אחות יהודייה מבית החולים של אוניברסיטת ניו יורק (NYU) בלונג איילנד טוענת שהפכה למטרה לאפליה דתית ולאובדן פרנסה בעקבות פוסטים פרו-ישראליים שפרסמה ברשתות החברתיות לאחר טבח 7 באוקטובר. בתביעה שהוגשה לבית המשפט בברוקלין טוענת לביאה ארליך, בת 27, כי ההנהלה זימנה אותה לשיחות משמעת בעקבות פרסומיה הפרטיים, אילצה אותה לפרסם התנצלות פומבית בנוסח מוכתב, הוציאה נגדה מכתב נזיפה וקיצצה רטרואקטיבית את שכרה ואת בונוס ההצטיינות שהרוויחה.
ארליך החלה לעבוד ב-2022 כאחות בחדר המיון של בית החולים במינאולה - שלוחה מרכזית של מערכת בתי החולים NYU Langone Health, אחת מקבוצות הבריאות הגדולות והמשפיעות בניו יורק, שמפעילה בתי חולים, מרפאות ומרכזי מחקר רפואי ברחבי העיר והאזור. בתוך שנה היא קודמה לתפקיד אחות בכירה, שימשה כחונכת לאחיות חדשות ואף נבחרה לתפקיד יו"ר מועצת האחיות במחלקה, בקידום שתואר לדבריה כ"מטאורי". בספטמבר 2023 קיבלה ציון גבוה במיוחד בהערכת ביצועים שנתית, שזיכה אותה בבונוס של 6,610 דולר ובתוספת שכר שהעלתה את שכרה השנתי ל-118,720 דולר.
ימים לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, העלתה לחשבון האינסטגרם הפרטי שלה פוסט עם מגן דוד וסמל חמאס ובמרכזו הכיתוב: "או שאתה עומד לצד ישראל או לצד הטרור". באותו היום גם פרסמה צילום של החייל החטוף עומר נאוטרה ז"ל - שהיה בן כיתתה בתיכון. היא סיפרה שהפוסטים היו עבורה ביטוי של כאב אישי. חטיפתו של חבר לכיתה הפכה את מתקפת 7 באוקטובר לא רק לאסון לאומי אלא גם לפצע פרטי.
כחודש לאחר מכן זומנה לשיחת משמעת עם מנהל משאבי אנוש, בעקבות "תלונה אנונימית". לדבריה, הוצג לה צילום מסך של הפוסט ונאמר לה שהוא "רווי בדעות קדומות ושנאה" וכי עצם השימוש במילה "טרור" כלפי חמאס עשוי להיחשב כעמדה פוגענית כלפי מוסלמים. המנהל טען שהדברים מעלים ספקות לגבי יכולתה להעניק טיפול שוויוני וחומל לכל מטופל, מכל דת ולאום. ארליך סיפרה שפרצה בבכי והבהירה שכוונתה לא הייתה לפגוע באיש אלא להביע סולידריות עם עמה אחרי "הטבח הקשה ביותר ביהודים מאז השואה".
אף שהחשבון היה פרטי ולא כלל זיהוי כלשהו של בית החולים, הובהר לה שהדבר עלול להוביל לסנקציות משמעתיות. בכתב התביעה מצוין כי הטענה הזאת אינה עקבית: ימים ספורים קודם לכן שלחה הנהלת NYU Langone לכל העובדים הודעה רשמית במייל שבה כינתה את המתקפה "מעשי טרור ברבריים ושונאי אדם". כלומר, כשהנהלת המוסד עצמה השתמשה במילה "טרור", זה נחשב לגיטימי, אבל כשהיא עשתה זאת בהקשר פרטי - זה הפך לעילה לסנקציות.
תחושת דיכוי מתמשכת
בדצמבר נקראה ארליך לפגישה נוספת עם הממונים. שם הוגש לה מכתב נזיפה רשמי שבו נכתב כי הפוסטים שלה כוללים "חומר מאיים ושונא". היא נדרשה לפרסם התנצלות פומבית באינסטגרם, בנוסח מוכתב על ידי ההנהלה, שכלל את המשפטים: "בתמיכה בחפים מפשע משני הצדדים, ישראל ופלסטין" ו"אני מקווה לפתרון שיביא שלום לכולם". ארליך טוענת שחשה תחת איום ממשי כי אם לא תציית - תאבד את מקום עבודתה, ולכן פרסמה את ההודעה המוכתבת. היא חתמה על מכתב הנזיפה ויצאה מהפגישה נסערת ומבוהלת. זמן קצר לאחר מכן חוותה התקף חרדה בשירותי בית החולים ונאלצה לעזוב את המשמרת. בדרכה הביתה קבעה פגישה דחופה עם פסיכולוגית.
לביאה ארליך: "במקום לזכות להערכה על עבודתי הקשה, נענשתי אך ורק משום שאני יהודייה ותומכת בישראל"
בינואר 2024 נמסר לה כי הערכת הביצועים החיובית שקיבלה בספטמבר "תוקנה" לציון נמוך יותר, וכי עליה להחזיר את הבונוס ותוספת השכר שכבר שולמו. בסך הכול נדרשה להשיב יותר מ-11 אלף דולר (כ-37 אלף שקלים). בתביעה נטען שהיא ממשיכה לסבול הפסדים כלכליים גם כיום ושכרה הנוכחי נמוך בכ-7,000 דולר מהשכר שהייתה אמורה לקבל לולא הופחת באופן מלאכותי. "במקום לזכות להערכה על עבודתי הקשה, נענשתי אך ורק משום שאני יהודייה ותומכת בישראל", נכתב בכתב התביעה.
ארליך מתארת תחושות של פחד ותחושת דיכוי מתמשכת. מאז, לדבריה, החרדה שלה החריפה, היא מצנזרת את עצמה ברשתות החברתיות הפרטיות מחשש לפגיעה נוספת, מרבה בפגישות טיפול פסיכולוגי ומתקשה לישון.
2 צפייה בגלריה
ד"ר זכי מסעוד, רופא צעיר שפרסם שמתקפת 7 באוקטובר הייתה "שחרור" ו"דה-קולוניזציה", הוחזר לתפקידו בעקבות עצומה
(צילום: הרשתות החברתיות)
התביעה מצביעה גם על דפוס אכיפה סלקטיבי כלפי עובדים אחרים בבית החולים. בדומה לארליך, ד"ר בנג'מין ניל, חוקר יהודי בכיר, פוטר לטענתו לאחר שפרסם פוסטים נגד חמאס ובעד ישראל. לדבריו, גם נמנע ממנו מימון למחקרים ונפתחה נגדו חקירת "אי-סדרים אקדמיים". לעומתו, ד"ר זכי מסעוד, רופא צעיר שפרסם שמתקפת 7 באוקטובר הייתה "שחרור" ו"דה-קולוניזציה", הוחזר לתפקידו בעקבות עצומה ציבורית עם קרוב ל-100 אלף חתימות. ההשוואה הזו, נטען בכתב התביעה, ממחישה כיצד NYU לא אוכפת את הנהלים באופן "עיוור לתוכן", אלא באופן סלקטיבי נגד יהודים שתומכים בישראל. יהודים שהביעו תמיכה בישראל ספגו סנקציות חמורות, ואילו מי שתיאר את הטבח כמעשה לגיטימי זכה ליחס סלחני יותר.
בכתב התביעה נטען שמדובר לא רק בהפרת זכויות אישיות אלא גם בהשפלה פומבית ובכפייה פסולה של התנצלות. ארליך מבקשת פיצוי כספי שיקבע בהמשך ההליך המשפטי בגין אפליה דתית, סביבת עבודה עוינת, פגיעה רגשית וכלכלית, וכן פיצויים עונשיים נגד המנהלים שהיו מעורבים בהחלטות - בהם בכירים במשאבי אנוש ובמערך הפיקוח של בית החולים.
לדבריה, המקרה שלה מייצג תופעה רחבה יותר של עלייה באנטישמיות מאז 7 באוקטובר, כולל ביטויים "סמויים" בתוך מוסדות שמציגים את עצמם כארגונים ניטרליים. היא מדגישה שגם משרד המשפטים האמריקני וגם הליגה נגד השמצה התריעו על העלייה החריגה במספר התקריות האנטישמיות מאז אותה מתקפה.
מ-NYU Langone נמסר בתגובה שהם אינם מגיבים להליך משפטי מתנהל.
