בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה עתירה של אזרח ישראלי שסיים לימודי רפואה בגיאורגיה, נגד משרד הבריאות שסירב לאפשר לו לגשת לבחינת הרישוי הממשלתית. ל-ynet נודע כי בית המשפט פסק שהחלטת המשרד לוקה באפליה פסולה, משום שסטודנט אחר שלמד עם העותר באותה כיתה בדיוק, וביצע את אותה הכשרה קלינית באותם בתי חולים, קיבל אישור לגשת לבחינה.
העותר הוא אזרח ישראלי שלאחר שסיים שירות צבאי מלא בחר ללמוד באוניברסיטת טביליסי בגאורגיה (Tbilisi State Medical University), תוך שהסתמך על פרסומים באתר משרד הבריאות. לאחר שש שנים, כשסיים את לימודיו, סורבה בקשתו להיבחן בבחינת הרישוי הממשלתית בישראל, בנימוק שהאוניברסיטה והמרכזים הרפואיים הקליניים שבהם התאמן אינם עומדים בתנאי הסף שנקבעו בחוזר המנכ"ל מ-2019, שדרש חברות במדינות ה-OECD או אקרדיטציה בינלאומית ספציפית למרכזים הרפואיים. העותר סירב להשלים עם החלטת משרד הבריאות, והגיש עתירה נגדו באמצעות עורכי הדין נידאל סיאגה ורובא אבו רומחין-ספיה ממשרד עו"ד סיאגה ושות'.
משרד הבריאות ניסה להצדיק את ההבדל בטענה שהסטודנט השני הוא תושב חוזר שזכה להקלות במסגרת החלטות ממשלה להסרת חסמים בירוקרטיים לעולים, ואולם בית המשפט דחה את הטענה בתוקף, והבהיר כי החלטות הממשלה אינן מאפשרות התפשרות על הדרישות המקצועיות המהותיות שנועדו להגן על בריאות הציבור. לכן, מעצם העובדה שמשרד הבריאות אישר את לימודיו של התושב החוזר, המסקנה ההכרחית היא שההכשרה הרפואית באותו מוסד נמצאה מספקת, וכתוצאה מכך אין כל בסיס ענייני או הצדקה משפטית למנוע מהעותר, שלמד עמו באותם תנאים בדיוק, את הזכות לגשת לבחינה.
השופט אילן סלע: "התוצאה ששניים שלמדו בדיוק את אותם לימודים, באותם מועדים, באותם מוסדות, האחד יוכר כבעל כשירות להיבחן בבחינות לרפואה ולהיות רופא בישראל, והאחר לא, אינה סבירה בעליל, אינה מתקבלת על הדעת ואינה יכולה לעמוד"
מנגד, משרד הבריאות טען שלימודיו של העותר באוניברסיטה אינם עומדים בכללים הקובעים להכרה בלימודי רפואה בחו"ל. במענה לטענת האפליה שהעלה העותר, השיב משרד הבריאות כי נסיבותיהם של שני חבריו לספסל הלימודים שונות, ואין להסיק מעניינם לעניינו. באשר לאחד מחבריו לספסל הלימודים, טען משרד הבריאות כי בקשתו התקבלה מאחר שנבחנה כבקשה של "זכאי חוק השבות".
השופט אילן סלעצילום: אתר הרשות השופטתבדיון הובהר כי מדובר למעשה ב"תושב חוזר" שעזב את ישראל עם הוריו בהיותו קטין, וכי מקרים כאלה מטופלים באופן מותאם, בהתאם להחלטות ממשלה להסרת חסמים בירוקרטיים ורגולטוריים בפני עולים, כדי לעודד עלייה של זכאי שבות. על כן, טען משרד הבריאות, אין להשוות את עניינו לעניינו של העותר, המתגורר בישראל ובחר לצאת ללמוד בגאורגיה.
השופט אילן סלע דחה את הטענה בתוקף, וקבע כי עקרון השוויון מחייב את הרשות לנהוג באופן עקבי ואחיד כלפי מי שמצויים במצב עובדתי ומשפטי זהה. "במקרה זה מדובר בשני סטודנטים בעלי נתונים דומים שזכו לטיפול שונה שאינו מוצדק בנסיבות העניין. כאמור, התוצאה ששניים שלמדו בדיוק את אותם לימודים, באותם מועדים, באותם מוסדות, האחד יוכר כבעל כשירות להיבחן בבחינות לרפואה ולהיות רופא בישראל, והאחר לא, אינה סבירה בעליל, אינה מתקבלת על הדעת ואינה יכולה לעמוד".
"תוצאות מרחיקות לכת"
השופט בחר להתייחס בפסק הדין לדברים שנאמרו במהלך הדיון על ידי אביו של העותר, כדי להמחיש את השלכותיה הרחבות של החלטה מנהלית הפוגעת בשוויון. מדברי האב עלה כי הוא עלה מגאורגיה לישראל לפני שנים רבות, הקים בה משפחה, וחינך יחד עם אשתו את כל ילדיו לתרום לציבור. בנו, שירת שירות צבאי מלא, והוריו השקיעו משאבים כספיים ואישיים ניכרים כדי לאפשר לו לרכוש השכלה רפואית, מתוך ציפייה שיוכל לעסוק במקצועו בישראל ולשאת בעתיד בנטל פרנסת המשפחה. עוד טען כי בהיעדר אפשרות לעסוק ברפואה בישראל, לא תיוותר למשפחה ברירה של ממש מבחינה כלכלית אלא לעזוב את הארץ ולעבור למדינה שבה יוכל הבן לממש את הכשרתו ולעסוק במקצוע הרפואה, שבו הושקעו משאבי המשפחה, ולפרנס אותה.
בהקשר זה קבע השופט כי "דברים אלה אין בהם כדי לשנות את אמות המידה המקצועיות והמשפטיות הרלוונטיות להליך. ואולם, הם ממחישים היטב כי החלטה מנהלית שאינה מקיימת את עקרון השוויון עלולה להוביל לתוצאות מרחיקות לכת, לא רק במישור האישי אלא גם במישור הציבורי".
השופט הורה על ביטול החלטת משרד הבריאות ממרץ 2026 שלא להכיר בלימודי הרפואה של העותר, בשל אי-עמידתם של בתי החולים שבהם למד את לימודיו הקליניים בתנאי הסף. עוד נקבע כי ככל שמשרד הבריאות לא בחן את לימודי העותר, הוא יעשה כן בהקדם, וככל שלימודיו עומדים בקריטריונים, יוכרו לימודיו כמעניקים זכאות להמשך הליך הרישוי, והוא יוכל לגשת לבחינת הרישוי הממשלתית ברפואה. בנוסף, קבע השופט כי משרד הבריאות יישא בהוצאות העותר בסך 7,500 שקל.
עורכי הדין: "החלת הרפורמה לעולים חוזרים אינה יכולה להיעשות באופן שרירותי המייצר אפליה בין סטודנטים, רק בגלל שיש להם מעמד אזרחי שונה"
עורכי הדין נידאל סיאגה ורובא אבו רומחין-ספיה מפירמת עורכי הדין סיאגה ושות', שייצגו את הסטודנט, מסרו: "פסק הדין נושא השלכות רוחב כלכליות ורגולטוריות משמעותיות על מדיניות הרישוי של משרד הבריאות. הוא מבהיר כי החלת הרפורמה לעולים חוזרים אינה יכולה להיעשות באופן שרירותי המייצר אפליה בין סטודנטים, רק בגלל שיש להם מעמד אזרחי שונה. ככל שמשרד הבריאות בחן פרטנית את איכות הלימודים והמוסד - המשמעות צריכה לחול באופן שוויוני כלפי כולם".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות יצא בשנת 2019 ברפורמת יציב, שנועדה להבטיח שרמת הרופאים בישראל תהיה איכותית ומקצועית, ושיוכשרו במוסדות ברמה גבוהה. המשרד בחן את איכות ההכשרה במוסדות לרפואה בחו"ל שבהם לומדים ישראלים, וקבע סטנדרטים אקדמיים כתנאי מקדים לגישה למבחן הרישוי בישראל. הרפורמה כללה תקופת מעבר שאפשרה לסטודנטים שכבר החלו את לימודיהם לסיימם ולהיבחן, כאשר לבוגרי מוסדות שאינם מאושרים על ידי אגף לרישוי מקצועות במשרד הבריאות, שהחלו את לימודיהם בפקולטות אלו לאחר שנת 2019, לא יתאפשר לגשת למבחן הרישוי לרפואה".
בנוגע לעתירה זו, מסר משרד הבריאות, כי "לימודיו של העותר לא הוכרו על ידי משרד הבריאות לצורך קבלת רישיון לעסוק ברפואה בישראל, משום שהחל את לימודיו במוסד בחו"ל שאינו מוכר בשל רמת הכשרה לא מספקת, זאת לאחר פרסום חוזר המנכ"ל המפרט את הכללים בנושא, ולפיכך החוזר חל עליו במלואו. בעניין טענותיו הנוגעות לאלו שלמדו עמו ולימודיהם הוכרו, הוסבר כי נסיבותיהם שונות באופן מהותי מנסיבותיו של העותר. משרד הבריאות לומד את פסק הדין ושוקל את האפשרויות העומדות בפניו".





