כולנו יודעים מתי צריך לעשות בדיקות דם, להגיע לרופא או לבצע בדיקות תקופתיות. אבל יש בדיקה אחת פשוטה, שאפשר לבצע בבית בתוך דקות ספורות, שעשויה לסייע בזיהוי מוקדם של אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר למחלות לב וכלי דם, לשבץ מוחי, לאי-ספיקת לב ולפגיעה בכליות - ובכל זאת, רבים כלל אינם מבצעים אותה. יתר לחץ דם, המכונה לא פעם "הרוצח השקט", עלול להתפתח במשך שנים ללא תסמינים, בזמן שהוא גורם לנזק מצטבר לכלי הדם ולאיברים חיוניים.
פרופ' עדי לייבה, מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים אסותא אשדוד, מסביר מי צריך להחזיק מכשיר למדידת לחץ דם בבית, איך מודדים נכון, באילו ערכים צריך להתחיל לדאוג ומדוע דווקא המדידה הביתית עשויה להיות מדויקת יותר מזו שמתבצעת במרפאה. צפו בריאיון המלא באולפן ynet:
איך מודדים לחץ דם כמו שצריל? ריאיון עם פרופ' עדי לייבה
(צילום: אורי דוידוביץ')
"לחץ דם גבוה הוא תופעה שכיחה מאוד", אמר פרופ' לייבה. "נהוג לומר שאחד מכל שלושה סובל מיתר לחץ דם, אבל לדעתי בישראל נכון יותר לדבר על אחד מכל ארבעה בקרב כלל האוכלוסייה הבוגרת, כלומר מגיל 18 ומעלה, אף שאנחנו רואים את התופעה גם בקרב צעירים מתחת לגיל 18. בגיל 70 השכיחות כבר יכולה להגיע לכ-70% מהאוכלוסייה".
לדבריו, למרות שמדובר באחת הבעיות הרפואיות השכיחות ביותר, אנשים רבים כלל אינם מודדים את לחץ הדם שלהם. "אנחנו כל הזמן הולכים לבדיקות דם, לבדיקות שתן ולעוד אינספור בדיקות. אבל יש לנו אפשרות, באמצעות מכשיר פשוט, ובהנחה שמבצעים את המדידה בצורה נכונה, ללמוד הרבה על הגוף שלנו בלי להמתין לתור ובלי להזדקק להפניה. אני קצת מתפלא שאנשים לא עושים את זה יותר".
הוא הוסיף כי ההשלכות של יתר לחץ דם שאינו מאובחן עלולות להיות קשות. "אנחנו רואים מדי שבוע באסותא אשדוד, ואני מניח שגם בבתי חולים אחרים, אנשים שמעולם לא מדדו את לחץ הדם שלהם ומגיעים עם שבץ מוחי, אי ספיקת לב חריפה ואירועים דרמטיים נוספים, כשבמקרים רבים אפשר היה למנוע אותם".
הדברים עולים בקנה אחד עם ההנחיות הישראליות המעודכנות, שלפיהן אבחנה של יתר לחץ דם אינה מתבססת עוד על מדידה בודדת במרפאה. כיום מומלץ לאשר את האבחנה באמצעות מדידות חוזרות, ובמקרים רבים גם באמצעות מדידות ביתיות מסודרות או ניטור לחץ דם במשך 24 שעות באמצעות הולטר.
מי צריך מד לחץ דם בבית?
לדברי פרופ' לייבה, יש כמה קבוצות אוכלוסייה שעבורן מומלץ במיוחד להחזיק מכשיר למדידת לחץ דם בבית. "לאנשים שכבר יודעים שיש להם יתר לחץ דם, או לאנשים שיש להם יתר לחץ דם במשפחה, או אנשים עם עודף משקל, או אנשים שיודעים שהם אוכלים הרבה מלח. הרבה מיתר לחץ הדם תלוי במלח. ברגע שאתה אוכל הרבה מלח, מתישהו יהיה לך יתר לחץ דם, אין פה משחקים".
גם ההנחיות הישראליות המעודכנות מדגישות את חשיבות הפחתת צריכת המלח כחלק מהטיפול והמניעה של יתר לחץ דם. ההמלצה היא להגביל את הצריכה לפחות מ-5 גרם מלח ביום. עוד עולה מההנחיות כי חלק גדול מהמלח שאנו צורכים אינו מגיע מהמלחייה, אלא דווקא ממזונות מעובדים ואולטרה-מעובדים.
פרופ' עדי לייבהצילום: דוברות אסותא אשדודלדברי פרופ' לייבה, לא מדידה בודדת היא שקובעת, אלא הממוצע של ערכי לחץ הדם לאורך היממה. "לחץ דם גבוה מסכן חיים אם הוא בממוצע גבוה על פני כל היממה. כלומר, אחרי שעושים את המדידות הביתיות, נכון לעשות גם הולטר לחץ דם. הולטר שמודד רק חצי שעה פה באולפן הספיק לעלות בלחץ הדם מהפריימריז בליכוד, אז החיים עצמם, אלה מה שאומרים". עוד הוסיף כי "אם במהלך כל היממה לחץ הדם הוא מעל 140 על 90, ובוודאי אם מישהו הוא מעל 160 על 100, אז הוא נמצא בסיכון משמעותי".
על פי ההנחיות הישראליות המעודכנות, לחץ דם הנמוך מ-120/80 נחשב מיטבי. ערכים של 130-139 או 85-89 מוגדרים כ"לחץ דם מוגבר" - מצב שאינו נחשב עדיין ליתר לחץ דם, אך מחייב מעקב ושינוי באורח החיים. אבחנה של יתר לחץ דם נעשית בדרך כלל כאשר מתקבלים ערכים של 140/90 ומעלה במדידות חוזרות.
כך מודדים נכון בבית
במהלך הריאיון הדגים פרופ' לייבה כיצד יש למדוד לחץ דם בבית, והדגיש כי אין חשיבות מיוחדת לסוג המכשיר, כל עוד מדובר במכשיר עדכני. "המכשיר יכול להיות כזה או אחר. רצוי שזה לא יהיה המכשיר שסבתא מדדה בו בזמנו, אלא מכשיר חדש יותר", אמר בחיוך.
לדבריו, גם לאופן ביצוע המדידה יש חשיבות רבה. "אם לא מורידים את הז'קט, עדיף אפילו למדוד מעל השרוול ולא ללחוץ אותו כדי לא לייצר לחץ. היד צריכה להיות בגובה הלב. בעיקרון, כשאנחנו לא באולפן, הרגליים צריכות להיות מונחות על הרצפה ולא מסוכלות. יש לנו נטייה לסכל רגליים, אבל בזמן המדידה הן צריכות להיות על הרצפה".
עוד הסביר כי מומלץ לבצע את המדידה פעמיים ביום. "בבוקר, כשקמים, לפני ארוחת הבוקר, לפני התרופות, אבל אחרי שעושים פיפי ואחרי שקמים מהמיטה. ובערב. בכל פעם עושים שתי מדידות". הוא הדגיש כי אין צורך למדוד באופן אובססיבי. "לא צריך להיות באובססיה. לא חייבים למדוד כל יום. אפשר לבחור שבוע מסוים ולעשות בו את המדידות".
לדבריו, את השרוול יש להניח באזור העורק שמעל המרפק. "רוב האנשים יודעים, זה די מובן מאליו. אלה כבר לא המכשירים שמקשיבים עם סטטוסקופ. פותחים את השרוול והוא מתחיל להתנפח". בזמן המדידה, הוסיף, חשוב להימנע מהסחות דעת. "לא מדברים תוך כדי. זאת בכלל הזדמנות לכמה דקות של שלווה, ואפילו בהנחיות החדשות הכנסנו שלא מסתכלים בטלפון. בעיניי זאת דרך להחליט שיש לך כמה דקות של שלווה ביום, למי שיכול להרשות לעצמו".
בהנחיות הישראליות המעודכנות מומלץ גם לנוח כחמש דקות לפני המדידה, להשתמש במכשיר זרוע עם שרוול בגודל המתאים, ולהימנע משתיית קפה, מעישון ומפעילות גופנית במשך כחצי שעה לפני הבדיקה.
המדידה בבית מדויקת יותר
לדברי פרופ' לייבה, מעבר לנוחות, למדידת לחץ דם בבית יש יתרון משמעותי נוסף. "זאת מדידה שהיא יותר מדויקת כשאתה עושה אותה בבית. זה לא רק לחסוך את ההליכה לאחות או לרופא. היא יותר מדויקת, כי אנחנו מכירים את מה שקרוי 'החלוק הלבן'. זה אפילו לא חייב להיות חלוק לבן. עצם הסטרס שהגעת למרפאה, ויש אחות או רופא, או אפילו סטודנט בתור, כבר יכול להעלות את לחץ הדם. פה אתה בבית".
מדידה פשוטה בבית עשויה לסייע בזיהוי מוקדם של גורם סיכון לאירוע מוחי
(צילום: Shutterstock)
גם ההנחיות הישראליות נותנות משקל רב יותר למדידות המתבצעות מחוץ למרפאה. הסיבה לכך היא שלא אצל כולם לחץ הדם מתנהג באופן דומה: אצל חלק מהאנשים הוא עולה דווקא בזמן הביקור במרפאה, בעוד שאצל אחרים הוא נראה תקין אצל הרופא אך גבוה בבית או בשעות הלילה. לכן מדידות ביתיות או ניטור באמצעות הולטר מספקים תמונה מדויקת יותר של לחץ הדם לאורך היממה.
כל כמה זמן צריך למדוד?
לדברי פרופ' לייבה, אדם שערכי לחץ הדם שלו תקינים אינו חייב לבצע מדידות בתדירות גבוהה. "הוא יכול לבדוק אחת לחצי שנה, אחת לשנה".
וכמה עולה מכשיר ביתי?
"המכשירים לא יקרים. אלה בסך הכול מחירים סבירים. כמה מאות בודדות של שקלים". נציין כי קופות החולים מציעות מכשירי מדידת לחץ דם בהנחות משמעותיות למבוטחים בעלי ביטוח משלים.
מאיזה גיל כדאי להחזיק מכשיר בבית?
לסיום נשאל פרופ' לייבה מאיזה גיל כדאי להחזיק בבית מכשיר למדידת לחץ דם. "מגיל 40. יתר לחץ דם רגיל, אני כבר לא מדבר על הסוגים המיוחדים, כי היום אנחנו יודעים שיש כל מיני סוגים הקשורים להורמונים מסוימים, אבל יתר לחץ דם רגיל מופיע סביב גיל 40. מי שבגיל 40 והוא בעודף משקל, או אוכל הרבה מלח, או שיש לו סיפור משפחתי, כדאי שיהיה לו מכשיר בבית כדי לבצע בקרה".
לצד המעקב והטיפול התרופתי, במידת הצורך, ההנחיות הישראליות המעודכנות מדגישות כי שינוי באורח החיים הוא חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם יתר לחץ דם. בין היתר מומלץ להפחית את צריכת המלח, לשמור על משקל תקין, לבצע פעילות גופנית סדירה, לאמץ תזונה ים תיכונית, להימנע מעישון ולהפחית את צריכת האלכוהול - צעדים שעשויים לסייע בהורדת לחץ הדם ובהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
