מאז שנות ה-60, הטיפול בפרקינסון סובב סביב חומר אחד: דופמין. אצל החולים מתים בהדרגה תאי העצב במוח שמייצרים אותו, ובלעדיו התנועה נעשית איטית, נוקשה ורועדת, ושיווי המשקל נפגע. רוב התרופות למחלה מנסות להשלים את החסר, כל אחת בדרכה.
בסוף השבוע הצטרפה לרשימה תרופה שעושה את זה אחרת. מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר את טבפדון של חברת התרופות AbbVie לטיפול בפרקינסון במבוגרים. זה כדור שנוטלים פעם ביום, והוא יימכר בשם המסחרי Juvmo. לפי AbbVie, יותר מ-11 מיליון בני אדם בעולם חיים עם המחלה.
דופמין פועל כמו מפתח: הוא נקשר לקולטנים על תאי העצב, מעין מנעולים, ומפעיל אותם. לדופמין יש חמישה סוגי קולטנים בשתי משפחות, והם מעורבים כמעט בכל מה שהוא עושה בגוף: התנועה, השינה, התיאבון, מצב הרוח, הקשב והחשיבה. כל משפחה נפוצה באזורים אחרים במוח, ולכן תרופה שמכוונת לאחת מהן מתנהגת אחרת מתרופה שמכוונת לשנייה.
התרופה המרכזית לפרקינסון, לבודופה (Levodopa), מכילה חומר שהגוף הופך לדופמין. לצדה משתמשים בתרופות שמחקות את הדופמין ונקשרות בעצמן לקולטנים שלו, המכונות אגוניסטים לדופמין, כמו פרמיפקסול ורופינירול. התרופות הללו פועלות בעיקר על קולטנים מסוג D2, אלא שהקולטנים האלה נמצאים גם באזורי מוח שקשורים לתגמול, לחשיבה ולוויסות האוטומטי של הגוף. זה חלק מההסבר לתופעות הלוואי שהתרופות עלולות לגרום: התנהגויות כפייתיות, התקפי שינה פתאומיים ונפיחות ברגליים.
גם טבפדון היא אגוניסט לדופמין, אבל היא מכוונת לקולטנים אחרים, D1 ו-D5. קולטני D1 מרוכזים בעיקר במעגלים במוח שמניעים תנועה רצונית. במשך עשרות שנים ניסו חוקרים לפתח תרופה שתפעיל רק אותם. הניסיונות הראשונים הוכיחו שהרעיון עובד, אבל התרכובות התפרקו בגוף מהר מדי, כמעט לא נספגו כשניתנו בכדור וגרמו לתנועות לא-רצוניות קשות. אחת מהן גרמה גם לירידה בלחץ הדם.
טבפדון תוכננה לפתור את הבעיות הללו. היא עמידה בפני האנזימים שמפרקים דופמין ונשארת בגוף זמן רב, ולכן מספיק כדור אחד ביום. בנוסף, היא לא מפעילה את הקולטן עד הסוף אלא רק חלקית. לפי המפתחים, ההפעלה המרוסנת נועדה לשפר את התנועה בלי לגרום לגירוי יתר, שעלול להוביל לתנועות לא רצוניות.
התרופה פותחה במקור בפייזר, עברה לחברת הביוטק Cerevel, והגיעה ל-AbbVie כשזו רכשה את Cerevel ב-2023 תמורת 8.7 מיליארד דולר.
מה קרה בניסויים?
בשני ניסויים גדולים השתתפו יחד יותר מ-800 חולים שאובחנו בשלוש השנים האחרונות וכמעט לא קיבלו טיפול עד אז. חלקם קיבלו טבפדון וחלקם פלצבו (תרופת דמה), במשך כחצי שנה. בשני הניסויים שיפרה התרופה באופן מובהק את התנועה ואת התפקוד היומיומי. בניסוי הראשון כ-45% מהמטופלים בתרופה דיווחו שמצבם השתפר במידה ניכרת, לעומת 12% מאלה שקיבלו פלצבו. בניסוי השני היו אלה 46% לעומת 19%, והשיפור הופיע כבר אחרי כחמישה שבועות של טיפול.
הניסוי השלישי בדק מצב שמוכר היטב לחולים ותיקים. אצל רבים מהם, אחרי שנים של טיפול בלבודופה, השפעתה של כל מנה נחלשת לפני שמגיע זמן המנה הבאה, והתסמינים חוזרים. בניסוי השתתפו 507 חולים כאלה. הוספת טבפדון לטיפול שלהם העניקה להם כשעה ביום יותר מאשר לקבוצת הפלצבו של תפקוד טוב, בלי תנועות לא רצוניות מטרידות.
פרופ' טניה גורביץ'צילום: שמעון שלביץ'בניסויים השתתפו גם מרכזים רפואיים בישראל. פרופ' טניה גורביץ', מנהלת היחידה להפרעות תנועה במרכז הרפואי איכילוב והחוקרת הראשית במחקר בישראל, הסבירה: "לצערנו, עד כה טרם אושרו טיפולים שהוכחו כמאטים את התקדמות המחלה. על רקע זה, טבפדון מייצגת דור חדש של אגוניסטים לדופמין, עם פוטנציאל להפחתת תופעות לוואי כגון תנועות בלתי רצוניות ופגיעה בשליטה בדחפים. מדובר באפשרות טיפולית מבטיחה שעשויה להועיל למטופלים בשלבים מוקדמים ומתקדמים של המחלה כאחד, ואנו מקווים כי תהיה זמינה בקרוב גם בישראל".
פרופ' טניה גורביץ': טבפדון מייצגת דור חדש של אגוניסטים לדופמין, עם פוטנציאל להפחתת תופעות לוואי כגון תנועות בלתי רצוניות ופגיעה בשליטה בדחפים. מדובר באפשרות טיפולית מבטיחה שעשויה להועיל למטופלים בשלבים מוקדמים ומתקדמים של המחלה כאחד
לדבריה, "בהתבסס על הניסיון שנצבר במרכזים הישראליים שהשתתפו במחקר, הן המטופלים והן החוקרים התרשמו כי לטבפדון עשוי להיות יתרון על פני הטיפולים הקיימים מאותה משפחת תרופות".
AbbVie עדיין לא מסרה מתי תשיק את התרופה ובכמה תמכור אותה, ולא השיבה לפניית סוכנות הידיעות רויטרס. אנליסטים צופים שהתרופה תיכנס לשימוש בהדרגה, בין היתר בגלל המשא ומתן על כיסויה בביטוח הבריאות הממשלתי בארה"ב. גם לא ברור מתי תגיע התרופה החדשה לישראל.
זו לא התרופה הראשונה של AbbVie לפרקינסון בשנים האחרונות. לפני כשנתיים השיקה החברה את פרודואדופה, משאבה קטנה שמזליפה לבודופה מתחת לעור ברציפות, לאורך כל היממה. הטיפול אינו מצריך ניתוח, ולדברי החברה הוא משפר את איכות החיים של החולים, גם באיזון התסמינים בלילה וגם בשמירה על התפקוד ועל היכולות שלהם.
טיפול ממוקד יותר
תופעות הלוואי השכיחות בניסויים בתרופה החדשה היו בחילה, סחרחורת וכאבי ראש. בניסוי המשך שבו נטלו 991 חולים את התרופה לאורך זמן, כל אחת מהן הופיעה אצל כעשירית מהמשתתפים.
החולים סובלים מתנועה איטית, נוקשה ומרעידות. שיווי המשקל נפגע
(צילום: shutterstock)
לא כולם החזיקו מעמד. בניסוי הראשון כשליש מהמשתתפים שקיבלו את המינון הגבוה הפסיקו לפני הסוף, לעומת כ-15% בקבוצת הפלצבו. בניסוי השני פרשו כרבע מהמטופלים בתרופה, רובם בשלב שבו הועלה המינון בהדרגה. מנגד, תופעות לוואי שמוכרות מהתרופות הוותיקות היו נדירות. ישנוניות דווחה אצל 4% מהמטופלים בתרופה, לעומת 3% בקבוצת הפלצבו, ושיעור ההתנהגויות הכפייתיות היה דומה לזה של קבוצת הפלצבו. בשתי הקבוצות גם לא דווח על תנועות לא רצוניות. החוקרים עצמם ציינו שתקופת המעקב הקצרה, כחצי שנה, לא מאפשרת להסיק מסקנות על הסבילות לטווח ארוך, ושמחקר המשך אמור לבחון זאת.
השאלה הגדולה היא איך טבפדון תעמוד מול התרופות שחולים כבר נוטלים. בכל הניסויים היא הושוותה לתרופת דמה בלבד, ולא לתרופה אחרת, כך שגם היתרון שמיוחס לה בתופעות הלוואי לא נבדק מול התרופות הוותיקות עצמן. במאמר בכתב העת Lancet Neurology כתבו מומחים שבשלב הזה עוד אי אפשר לקבוע את מעמדה של התרופה לעומת הטיפולים הקיימים, ושנדרשים לשם כך ניסויים גדולים וממושכים יותר.
חשוב לזכור גם שטבפדון, כמו שאר התרופות לפרקינסון, נועדה להקל על התסמינים, ולא נבדקה כטיפול שמאט את התקדמות המחלה. לחולים היא מציעה אפשרות טיפול נוספת, שפועלת בדרך ממוקדת יותר מכל מה שהיה עד היום.
