ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אומרת שמשרד הבריאות נערך לשיבת חטופים במסגרת העסקה שנרקמת. בריאיון לאולפן ynet, אמרה כי מערכת הבריאות למדה רבות מהסבבים הקודמים, אך הבהירה: "צריך להבין שהתנאים פה הם שונים באמת. אנשים מגיעים אחרי יותר משנה בשבי וזה באמת עולם שהוא אחר, אבל הלימוד שהיה מתהליך הקליטה הקודם ישרת אותנו". צפו בריאיון בנושא החטופים:
ד"ר שרון אלרעי פרייס מתייחסת להיערכות לקליטת חטופים
(צילום: ירון ברנר )
היא אמרה בהקשר זה: "אנחנו מייחלים, אין לי מילה אחרת, מייחלים כבר לשובם של כולם, כולם. משרד הבריאות הוביל את המהלך של קליטת הפצועים בבתי החולים במערכת הבריאות בסבב הקודם ולמדנו רבות מהדבר הזה". ד"ר אלרעי פרייס ציינה את חשיבות המעקב אחרי השבים במהלך כל השנה, "לראות אילו עוד דברים עולים מבחינה בריאותית או מבחינה רווחתית או מבחינת בריאות נפשית לאורך הזמן, לא הכול צף בימים הראשונים של האשפוז, ולכן המעקב לאורך זמן גם היה חשוב. ואנחנו נערכים".
אתם מוכנים? כלומר, אנחנו יודעים גם אילו בתי חולים יקבלו אותם?
"עובדים על זה לחלוטין, חטיבת רפואה מנהלת את הדבר הזה, אנחנו עובדים ומתכוננים לקבל אותם, לוודא שיש את כל ההיערכות עבורם, עבור כל הדברים שהם צריכים, גם בבתי החולים וגם במשרד הבריאות. כמו בפעם הקודמת, לוודא שיש להם את כל התנאים לחזור כמה שיותר בטוב וכמה שיותר עטופים אחרי".
מה למדנו מהפעימות הקודמות, את יכולה לתת לי דוגמה למשהו אחד שהשתנה בתפיסה שלמדתם?
"כן. חשוב לשמור שהם יהיו עטופים, להגן מפני תקשורת, מפני כל מיני סקרנים שמגיעים ורוצים לדבר. בסוף הם צריכים גם את הפרטיות שלהם, צריך לראות שמאפשרים מקום למשפחה להיות ולאנשים שהם רוצים שיהיו לידם. שגם יהיה מקום לדברים שקשורים יותר לבדיקות רפואיות שצריך לעשות כשהם חוזרים. צריך יהיה לוודא שרואים שיש את כל הבדיקות, של ויטמינים ומינרלים וחסרים תזונתיים, אז הרבה מאוד הבנה של מה שאנחנו צריכים לעקוב אחריו".
ד"ר שרון אלרעי פרייס: "אנחנו עובדים ומתכוננים לקבל אותם, לוודא שיש את כל ההיערכות עבורם, עבור כל הדברים שהם צריכים, גם בבתי החולים וגם במשרד הבריאות. כמו בפעם הקודמת, לוודא שיש להם את כל התנאים לחזור כמה שיותר בטוב וכמה שיותר עטופים אחרי"
באשר לעונת תחלואת החורף, שכבר גרמה לכמה קורבנות ולעלייה באשפוזים, אמרה ד"ר אלרעי פרייס כי אין עדויות לכך שזני השפעת השנה אלימים יותר, "אנחנו רואים שבערך אותו אחוז מגיע לטיפול נמרץ, אבל אנחנו כן יודעים שבסקאלה של השנים יש שנים שהן קצת יותר קשות, שנים שהן קצת יותר קלות, אנחנו בשנה קצת יותר קשה, אבל לא משהו חריג שמעולם לא ראינו".

אבל יש סיבה לחשש? אנשים שרואים תינוקות במצב קשה, אישה שנפטרה. כלומר, אנחנו צריך לדאוג מהנגיף הזה?
"אנחנו יודעים ששפעת נתפסת כמחלה קלה, הרבה מאוד פעמים היא מחלה קלה, אבל היא בהחלט יכולה להיות גם מחלה קשה שגורמת גם לתחלואה קשה ולסיבוכים וגם לפטירות בקרב אנשים צעירים ובריאים. זה לא שנה ראשונה שאנחנו אומרים את זה, ולכן ההמלצה היא באמת מגיל חצי שנה ומעלה, להתחסן לשפעת כדי לנסות למנוע את המחלה הזאת, בוודאי למנוע את התופעות הקשות שלה".
היא ציינה כי "בחיסון שפעת יש שלושה או ארבעה זנים. החיסון השנה מתאים לזנים שמסתובבים, אנחנו כבר יודעים את זה ואנחנו באמת ממליצים להתחסן. צריך לדעת שחיסון שפעת הוא לא מאה אחוז יעיל, אבל עדיין הוא ימנע תחלואה קשה. או ימנע תחלואה בכלל, ולכן מאוד מאוד מומלץ ללכת להתחסן, זה עוד לא מאוחר מדי, זה הרגע להתחסן".
הריאיון המלא עם ד"ר שרון אלרעי פרייס
(צילום: ירון ברנר )

לדבריה, לצד העלייה בשפעת ניכרת עלייה גם בשכיחות הקורונה, ולכן מומלץ לאנשים בסיכון (גיל 65 ומעלה, ואנשים עם גורמי סיכון) להתחסן נגד קורונה. "אפשר להתחסן אליהן ביחד באותו מועד, לא צריך להגיע בנפרד, רק צריך באמת לוודא בקופת החולים היכן הם נמצאים, איפה מונגשים חיסוני קורונה וללכת ולהתחסן לשתיהן".
באשר להשפעת מתנגדי החיסונים, אמרה ד"ר אלרעי פרייס: "זה באמת מאוד מאתגר, כי בסוף יש מדע, המדע הזה שעושים מחקרים וניסויים ופרסומים ומראים שהחיסונים מועילים ומראים מהן תופעות הלוואי. אין קשר בין זה לבין מה שאנשים משחררים או מוציאים או כל מיני כותרות, וזה באמת מאוד מאוד מאתגר.
"הרבה מאוד אנשים מהססים בגלל כל מיני פייק ניוז או פרסומים שהם לא נכונים או עיוותים. לפעמים יש מצבים שהכותרת קצת מטעה, בתוך המאמר אתה רואה שהמאמר תומך בחיסון ושתופעות הלוואי הן קלות או זניחות או נדירות. הרבה לוקחים ומהדהדים ברשתות דברים שהם לא נכונים וזה באמת מאוד מאוד מורכב. בסוף, בעולם הישן, המתווך של המידע היה הרופא או המורה או עורך הדין. עכשיו, ברשתות החברתיות ובגוגל, יש הרבה מאוד דברים וחלקם לא נכונים, לא יודעת להגיד אם חלקם הגדול, אבל אי אפשר לסמוך על הכול".
ד"ר אלרעי פרייס התייחסה גם לפציעתו הקשה של לוחם צה"ל שנאבק על חייו בגלל זיהום של חיידקים עמידים מעזה: "כשנמצאים במצב של מלחמה ואנשים נפצעים, לתוך הפציעות נכנסים גם מרכיבים של אדמה. באדמה יש פטריות ולכן זה סיכון. לא רק מה שאנחנו רואים במלחמה הזאת, אלא במלחמות בכלל. אז בהחלט יכולים עדיין להיות אירועים כאלה, והיחידות למניעת זיהומים ולמחלות זיהומיות בבתי החולים נמצאות בקשר ובמעקב הדוק עם כל מטופל כזה לתת את הטיפול המקסימלי שאפשר, אבל זה בהחלט סיכון באזורי מלחמה כשאתה נפצע ויש הרבה מאוד אדמה ודברים מהאזור שנכנסים לתוך הפצע".