בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתכנים
"בהתקפי לחץ דם התחושה מאוד קשה. סבלתי מבחילות, סחרחורות, הייתי שוכבת ללא יכולת לקום", מספרת מריה איבנובנה (81) מתל אביב, הסובלת מלחץ דם גבוה למעלה מ-25 שנה. בעקבות המחלה התפתחו אצלה גם בעיות לבביות, אסטמה וקשיי נשימה. גם לאחר שטופלה בחמש תרופות שונות והותקן אצלה דפיברילטור, היא המשיכה לסבול מתסמינים כמו בצקות ברגליים ובעיות בכליות. איבנובנה, שעבדה עד גיל 80, מצאה את עצמה מרותקת למיטה ובמצב שהלך והדרדר.
לחץ דם גבוה נחשב לגורם הסיכון המוביל לתחלואה ותמותה בעולם המערבי
(צילום: shutterstock)
לחץ דם גבוה נחשב לגורם הסיכון המוביל לתחלואה ותמותה בעולם המערבי, אך בחלק מהמקרים הוא כלל לא מתבטא בתסמינים, לכן זכה לכינוי "הרוצח השקט". מדי שנה מאובחנים מיליונים ברחבי העולם עם המחלה, והקו הראשון לטיפול יהיה בתרופות. פרופ' אדי קויפמן, מומחה למחלות לב וקרדיולוגיה פולשנית ומנהל תחום צנתורים מורכבים בוולפסון מסביר כי איבנובה שייכת לקבוצת מטופלים זו, המוגדרים כבעלי לחץ דם עמיד לתרופות. "לחץ דם גבוה הוא תופעה שכיחה אשר מופיעה עם הגיל", הוא מסביר. "היום יש תרופות וכלים מאוד יעילים להורדת לחץ דם, אבל חלק מהחולים לא מגיעים לאיזון גם לאחר שילוב של מספר תרופות. ללא איזון של רמות לחץ הדם, החולים חשופים לסיכונים משמעותיים: התקף לב, שבץ מוחי, פגיעה בכליות ואי ספיקת לב".
ד"ר בוב קליימן, מומחה לרפואה פנימית ולקרדיולוגיה ומנהל יחידת אשפוז קרדיולוגיה בוולפסון מוסיף כי "בעבר, הקונצנזוס בנוגע ללחץ הדם האופטימלי לבן אדם היה לחץ הדם הכי נמוך שהוא מרגיש טוב איתו. אבל הסיכון הנפוץ והמהותי הוא בלחץ דם גבוה מהרצוי שאינו כולל תסמינים - כי כשמגלים את ההשלכות, זה מאוחר מידי".
פרופ' קויפמן מסביר כי בנוסף למקרים בהן התרופות לא מראות יעילות, יש מטופלים שסובלים מתופעות לוואי קשות מהטיפול התרופתי: "לתרופות מסוימות יש תופעות לוואי לא מבוטלות, במיוחד כאשר נותנים למטופל ארבע תרופות ומעלה. יש מטופלים עם אי ספיקת כליות או מצבים שמגבילים את הטיפולים התרופתיים. מעבר לכך, חשוב להבין שההיענות לטיפול תרופתי היא במקרה הטוב 50-60% ועם כל תרופה נוספת יורד הסיכוי שהחולה ייקח את כל התרופות לפי ההוראות".
פרופ' אדי קויפמןתמונה: באדיבות המצולם"התרופות הן ברירת המחדל, אבל יש עוד כלי בארגז של הרופאים"
לחולים שלחץ הדם שלהם לא מתאזן עם תרופות או סובלים מתופעות הלוואי עשויה להתאים פרוצדורה זעיר-פולשנית בשם דנרבציה כלייתית. הפרוצדורה, שאושרה על ידי ה-FDA, ה-EMA ומשרד הבריאות הישראלי, היא חד פעמית ומטרתה הפחתת רמת לחץ הדם לאורך זמן. "מדובר בדקירה ולא חתך", מסביר פרופ' קויפמן. "מכניסים צינורית דקה בעובי שני מילימטרים דרך עורק המפשעה בהרדמה מקומית לעורק הכלייה, ובאמצעות גלי רדיו באנרגיה נמוכה מתבצעות צריבות בכל עורק כליה. הצריבה מורידה את פעילות העצבים הסימפתטיים ללא פגיעה בעורקים, מה שמוביל להפחתת לחץ הדם". הוא מוסיף כי " בתוך מגוון אפשרויות הטיפול, ההמלצה החשובה ביותר היא לנהל אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, הפחתת מלח וכדומה. כיום, דנרבציה היא חלק מסט הכלים שיש לנו לטיפול בלחץ דם גבוה, תרופות הן ברירת המחדל, אך אם הן לא משיגות איזון, יש אפשרות להתקדם לדנרבציה כלייתית".
"יש אלמנט של כאב בזמן הצריבה, אבל לרוב הוא זניח", מרגיע פרופ' קויפמן. "הכאב לא גדול יותר משל קולונוסקופיה". הפעולה לוקחת בין חצי שעה לשעה, ובסיומה המטופל נשאר במנוחה למשך כמה שעות ואחריהן יכול להשתחרר מבית החולים. "המטופל חוזר לפעילות רגילה, ללא פגיעה בתפקוד. הסיכונים, הכוללים דימום, זיהום ופגיעה בעורק, נדירים ביותר".
הטיפול מיועד לשתי קטגוריות של מטופלים, מסביר ד"ר קליימן. "הקבוצה הראשונה היא מטופלים המקבלים ארבע תרופות ומעלה ולא מתאזנים. הקבוצה השנייה והקטנה בהרבה, היא אנשים יחסית צעירים שלוקחים תרופה או שתיים, אבל לא מוכנים לקחת תרופות כל החיים". לפני קבלת הפנייה לפרוצדורה, מבצעים בירור מלא לשלילת גידול או חסימה של עורקים בכליה. "ההחלטה היא תמיד של צוות מולטי-דיסציפלינרי", אומר ד"ר קליימן, "חשוב להבין כי רוב המטופלים עוברים דרך מרפאות לחץ דם שמצליחות לאזן בלי הפרוצדורה".
ד"ר בוב קליימןתמונה: באדיבות המצולםבכנס הקרדיולוגיה האירופאי האחרון פורסמו תוצאות ממעקב על יותר מ-3,000 אנשים. תוצאותיו הראו כי 40% מהמתמודדים עם יתר לחץ דם עמיד הצליחו לחזור לרמות תקינות של לחץ דם לאחר הפרוצדורה, ובנוסף הצביעו על כך שככל שחולף יותר זמן יעילותו משתפרת: לחץ הדם יורד בממוצע 16.5 מ"מ כספית אחרי חצי שנה, 17.5 מ"מ אחרי שנה, ו-20.5 מ"מ אחרי שלוש שנים. ממחקר נוסף עולה כי הסיכון להתאשפז בגלל יתר לחץ דם, קטן פי 2.5 אצל מי שעברו את הטיפול.
פרופ' קויפמן מדגיש כי "האפקט של ירידת לחץ הדם לא קורה מיד, אלא לוקח מספר שבועות - ולכן, המטופל לא יכול להפסיק עם התרופות מיד. בטווח הרחוק, צריך ניטור ובהרבה מקרים מורידים תרופות או מינונים, מה שמפחית את הסיכוי לתופעות לוואי, כמובן". ד"ר קליימן מוסיף: "חשוב להבין כי כל ירידה בלחץ דם, גם ב-5 מ"מ כספית, מתבטאת בהפחתת הסיכון לאירוע מוחי, אי ספיקת כליות והתקף לב", מסביר ד"ר קליימן.
איבנובה עברה דנרבציה כלייתית ביולי 2024, ומאז היא מעידה על שיפור גדול באיכות חייה. "חזרתי לעצמי. אני עושה הכל לבד בבית, לחץ הדם התאזן ואני מרגישה שקיבלתי את החיים שלי בחזרה", היא משתפת.
לאחרונה נכנס הטיפול של דנרבציה כלייתית לסל הבריאות, "אך בקרב קבוצה מאוד מצומצמת, של מטופלים עם לחץ דם מעל 160/90 תחת טיפול של 5 תרופות", מסביר פרופ' קויפמן. "זאת בעוד שהמלצות האיגודים המקצועיים היא על טיפול זה עבור מטופלים עם לחץ מעל 140/90, תחת 3 תרופות, תוך התחשבות במטופל והעדפותיו". קויפמן מסכם: "הגישה המקצועית מאפשרת טיפול מיטבי יותר, ויכולה לחסוך סיבוכים קשים כגון שבץ מוחי ואוטם לבבי בקרב מטופלים רבים. אני מקווה שנוכל להרחיב את אוכלוסיית היעד בהמשך, על מנת לעזור ליותר מטופלים".
בשיתוף מדטרוניק
האמור בפרסום זה אינו בגדר המלצה או תחליף לייעוץ ו/או טיפול רפואי ו/או מקצועי, שאמורים להינתן פרטנית ובאופן אישי.
