או גורם לאי נוחות – אל תרימו ידיים ואל תוותרו על הבריאות. גשו לרופא, בקשו ש'יתפרו' לכם את החליפה המתאימה, ושמרו על הלב שלכם".
למידע ושאלות נוספות, יש לפנות לצוות רפואי.
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת ניאופרם ישראל.
82-JAN-2026
פורסם לראשונה: 08:00, 15.03.26
