גם עם שוך הקרבות, נמשכת המלחמה של נפגעי הנפש מהמלחמה, ולפי עדות מטלטלת של פסיכיאטרית בכירה מבית החולים רמב"ם - דווקא עכשיו צפויה המצוקה הנפשית להתגבר. "רק השבוע היו לנו שלושה פוסט-טראומטיים מהמלחמה שהגיעו בשעות מאוחרות, קיבלו תרופות הרגעה בחדר המיון, התעוררו מסיוטים ופשוט שברו את המיון", סיפרה ד"ר אירית מרטיק, מנהלת השירות לפסיכיאטריה דחופה ברמב"ם. צפו בעדותה:
מנהלת השירות לפסיכיאטריה דחופה ברמב"ם סיפרה על החרפת האלימות
(צילום: ערוץ הכנסת)
"ואז מה שקורה הוא שחמישה מאבטחים קופצים עליהם, וגם להם קשה כי כולם בעצמם היו לוחמים. בשבילם להרגיע לוחם בכוח זה סיוט. גם החמישה האלה ירצו לעזוב את האבטחה אחר כך". היא דיברה מדם ליבה בדיון משותף של ועדת הבריאות והוועדה לביטחון לאומי בנוגע לאלימות נגד צוותים רפואיים בבתי חולים, ותיארה תמונת מצב עגומה ביותר באשר לתחושת הביטחון של הצוותים, שהלכה והחריפה בשנתיים האחרונות.
"28 שנים שאני מנהלת את הפסיכיאטריה הדחופה ברמב"ם, חטפתי מכות מכל מי שאפשר, אבל כמות כזו של מטופלים פסיכיאטריים אלימים כמו שיש בשנתיים האחרונות, אני לא חוויתי בכל 26 השנים קודם לכן", אמרה. "יש לנו פנטזיה שהמלחמה נגמרה, אבל אנחנו יודעים מהספרות שרק כשהמלחמה נגמרת, מתחילה המצוקה הפסיכיאטרית לצאת".
2 צפייה בגלריה
"המטופלים מגיעים במצבים יותר אלימים וקשים משהגיעו בעבר". ד"ר אירית מרטיק, מנהלת השירות לפסיכיאטריה דחופה ברמב"ם
(צילום: ערוץ כנסת)
לדבריה, השימוש בסמים בשילוב הפרעה פוסט-טראומטית הולך וגובר: "רמת האלימות בחדר המיון הולכת ועולה. חלק גדול בגלל מעורבות של חומרים פסיכואקטיביים. המטופלים מגיעים במצבים יותר אלימים וקשים משהגיעו בעבר", אמרה בשיחה עם ynet לאחר הדיון בכנסת. "צריך להבין שזה שהמלחמה נגמרה וכולם יוצאים מעזה, זה לא אומר שהמצב משתפר. עכשיו נתחיל לראות את כל הלומי הקרב. הם מגיעים בשעות הלילה, מגיעים במתח מאוד גדול ובאי-שקט. אנחנו משאירים אותם בדרך כלל אצלנו במיון ללילה, כדי שלא יחזרו באמצע הלילה לכל מיני מקומות".
חזרת החטופים כטריגר למצבי אי-שקט
"אנחנו רואים יותר ויותר פניות של לוחמים עם פוסט-טראומה, חלקם מוכרים וחלקם לא. חלקם מהמלחמה הזו וחלקם אף ממלחמות קודמות, כולל אפילו אנשים מבוגרים שמוכרים ממלחמת יום כיפור", אמרה ד"ר מרטיק. לדבריה, "כל הסיפור של חזרת החטופים מהווה טריגר גדול בשבילם והם מגיעים במצבים של אי-שקט מאוד גדול. היו לנו כמה וכמה מקרים שהגיעו עם ניסיון אובדנות, מחוות אובדניות, מנסים לברוח וכו', וצריך לשמור עליהם".
ד"ר אירית מרטיק: "צריך להבין שזה שהמלחמה נגמרה וכולם יוצאים מעזה, זה לא אומר שהמצב משתפר. עכשיו נתחיל לראות את כל הלומי הקרב. הם מגיעים בשעות הלילה, מגיעים במתח מאוד גדול ובאי-שקט. אנחנו משאירים אותם בדרך כלל אצלנו במיון ללילה, כדי שלא יחזרו באמצע הלילה לכל מיני מקומות"
"לפעמים יש תוקפנות מצידם, לא מתוך רצון לפגוע באף אחד חלילה, אלא בגלל אי-שקט גדול או פחד. אם אתה מתעורר מסיוט ובטוח שאתה בעזה ורודפים אחריך, אתה תעשה דברים כדי להגן על עצמך והם יכולים לפעמים לפגוע באחרים".
לגבי הקושי הגדול על כתפי המאבטחים, היא הוסיפה: "נוצרת סיטואציה של כמה מאבטחים שחלקם עברו בעצמם דברים לא קלים, שמנסים להשתלט ולהרגיע אותם, לפעמים בדרכים יותר תקיפות. זה יוצר גם עוד טראומה אצל החולה, כי שוב מישהו התנפל עליו ותקף אותו, הוא חווה את זה עוד יותר כסיכון, וגם אצל המאבטחים שבעצמם היו באירועים טראומטיים.
"זו הרגשה מאוד אמביוולנטית, מצד אחד יש תחושת סיכון אבל מצד שני מדובר באנשים שאנחנו מרגישים המון חובה אליהם והמון אמפתיה והערכה, וזה מאוד מורכב. חלק מהמאבטחים אומרים שהחולים האלה הם הכי קשים וחלקם לא רוצים להמשיך לעבוד שם".
בני קלר, מנהל מחלקת הביטחון ברמב"ם שיזם את הדיון בכנסת, סיפר אף הוא שהאלימות הקשה הולכת ומתגברת עם הזמן. לדבריו, מלבד אלימות מצד שיכורים מזדמנים במיון, או בני משפחה שממתינים לרופא, בית החולים קולט אליו פצועים פליליים רבים. "בהרבה מקרים, מיד אחריהם מגיעים עשרות או מאות מלווים, שכולם רוצים להיכנס לתוך בית החולים, לתוך חדר המיון, להגיע למיטת החולה. אל תשאלו אותי למה. ככה. ואנחנו צריכים להתמודד עם זה. אצלנו היס"מ הם בני בית".
בני קלר, מנהל מחלקת הביטחון בבית החולים רמב"םצילום: הקריה הרפואית רמב"םעוד ציין כי בית החולים מקבל אליו גם יותר ויותר מטופלי נפש, חלקם אלימים ביותר. "רוב המאבטחים שנפצעו אצלנו ברמות הקשות - שברים בארובת העין, בלסתות, ידיים ורגליים - הם ממטופלי נפש". בדיון עלה כי המחסור במאבטחים בבתי החולים חמור ועומד על כ-40%. "אנחנו במצוקה קשה ולא רואים איך זה משתפר בקרוב. אחרי המלחמה, אנשים לא רוצים לשמוע על אבטחה בכלל. הגענו לרמה של לגייס כאלה עם נשימה ודופק, וגם אז אין פה מי שיגיע לעבודה", אמר קלר. הוא קרא לתוספת תקנים לעוד שני שוטרים, בסך הכול חמישה, שיהיו זמינים בבית החולים גם בשעות הלילה. "מרפי זה אצלנו. הם מסיימים עבודה בערב ואז יש חרבו דרבו". עוד ציין כי יש לקדם קנסות מנהליים. "פקח עישון נותן קנס של אלף שקל בו במקום למי שמעשן, מה הבעיה לתת את הדוח למי שמתפרע בבתי החולים?".
"מתחבאים בתוך חדר המיון"
פרופ' פהד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, תיאר אף הוא את המצב החמור בבתי החולים. "אצלי בבית החולים, לצערי, אנחנו לפעמים מתחבאים בתוך חדר המיון - הצוותים הרפואיים, השוטרים והמאבטחים". לדבריו, "האלימות היא לא סתמית מזערית, אנשים מסתובבים עם נשק וסכינים בבית החולים ולנו אין את היכולת לעצור את זה, וגם לשוטרים אין. אנחנו חיים בתוך אירוע קשה והוועדה הזו צריכה לזעוק ולהגיד 'די כבר'". בדיון עלה הצורך בקידום קנסות מנהליים שיסייעו למצות את הדין עם התוקפים ולקצר את ההליכים המשפטיים המייגעים, וכן הדחיפות בגיוס מאבטחים לנוכח המחסור החריף, כולל באמצעות הכללת התפקיד כעבודה מועדפת.
ד"ר ספי מנדלוביץ'צילום: הילה שילוניד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר כי משרד הבריאות פועל רבות בנושא לייצר תשתיות לפתרונות ארוכי טווח, בין השאר איסוף נתונים להבנת מספר האירועים המתרחשים, וכן הצבת שוטרים בחדרי מיון. "בשנתיים האחרונות בגלל המלחמה הייתה ירידה באיוש וטרם השלמנו את נושא התקציב כדי להגיע לסדר כוח מלא, אנו בקשר עם משרד האוצר כדי להגיע למקורות תקציביים - כדי להוסיף יותר שוטרים בבתי החולים".
במשרד הבריאות תומכים בקידום קנס מנהלי, וכן בהפיכת עבודת האבטחה בבתי החולים לעבודה מועדפת. באגף התקציבים במשרד האוצר טענו כי העבודה המועדפת לא מגדילה את כמות המועסקים לאורך זמן. "התכלית נדונה ב-2014 וההמלצה הייתה לא להכיל ענפים נוספים", אמרה נציגת האגף בדיון.
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יונתן מישרקי (ש"ס), הדגיש את החשיבות בפתרון הבעיה וציין כי הוא מקדם בימים אלו הצעת חוק שתקבע מנגנון להטלת קנסות מנהליים על מעשי אלימות מילולית או פיזית נגד צוותים רפואיים, במטרה לאפשר תגובה מהירה ואפקטיבית - עוד לפני מיצוי ההליכים הפליליים.
