בשיתוף פייזר ללא מעורבות בתכנים
דמיינו שאתם מתעוררים עם כאב ראש עז, כזה שמשתק אתכם לחלוטין. האור צורב בעיניים, הרעש בלתי נסבל והגוף כולו מרגיש כבד. אתם מתפללים רק לשכב במיטה שלכם ולהיכנס לחדר שקט וחשוך. עכשיו דמיינו שזה קורה לכם לא פעם או פעמיים בשנה, אלא כמעט מדי שבוע - במשך שנים.
כך נראים חייהם של חולי מיגרנה כרונית, מחלה שמשבשת חיים, אך עדיין אינה מוכרת מספיק על ידי החברה והמוסדות הרשמיים. "התקף יכול לקחת שעות או ימים. בלי טיפול מונע אני יכולה להגיע לחוסר תפקוד של בין 15 ל-20 ימים, אפילו 25 ימים בחודש", מספרת נטע אלראי (27), סטודנטית לסוציולוגיה לפני דוקטורט.
על פי הערכותיו של האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, יש בישראל למעלה ממיליון איש הסובלים ממיגרנה. ד"ר עובד דניאל, מנהל המרפאה לכאב ראש ופנים במערך הנוירולוגי באיכילוב, מסביר: "מיגרנה איננה 'כאב ראש' רגיל, אלא צורה נפוצה של כאב ראש אפיזודי או כרוני, לרוב חד צדדי בדרגה בינונית-קשה, אשר נמשך בין 4 ל-72 שעות. הכאב מחמיר במאמץ ומלווה לרוב באי סבילות לאור ורעש, בחילות והקאות. חלק נרחב מהסובלים ממיגרנה מתמודדים עם קשיים בתפקוד היומיומי בהיבטים רבים כמו מערכות יחסים, ניהול קריירה, הורות ועוד".
4 צפייה בגלריה
האיגוד הישראלי לנוירולוגיה: יש בישראל למעלה ממיליון איש הסובלים ממיגרנה
(צילום: shutterstock)
העדר טיפול שמוביל להשלכות כלכליות על המשק
המיגרנה מדורגת על ידי ארגון הבריאות העולמי במקום השני ברשימת המחלות המגבילות ביותר, ובמקום הראשון מבין כל המחלות הנוירולוגיות מבחינת אובדן שעות עבודה בעקבות מוגבלות. אבל למרות שכיחותה וחומרתה, היא לא מטופלת ולא מקבלת את ההכרה הראויה לה עד היום, בפרט בישראל.
"על פי נתונים שרוכזו על ידי פרופ' גבי בן נון, מומחה לכלכלת בריאות וחבר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, אומדן העלויות העקיפות למשק, שאינן רפואיות, בגין תחלואת כאבי ראש בישראל הוא כ-1.5 מיליארד שקלים בשנה. רוב העלויות, כ-1.2 מיליארד שקלים, נובעות בעיקר מאובדן ימי עבודה בשל מיגרנה. כ-500 מיליון שקלים מתוך הסכום הם הפסדים הנובעים מאובדן ימים בשל מיגרנה כרונית - בעיה ממנה סובלים כאחוז וחצי מהאוכלוסייה", מציין ד"ר דניאל.
מסתבר שחוסר ההבנה כלפי המחלה מוביל לא רק להיעדר טיפול הולם, אלא גם להשלכות כלכליות וחברתיות רחבות. כיצד ייתכן שמחלה כל כך נפוצה עדיין נחשבת בעיני רבים ל"סתם כאב ראש"?
מחלה שכיחה אך בלתי נראית
ד"ר פיוטר מליקוב, נוירולוג בכיר ומומחה בינלאומי לכאבי ראש ומיגרנה, מסביר כי "מיגרנה היא מחלה בלתי נראית, וזהו אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בזיהוי ובאבחון שלה. בניגוד למחלות אחרות שניתן לאשר באמצעות בדיקות דם, הדמיה רפואית או סממנים פיזיים ברורים, אין בדיקה ישירה שיכולה לקבוע חד-משמעית שמדובר במיגרנה. מטופלים עוברים לעיתים סדרות ארוכות של בדיקות - MRI או EEG ואפילו ניקור מותני - רק כדי לגלות שהתוצאות תקינות, בעוד הכאב נותר בעינו. משמעות הדבר היא שהאבחון מבוסס כמעט לחלוטין על הדיווח של החולה, מה שגורם לאבחנות שגויות ולמקרים רבים של תת-אבחון".
לדברי ד"ר מליקוב, "הקריטריונים הקיימים למיגרנה, כמו כאב חד-צדדי, כאב פועם או החמרה במאמץ, אינם מתאימים לכל החולים, ולכן רבים אינם עומדים בהגדרות הרשמיות למרות שהם סובלים מהמחלה. גם בתוך הקהילה הרפואית קיים חוסר אחידות בגישה לאבחון, מה שעלול להוביל למקרים שבהם חולי מיגרנה נשארים ללא הכרה רפואית וללא טיפול הולם".
"מאוד חשוב לתפוס את זה בהתחלה ולקחת את הכדור כדי שזה יעבוד", מספרת אלראי "אני מרגישה שזה מגיע, יש עקצוץ כזה בראש, אני מרגישה כאילו האור פוגע לי בעין ויש כאב חד שמתחיל. אז אני קשובה לגוף ומנסה לתפוס את זה בזמן. יש כדור שאני לוקחת - כדי למנוע, אבל אם קורה ונגמר לי המרשם - כי הרי יש הגבלה על כמות, אני לא מצליחה לתפוס את זה בזמן. זה כאב חד ומשתק בראש, אי אפשר להסתכל על שום דבר, אי אפשר לדבר, אני פשוט במיטה עד יעבור זעם".
ניצחון חלקי, אבל הדרך עוד ארוכה
"אנשים עדיין תופסים מיגרנה כ'סתם כאב ראש', אך מדובר במחלת מוח כרונית", אומר ד"ר דניאל. לדבריו, "עד עתה לא היה למעשה בקובץ התקנות של המוסד לביטוח לאומי 'סעיף סל', וגם לא נוהל אחיד לקביעת נכות בגין כאב ראש, וכל פוסק בוועדה קבע כראות עיניו. ההחלטות שיקפו לא פעם חוסר מודעות לפגיעה התפקודית הקשה בסוגים מסוימים של כאב ראש, כגון, מיגרנה כרונית, כאב ראש מקבצי ואחרים.
"והנה לאחר תקופה ארוכה של התנהלות מול ההנהלה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, הופץ בשיתוף עם החברה הישראלית לכאב ראש חוזר המנהל הרפואי, הכולל קריטריונים ונוהל אחיד לקביעת נכות בגין כאב ראש".
לדברי ד"ר דניאל, שהוביל את המהלך, "חולים רבים הסובלים ממיגרנה כרונית יוכלו מעתה לקבל אחוזי נכות מביטוח לאומי, באופן יחסי לפגיעה בתפקודם היומיומי ובאיכות חייהם. כאב ראש הוא לא סתם כאב ראש, והרופאים הפוסקים בוועדות לא יטענו עוד כי מדובר ב'תלונה סובייקטיבית שאינה מקנה אחוזי נכות'". הקריטריונים הברורים להענקת אחוזי נכות לחולי מיגרנה נקבעו בהתאם לעוצמת ההתקפים והתגובה לטיפולים. ההכרה במיגרנה היא צעד ראשון, אך לדבריו של ד"ר דניאל, "יש עוד דרך ארוכה לעשות".
ד"ר דניאל מסביר את משמעות המהלך: "בזכות החלטה זו חולים רבים הסובלים ממיגרנה ועומדים בקריטריונים עשויים לקבל הכרה לנכות ולהיות זכאים לקצבה, וזה שינוי תודעתי חשוב מאוד. מעבר לכך, גם המעסיקים יהיו מודעים למשמעות המגבלה התפקודית של חולי המיגרנה. התאמת סביבת העבודה לעובדות ולעובדים הסובלים מהמחלה, והבנה מצד מנהלים ועמיתים לעבודה, עשויים לשפר במידה משמעותית את התפוקה המקצועית, להפחית את הצורך בימי מחלה, ולהקל על סבלם של החולים".
4 צפייה בגלריה
"הרופאים הפוסקים בוועדות לא יטענו עוד כי מדובר ב'תלונה סובייקטיבית שאינה מקנה אחוזי נכות'"
(צילום: shutterstock)
"אבל מה זה נותן בפועל?"
לכאורה, מדובר בפריצת דרך היסטורית – אך בפועל, חולים רבים טוענים שההכרה אינה מספקת. "מה נותנים 40% נכות למי שלא מסוגל לעבוד?" תוהה ד"ר מליקוב, "חולים שסובלים ממיגרנה כרונית ואינם מסוגלים לתפקד, במיוחד נשים צעירות שנפלטות משוק העבודה, נותרות ללא פתרון כלכלי אמיתי. במחלות אחרות אחוזי הנכות גבוהים יותר, מה שמקנה קצבה משמעותית – אבל במקרה של מיגרנה, הסיוע כמעט ואינו מורגש. אין מספיק הבנה ואין תמיכה מספקת, וצריך להמשיך להיאבק על כך".
דוגמה לכך ניתן למצוא בסיפורה של אלראי המשתפת בקושי שלה לעבוד בעבודה שגרתית - בשל כמות ההתקפים והימים בהם היא מושבתת. "אני עובדת בחלקיות משרה ומהבית", היא מספרת, "גם מסכי מחשב יכולים להעצים לי את המיגרנות - במיוחד המסכים המרצדים, זה ממש מפריע לי בראייה".
פערים בטיפול: מיגרנה שמוזנחת עלולה להפוך לכרונית
"על פי נתוני הכנסת לשנת 2023, רק 4.1% ממבוטחי קופות החולים קיבלו אבחנה רשמית של מיגרנה, למרות שמחקרים מראים כי כ-15% מהאוכלוסייה סובלים ממנה", מציין ד"ר מליקוב. "המשמעות היא שיש פי ארבעה חולי מיגרנה שמסתובבים ללא אבחון וללא טיפול מתאים". ד"ר מליקוב מדגיש כי חוסר האבחון לא רק פוגע במשק ומוביל לסבל אישי לחולים – אלא גם פוגע במצבם הבריאותי: "חולי מיגרנה שלא מאובחנים ולא מקבלים טיפול מתאים עלולים לסבול מהחמרה במצבם ומהפיכת המחלה לכרונית".
לדברי ד"ר מליקוב, חולים כאלה "מנסים להקל על הכאב בעצמם - בעיקר באמצעות משככי כאבים ללא מרשם, כמו אקמול או נורופן. אך שימוש יתר במשככי כאבים עלול דווקא להחמיר את המצב. כאשר מיגרנה אינה מטופלת כראוי, היא עלולה להפוך למיגרנה כרונית - והחולים עלולים לסבול מכאב ראש במשך חצי מהחודש - ואפילו כל יום".
ויש גם חדשות טובות
החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות נכנסו טיפולים חדשים לשוק, ובראשם תרופות ממשפחת CGRP, החוסמות חלבון הקשור ישירות להיווצרות התקף מיגרנה. "לראשונה יש לנו טיפולים שמונעים את ההתקפים מראש, ולא רק מטפלים בכאב כשהוא כבר קיים", אומר ד"ר מליקוב.
יתרונן הגדול של תרופות אלה הוא שהן בטוחות לשימוש, כולל עבור אנשים עם בעיות לב, הן מסוגלות לעצור התקף תוך שעה וכמעט ללא תופעות לוואי. אפשר לקבל את התרופה בצורת זריקה חודשית או תלת-חודשית, או בכדורים יומיים. הכדור החדש מתמוסס בפה – יתרון גדול עבור חולי מיגרנה שעשויים לסבול גם מבחילות והקאות, ובעקבות זאת להתקשות בבליעת כדורים. יתרון משמעותי נוסף שלו הוא שהוא משמש גם למניעה וגם כטיפול אקוטי לאחר תחילת התקף, וניתן לקחת אותו בנוחות בבית.
בעבר, הטיפול המונע התבסס על שלוש משפחות של תרופות ותיקות שפותחו למטרות אחרות – יתר לחץ דם, חרדה ודיכאון ואפילפסיה. הבעיה שהתרופות הללו עלולות לגרום לתופעות לוואי לא נעימות כמו עלייה במשקל, נשירת שיער, דיכאון וגם בעיות קוגניטיביות. מסיבה זו, מעל 80% מהחולים מפסיקים את הטיפול בתרופות האלה בתוך כשנה.
הכניסה של מעכבי ה-CGRP לשימוש כטיפול מונע שינתה את התמונה. טיפולים אלה מראים יעילות טובה אף יותר מהטיפולים הוותיקים וגם בטוחים הרבה יותר, וכאמור כמעט ללא תופעות לוואי.
אלראי מסבירה כיצד נראים החיים ללא טיפול מספק – "אני עובדת בתחומים שלמדתי מהתואר, גם בשיעורי עזר וכחוקרת חברתית, הסיבה לכך שאני גם עובדת בחלקיות משרה היא משום שאני לא יכולה לקחת משרה גדולה מדי, הרבה פעמים אני לא מצליחה לעמוד בעומס. בגלל זה אני עצמאית - כדי שאוכל לנהל את הפרויקטים שלי ואת הזמן שלי ולא אצטרך להתעסק בזה שלא מאמינים לי שיש לי כאב".
בשיתוף פייזר ללא מעורבות בתכנים
פורסם לראשונה: 09:14, 26.10.25
