מחקר ישראלי חדש מבית החולים סורוקה, שפורסם בכתב העת JU Open Plus, מציע דרך פשוטה וברורה יותר לזהות אילו גברים עם סרטן הערמונית נמצאים בסיכון גבוה למחלה אגרסיבית - עוד לפני שהם נכנסים לחדר הניתוח.
סרטן הערמונית הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בגברים, והוא מתפתח בבלוטת הערמונית - איבר קטן שממוקם מתחת לשלפוחית השתן ותפקידו לייצר חלק מנוזל הזרע. ברוב המקרים מדובר במחלה שמתפתחת באיטיות, ולעיתים גברים חיים איתה שנים מבלי לדעת על קיומה. בשלבים המוקדמים לרוב אין תסמינים, והאבחון נעשה בדרך כלל בעקבות עלייה ב-PSA או בדיקות הדמיה. עם זאת, בחלק מהמקרים המחלה עלולה להיות אגרסיבית ולהתפשט מחוץ לערמונית, ולכן אחד האתגרים המרכזיים ברפואה הוא להבדיל בין גידול "שקט" שאפשר רק לעקוב אחריו לבין כזה שמצריך טיפול מיידי.
3 צפייה בגלריה
סרטן הערמונית הוא הגידול השכיח ביותר בגברים, אך לא תמיד מדובר במחלה אגרסיבית
(צילום: Shutterstock)
הערכת סיכון חדשה לסרטן הערמונית
המחקר, שנערך בקרב 131 גברים שאובחנו עם סרטן ערמונית ועברו כריתה רדיקלית בין השנים 2020 ל-2024, בחן האם ניתן לשפר את הערכת הסיכון מעבר למדדים המקובלים כיום, כמו PSA, דרגת הגידול בביופסיה וציון MRI. לצד המדדים המקובלים, החוקרים התמקדו בשני מדדים פשוטים יחסית: מספר האזורים בערמונית שבהם נמצא סרטן, והאורך של מוקד הסרטן הגדול ביותר שנדגם בביופסיית פיוז'ן - בדיקה המשלבת MRI ואולטרסאונד.
פרופ' ניקולא מבג'יש, מוביל המחקר, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית, הסביר כי הגישה הזו נשענת על הניסיון המצטבר בשטח: "כיום האבחון של סרטן הערמונית מתבצע בדרך כלל בעקבות עלייה ב-PSA. במקרים כאלה מבצעים MRI, ובהתאם לממצאים מבצעים ביופסיה מכוונת - ביופסיית פיוז'ן. אנחנו מלווים את המטופלים מהאבחון ועד הניתוח, ולכן יכולנו לבחון בצורה מדויקת את הקשר בין ממצאי הביופסיה למה שמוצאים בפועל בניתוח".
פרופ' ניקולא מבג'ישצילום: דוברות סורוקהההיגיון פשוט: ככל שיש יותר "נקודות" של סרטן בערמונית, וככל שהמוקד הגדול ביותר ארוך יותר - כך גדל הסיכוי שמדובר במחלה מתקדמת יותר, גם אם לפי הבדיקות הרגילות היא נראית מוגבלת. לדברי פרופ' מבג'יש, זהו שינוי תפיסתי: "בעבר התמקדנו בעיקר בשלב המחלה ובדרגת הגידול כדי להעריך את חומרתה. אצלנו, באופן מפתיע, נמצא שמספר האזורים הנגועים מנבא טוב יותר את חומרת המחלה - ללא תלות ישירה בדרגה או בשלב".
התוצאות חיזקו את זה. כ-41% מהמטופלים התגלו אחרי הניתוח כבעלי מחלה מתקדמת יותר ממה שהעריכו בתחילה - למשל סרטן שכבר יצא מגבולות הערמונית, חדר לשלפוחיות הזרע או הגיע לשולי הניתוח.
הבדיקות הרגילות לא תמיד מספיקות
כשניתחו את הנתונים לעומק, החוקרים מצאו ששני המדדים האלה - מספר האזורים הנגועים ואורך מוקד הסרטן - מנבאים בצורה מובהקת את הסיכון למחלה מתקדמת, גם לאחר התאמה לגורמים נוספים. לעומת זאת, מדדים מקובלים כמו PSA, ציון ה-MRI ואפילו דרגת הגידול בביופסיה, לא הצליחו לנבא באופן מובהק מי מהחולים אכן מתמודד עם מחלה מתקדמת יותר.
בהמשך זיהו החוקרים גם נקודות סף ברורות והציעו כלל אצבע פשוט: יותר משלושה אזורים נגועים, או מוקד סרטן באורך של מעל 10 מ"מ - מעידים על סיכון גבוה יותר לכך שבניתוח יתגלו ממצאים מתקדמים.
פרופ' מבג'יש מתייחס גם למשמעות הקלינית של הנתונים: "היום, במקרים רבים, ההחלטה אם לעקוב או לנתח מבוססת בעיקר על דרגת הגידול. למשל, כשמדובר בדרגה 1, הנטייה היא להסתפק במעקב פעיל. אנחנו מציעים להוסיף רובד נוסף - אם יש יותר משלושה אזורים נגועים, כדאי לשקול ניתוח ולא להסתפק במעקב".
לדבריו, המדד החדש עשוי להשפיע גם על בחירת סוג הטיפול: "במצבים שבהם מתלבטים בין ניתוח לבין הקרנות, המידע הזה יכול להטות את הכף, מתוך הבנה שהמחלה כנראה נרחבת יותר ממה שנראה בבדיקות הראשוניות". המשמעות בפועל היא שינוי בדרך שמסתכלים על תוצאות ביופסיית פיוז'ן. היום, בעידן שבו MRI הוא כלי מרכזי באבחון, לא מספיק לדעת שיש סרטן - חשוב להבין גם כמה מוקדים יש ומה הגודל שלהם.
מי נראה בסיכון נמוך - אבל לא באמת
לשאלה האם יש מטופלים שנחשבו בסיכון נמוך אך בפועל היו בסיכון גבוה יותר, השיב: "בהחלט. זו למעשה הנקודה המרכזית של המחקר. יש מטופלים שנראים 'בסיכון נמוך' לפי PSA, דרגת הגידול או MRI, אבל בפועל יש להם מעורבות רחבה יותר של סרטן".
החוקרים מציינים שהמדדים האלה יכולים לעזור לרופאים להחליט טוב יותר מי מתאים למעקב בלבד ומי צריך טיפול מיידי. בנוסף, הם עשויים גם להפחית טיפולים מיותרים. לפי הניתוח שלהם, שימוש במדדים האלה יכול למנוע טיפולים שלא לצורך אצל כארבעה מתוך 100 מטופלים לפי מספר האזורים הנגועים, וכ-10 מתוך 100 לפי אורך מוקד הסרטן.
3 צפייה בגלריה
בדיקות MRI וביופסיית פיוז'ן משפרות את היכולת לאבחן ולהעריך את חומרת המחלה
(צילום: Shutterstock)
עם זאת, החוקרים מדגישים שמדובר במחקר שהתבסס על נתונים מהעבר, ממרכז רפואי אחד ובקבוצה לא גדולה של מטופלים. לכן, נדרשים מחקרים גדולים נוספים כדי לאשר את הממצאים לפני שימוש רחב. פרופ' מבג'יש מסכים: "השלב הבא הוא מחקרים בהיקף גדול יותר, רצוי רב-מרכזיים, שיבחנו את הקריטריונים שמצאנו ויאפשרו ליישם אותם בצורה מסודרת בפרקטיקה היומיומית".
לדבריו, יש גם פוטנציאל להשפעה רחבה יותר: "אני מאמין שהמדד הזה יכול להיכנס בעתיד להנחיות. בעבר כבר פרסמנו עבודות שנכנסו להנחיות האירופאיות".
המחקר מציע כלי פשוט להערכת סיכון בסרטן הערמונית: לספור כמה מוקדי סרטן יש ולהעריך את הגודל שלהם. המידע הזה יכול לעזור לרופאים לקבל החלטות מדויקות יותר, ולזהות מוקדם יותר מטופלים שנמצאים בסיכון למחלה אגרסיבית יותר, גם כשהמצב נראה בתחילה פחות חמור.
פרופ' מבג'יש ביקש להדגיש את עבודת הצוות: "המחקר הוא תוצאה של עבודה משותפת של צוות המחלקה האורולוגית בסורוקה, כולל הרופאים והמתמחים".
