יש ימים שבהם נדמה שהמוח עובד קצת יותר לאט. אתם נכנסים לחדר ושוכחים למה, מחפשים איש קשר בטלפון אבל השם פשוט לא נשלף, שומעים שיר מוכר ולא מצליחים להיזכר מי הזמר או הזמרת, או מזהים פנים של אדם שעומד מולכם אבל לא מצליחים לחבר לשם. לפעמים גם קשה להיזכר מה בדיוק עשיתם עם החברים לפני כמה ימים, או שאתם מאבדים את חוט המחשבה באמצע משפט. כמעט כולם חווים את זה מדי פעם, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר צעירים מתארים שהרגעים האלה כבר אינם חד-פעמיים, אלא תחושה שחוזרת שוב ושוב.
לתופעה הזאת יש אפילו שם: "ערפל מוחי" (Brain Fog). למרות שהמונח הפך לנפוץ מאוד בשנים האחרונות, הוא עדיין אינו אבחנה רפואית רשמית, אלא שם כולל למגוון תסמינים קוגניטיביים. אז מה באמת עומד מאחוריו, האם אורח החיים המודרני אשם בכך, ומתי מדובר במשהו שחולף מעצמו ומתי כדאי דווקא להיבדק?

"ערפל מוחי הוא לא מונח רפואי רשמי, אלא כינוי נפוץ למכלול של תסמינים קוגניטיביים כמו קושי בריכוז, האטה בחשיבה, שכחה ותחושת 'ראש מעורפל'", מסביר פרופ' משה בר, חוקר מוח מאוניברסיטת בר-אילן, שספרו "נדודי מחשבות" תורגם לאחרונה לעברית. "זו לא מחלה בפני עצמה, אלא ביטוי למגוון רחב של מצבים אפשריים - החל ממחסור בשינה ושחיקה ועד מחלות שונות. בקיצור, ערפל מוחי הוא סימפטום, לא מחלה".
גלריה
ערפל מוחי, זיכרוןערפל מוחי, זיכרון
ערפל מוחי אינו מחלה, אלא אוסף של תסמינים כמו קושי בריכוז, האטה בחשיבה ושכחה
(צילום: Shutterstock)
לדבריו, התחושה הזאת אמנם אינה חדשה, אך נראה שבשנים האחרונות היא עלתה לכותרות מסיבה טובה. "אני חושב שזה שילוב של שני דברים. מצד אחד, המודעות בהחלט עלתה, במיוחד מאז הקורונה, ולכן אנשים נותנים שם למה שפעם אולי היו מכנים 'עייפות' או 'חוסר ריכוז'. מצד שני, גם אורח החיים שלנו השתנה באופן דרמטי. אנחנו ישנים פחות, מוצפים במידע, עוברים במהירות בין משימות, חשופים להתראות בלי סוף וחווים יותר לחץ ושחיקה. כל אלה בהחלט יכולים לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי וליצור תחושה של ערפל מוחי".
פרופ' משה ברפרופ' משה ברצילום: יעל צור
הוא מדגיש שהשאלה החשובה אינה רק האם יותר אנשים חווים ערפל מוחי, אלא מדוע יותר ויותר אנשים סובלים מהתסמינים האלה. "מכיוון שערפל מוחי אינו מחלה, אלא שם כללי לאוסף של תסמינים, השאלה החשובה היא מה באורח החיים שלנו תורם לכך".

מה גורם לערפל מוחי?

לדברי פרופ' בר, הגורמים המבוססים ביותר מבחינה מדעית הם דווקא אלה שאנחנו נוטים לזלזל בהם. "מחסור בשינה, לחץ נפשי מתמשך, חרדה ודיכאון פוגעים באופן עקבי בריכוז, בזיכרון העבודה ובמהירות החשיבה. גם מחלות זיהומיות, ובמיוחד קורונה אצל חלק מהאנשים, עלולות לגרום לקשיים קוגניטיביים שנמשכים גם לאחר ההחלמה".
פרופ' משה בר: "זו לא מחלה בפני עצמה, אלא ביטוי למגוון רחב של מצבים אפשריים - החל ממחסור בשינה ושחיקה ועד מחלות שונות. בקיצור, ערפל מוחי הוא סימפטום, לא מחלה"
לצד אלה, הוא מצביע גם על שינויים בהרגלי החיים. "ישיבה ממושכת, מעט פעילות גופנית, עומס מידע, מעבר תכוף בין משימות ושימוש אינטנסיבי בכלים דיגיטליים נעשו נפוצים הרבה יותר. לגבי חלק מהגורמים האלה יש כבר ראיות טובות לכך שהם פוגעים בקשב ובביצועים הקוגניטיביים, גם אם הקשר הישיר שלהם לערפל מוחי עדיין נחקר".
חיסון נגד קורונהחיסון נגד קורונה
לאחר מגפת הקורונה דווח על עלייה במספר המטופלים שהתלוננו על ערפל מוחי
(צילום: Shutterstock)
גם ד"ר פולינה ספקטור, נוירולוגית ומרכזת התחום הנוירוקוגניטיבי במרכז הרפואי כרמל מקבוצת כללית, מספרת שמאז מגפת הקורונה היא רואה יותר מטופלים שמגיעים עם תלונות דומות.
"הייתה עלייה בכמות המטופלים שמתלוננים על זה אחרי הקורונה, במיוחד כחלק מלונג קוביד (Long COVID) - מצב שבו תסמינים שונים נמשכים שבועות או חודשים לאחר ההחלמה מהזיהום", היא אומרת. "הרבה אנשים שמגיעים ממשיכים לסבול מערפל מוחי גם זמן רב אחרי שהחלימו. כמובן שיש גם מחלות נוירולוגיות אחרות, כמו טרשת נפוצה, שעלולות לגרום לערפל מוחי, אבל אחרי הקורונה היה פיק מאוד ברור של עלייה".

המוח לא בנוי למולטיטסקינג

לא מעט אנשים מאשימים את הטלפונים החכמים, הרשתות החברתיות וההתראות הבלתי פוסקות בירידה בריכוז. אבל פרופ' בר מציע להסתכל על הבעיה מזווית מעט אחרת. "יש היום לא מעט מחקרים שמראים שאורח החיים המודרני משפיע על הקשב שלנו, אבל חשוב לדייק: הבעיה היא לא המסכים עצמם, אלא האופן שבו אנחנו משתמשים בהם".
ד"ר פולינה ספקטורד"ר פולינה ספקטורצילום: פרטי
לדבריו, המוח האנושי כלל אינו בנוי לבצע ריבוי משימות אמיתי. "כשאנחנו קופצים כל הזמן בין הודעות, מיילים, רשתות חברתיות ומשימות שונות, אנחנו למעשה מחליפים משימה שוב ושוב. לכל מעבר כזה יש מחיר קוגניטיבי. הוא פוגע בריכוז, מאט את החשיבה ומקשה על העברת מידע לזיכרון ארוך הטווח".
גם עומס המידע, הוא מוסיף, משחק תפקיד מרכזי. "אנחנו צורכים היום הרבה יותר מידע מאי פעם, אבל מקדישים פחות זמן לעבד אותו. המוח לא רק צריך לקלוט מידע - הוא צריך גם זמן כדי לארגן אותו, לקשר אותו לידע קיים ולהפוך אותו לזיכרון יציב. לכן לא הייתי אומר שהטכנולוגיה הורסת את הזיכרון שלנו, אלא שהיא יוצרת סביבה שמקשה על המוח לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: ללמוד ולבנות זיכרונות משמעותיים".

מתי צריך בירור רפואי?

למרות שערפל מוחי הוא בדרך כלל תופעה זמנית, יש מקרים שבהם הוא עלול להעיד על בעיה רפואית שמצריכה בירור. "ברוב המקרים, ערפל מוחי קשור למחסור בשינה, תקופת לחץ, מחלה ויראלית או שחיקה, והוא משתפר כשהגורם שחולל אותו חולף", אומר פרופ' בר.
לדבריו, הסיבה לדאגה מתחילה כאשר התסמינים אינם חולפים. "מה שמצריך בירור רפואי הוא מצב שבו התסמינים נמשכים שבועות או חודשים, הולכים ומחמירים, או מתחילים לפגוע באופן משמעותי בלימודים, בעבודה או בתפקוד היומיומי".
יש גם מצבים שבהם אסור להמתין. "הופעה פתאומית של בלבול משמעותי, הפרעה בדיבור, חולשה או נימול בצד אחד של הגוף, הפרעות ראייה, כאב ראש חריג וחזק במיוחד, אובדן הכרה או פרכוסים - אלה דגלים אדומים שמחייבים פנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי".
לדבריו, "ערפל מוחי הוא תסמין, לא אבחנה. אם הוא ממושך או חריג, המטרה היא לא רק לטפל בתחושה עצמה, אלא להבין מה גורם לה. לעיתים מדובר בבעיה פשוטה וברת טיפול, כמו הפרעת שינה, מחסור תזונתי או תופעת לוואי של תרופה, ולעיתים, אם כי נדיר יותר, במצב רפואי שמצריך בירור מעמיק".
לחץ כלכלילחץ כלכלי
מחסור בשינה, סטרס ועומס מידע הם מהגורמים השכיחים ביותר לערפל מוחי
(צילום: Shutterstock)
גם ד"ר ספקטור מתייחסת לגורמים אפשריים לתופעה. "זה הרבה פעמים קורה בגלל הפרעות קשב. הטכנולוגיה מעצימה את הפרעות הקשב, ויש הרבה מסיחים. אבל זה משהו שצריך לחקור ולבדוק".

לא תמיד מדובר רק בלחץ

לעיתים ערפל מוחי הוא רק תוצאה של עומס, לחץ או מחסור בשינה, אבל במקרים אחרים הוא עלול להיות סימן למצב רפואי אחר שדורש בירור. "רוב המקרים אינם נובעים ממחלה נוירולוגית חמורה", מסביר פרופ' בר, "אבל חשוב לא להניח אוטומטית שמדובר רק בלחץ".
לדבריו, הספרות המדעית מצביעה על מגוון רחב של מצבים שעלולים להתבטא בתחילה בקשיי ריכוז, בזיכרון או בחשיבה. "בין היתר מדובר בהפרעות שינה כמו דום נשימה בשינה, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, חסרים תזונתיים כמו ויטמין B12 או ברזל, תופעות לוואי של תרופות מסוימות, מחלות אוטואימוניות וכן תסמינים ממושכים לאחר זיהומים, כולל COVID-19. גם חרדה ודיכאון, שאנשים נוטים לחשוב עליהם כבעיות רגשיות בלבד, יכולים להתבטא גם בקשיים קוגניטיביים".
מוחמוח
המוח אינו בנוי לריבוי משימות מתמשך, ומעבר תכוף בין משימות עלול לפגוע בריכוז
(צילום: Shutterstock)
לדבריו, במקרים נדירים יותר ערפל מוחי עשוי להיות הביטוי הראשון של מחלות נוירולוגיות או מצבים רפואיים אחרים. "לכן, אם התסמינים חדשים, ממושכים, מחמירים או מלווים בסימנים נוספים, חשוב להיבדק ולא להסתפק בהסבר של 'זה רק לחץ'. המסר הוא כפול: לא צריך להיבהל מכל קושי בריכוז, אבל גם לא כדאי להתעלם מתסמינים שנמשכים או פוגעים בתפקוד".

איך מאבחנים ערפל מוחי?

אחת השאלות המסקרנות היא האם אפשר בכלל לאבחן ערפל מוחי באופן אובייקטיבי. "זו אחת הבעיות המרכזיות בתחום", אומר פרופ' בר. "אין כיום בדיקת דם, צילום מוח או מבחן יחיד שיכול לומר 'יש לך ערפל מוחי'. למעשה, ערפל מוחי הוא לא אבחנה רפואית, אלא תיאור של חוויה סובייקטיבית".
עם זאת, הוא מדגיש שאפשר בהחלט להעריך את התפקודים שעליהם מתלוננים המטופלים. "יש מבחנים שבודקים קשב, זיכרון עבודה, מהירות עיבוד מידע ותפקודים ניהוליים, ולעיתים הם אכן מראים ירידה בביצועים. במקרים אחרים, האדם מרגיש ירידה חדה בתפקוד למרות שהמבחנים תקינים יחסית".
חוסר שינהחוסר שינה
אצל רוב האנשים ערפל מוחי הוא תופעה זמנית, אך לעיתים הוא מצריך בירור רפואי
(צילום: Shutterstock)
לכן, לדבריו, האבחון משלב בין הדיווח של המטופל לבין הערכה קלינית, ובמידת הצורך גם מבחנים קוגניטיביים ובירור רפואי. "חשוב לזכור שגם החוויה הסובייקטיבית עצמה היא בעלת משמעות. גם אם אין עדיין מדד אחד שמודד ערפל מוחי, התחושה יכולה לשקף שינויים אמיתיים בתפקוד שנובעים ממחסור בשינה, סטרס, דלקת, מחלה או גורמים אחרים. האתגר של המחקר כיום הוא למצוא סמנים אובייקטיביים מדויקים יותר".

אין תרופת פלא, אבל יש מה לעשות

אם יש בשורה אחת שעולה מדברי שני המומחים, היא שאין כיום טיפול קסם לערפל מוחי, אבל יש לא מעט הרגלים שעשויים לסייע. "החדשות הטובות הן שרבים מהגורמים לערפל מוחי ניתנים לשיפור, וההתערבויות היעילות ביותר הן דווקא הפשוטות ביותר", אומר פרופ' בר.
לדבריו, הראיות המדעיות החזקות ביותר תומכות בשינה איכותית, בפעילות גופנית סדירה, בהפחתת סטרס, בתזונה מאוזנת ובטיפול בגורם הרפואי, אם קיים כזה. "גם הפחתת המעברים התכופים בין משימות, יצירת פרקי זמן של עבודה ללא הסחות דעת ומתן זמן להתאוששות ולמנוחה יכולים לשפר את הריכוז ואת הביצועים הקוגניטיביים".
הוא מוסיף המלצה נוספת שלדבריו אינה זוכה תמיד למספיק תשומת לב. "המוח זקוק לא רק למנוחה, אלא גם לאתגרים. למידה של מיומנות חדשה, פעילות גופנית שמתקדמת בהדרגה, פתרון בעיות מורכבות או אפילו שינוי קטן בשגרה - כל אלה מפעילים את המוח בדרכים שעשויות לתרום לחדות הקוגניטיבית לאורך זמן".
טלפון, רשתות חברתיות, רשת חברתיתטלפון, רשתות חברתיות, רשת חברתית
ריבוי התראות ומעבר תכוף בין משימות עלולים להכביד על הקשב והריכוז
(צילום: Shutterstock)
מנגד, הוא ממליץ להיזהר מהבטחות שמופיעות ברשת. "אפשר למצוא אינספור הבטחות ל'ניקוי המוח', תוספי פלא, דיאטות קיצוניות או שיטות שמבטיחות לשפר את הזיכרון בתוך ימים. לרוב ההמלצות האלה אין ביסוס מדעי מוצק. אם משהו נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, בדרך כלל הוא באמת כזה. אין קיצור דרך לבריאות המוח - ההרגלים היומיומיים הם אלה שעושים את ההבדל".
גם ד"ר ספקטור אומרת כי כיום אין טיפול מוכח לערפל מוחי, ולכן עיקר ההתמודדות מתבסס על שינויים באורח החיים. "ההמלצות הן להקפיד על שינה תקינה והיגיינת שינה, לבצע פעילות גופנית מתונה - לא משהו אינטנסיבי, אלא פעילות אירובית, יוגה, פילאטיס או תרגילי חיזוק. כל אלה יכולים מאוד לעזור".
ד"ר פולינה ספקטור: "ההמלצות הן להקפיד על שינה תקינה והיגיינת שינה, לבצע פעילות גופנית מתונה. תרגול זיכרון וארגון של סדר היום יכולים לסייע למי שממש מתקשה לתפקד"
לדבריה, במקרים שבהם התסמינים פוגעים בתפקוד היומיומי, ניתן להיעזר גם בריפוי בעיסוק קוגניטיבי. "תרגול זיכרון וארגון של סדר היום יכולים לסייע למי שממש מתקשה לתפקד".
עוד היא מציינת כי אצל חלק מהמטופלים נוסו גם טיפולים תרופתיים, אך הם אינם יעילים עבור כולם. "יש מטופלים שקיבלו תרופות מסוימות, כמו תרופות להפרעת קשב, ויש כאלה שזה קצת עזר להם, אבל זה לא עבד לכולם. יש גם תרופות לעירנות, כמו מודפיניל, שנותנים במקרים מסוימים לאנשים שעובדים במשמרות שלא מצליחים להיות עירניים, או אחרי טיסות ארוכות, וכן לחולי טרשת נפוצה שסובלים מעייפות וישנוניות".
לסיום, פרופ' בר מסכם בשלוש המלצות פשוטות: "הראשונה היא לשפר את השינה. אי אפשר לפצות על מחסור כרוני בשינה באמצעות קפה או כוח רצון. השנייה היא לזוז, אבל גם להתקדם - לאתגר את עצמנו, ללמוד דברים חדשים ולהעלות בהדרגה את רמת הקושי. והשלישית היא להגן על הקשב. אנחנו חיים בעולם שמתחרה ללא הרף על תשומת הלב שלנו. אם אנחנו בודקים את הטלפון כל כמה דקות, קופצים בין משימות ונחשפים בלי סוף להתראות, אנחנו מקשים על המוח להתרכז וללמוד. לכן כדאי ליצור בכל יום פרקי זמן של עבודה או למידה ללא הסחות דעת. זה לא פשוט, מניסיון".