בשבוע שעבר פורסמה ב-ynet כתבתו של שילה פריד על אודות עמותת "דורות" שהפיצה סרטון מטעה בטענה שחיתולים משפיעים על נטייה מינית. חשוב להבהיר כבר בראשית הדברים ובאופן חד-משמעי: המידע על קשר כלשהו בין חיתולים לנטייה מינית הוא לחלוטין נטול ביסוס מדעי.
1 צפייה בגלריה
תינוק עם חיתול
תינוק עם חיתול
תינוק עם חיתול. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock / New Africa)
הקונצנזוס המדעי הרחב, הנשען על עשורים של מחקרים בפסיכולוגיה, רפואה ומדעי המוח, קובע כי נטייה מינית וזהות מגדרית מתפתחות כתוצאה משילוב מורכב של גורמים ביולוגיים וסביבתיים. אין בנמצא אף מחקר רציני, שפורסם בכתב עת אמין ועבר בקרת עמיתים קפדנית, המצביע על קשר סיבתי כלשהו בין סוג החיתול שתינוק לובש לבין התפתחותו המינית או המגדרית בעתיד. אך מעבר לכך, לא מדובר בטעות פרשנית של העמותה, כאילו לקחו משפט תמים ממאמר מחקרי ועיוותו אותו. האמת עמוקה ומדאיגה יותר.
פרופ' מיכל בן שחרפרופ' מיכל בן שחרצילום: אתר אוניברסיטת בר אילן
בדיקה פשוטה של המקור מגלה שהמאמר המדובר פורסם בכתב העת Medical Research Archives, כתב עת "טורף" (predatory) שהמודל המרכזי שלו הוא פרסום בתשלום ובקרת עמיתים חלשה. כתבי עת כאלו גובים תשלום גבוה מהכותבים ומספקים בתמורה ביקורת עמיתים רדודה או מקוצרת. באופן הזה הם מעניקים לגיטימציה מדומה למחקר שלא היה עובר שיפוט אמיתי. כתבי עת "טורפים" הפכו לכלי עיקרי בהפצת מדע פוליטי בעטיפה אקדמית.
כותרת המאמר, "Factors that may influence brain gender development", והתוכן שלו כשלעצמם מצביעים על הטיה ברורה בתפיסות של מדע בכלל ומגדר בפרט. כלומר, הבעיה אינה רק בכך שהעמותה הוציאה משפט מהקשרו אלא שהמאמר כולו עוסק ברשימת השערות בלתי מבוססות על גורמים סביבתיים שעשויים להשפיע על זהות מגדרית. חיתולים אינם דוגמה חריגה במאמר, הם חלק מתפיסת עולם פסבדו-מדעית רחבה יותר.
פרופ' נדב דוידוביץ'פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
חשוב להסתכל גם מי עומד מאחורי המחקר? ניתן לראות שמדובר בחוקר שאינו משויך לבית חולים או מוסד אקדמי מוכר, אלא למגוון חברות מסחריות, כולל חברה בבעלותו וחברות העוסקות בתיווך פונדקאות בחו"ל. הפרופיל הזה אינו פוסל אדם מלכתוב מחקר טוב, אבל הוא מחייב בדיקה קפדנית.
המנגנון הזה אינו מקרי. קבוצות אידיאולוגיות למדו שכדי לשכנע ציבור לא צריך מדע אמיתי, צריך מראה של מדע. הפרסום של עמותת "דורות" אינו יוצא דופן, זאת דוגמה לתופעה עולמית. לעיתים מדובר בחוסר הבנה כיצד מתנהל מדע ולעיתים מדובר בהטעיות מכוונות שמאחוריהן מסתתרים אינטרסים כלכליים או אידיאולוגיים שונים.
"קבוצות אידיאולוגיות למדו שכדי לשכנע ציבור לא צריך מדע אמיתי, צריך מראה של מדע. הפרסום של עמותת 'דורות' אינו יוצא דופן, זאת דוגמה לתופעה עולמית. לעיתים מדובר בחוסר הבנה כיצד מתנהל מדע ולעיתים מדובר בהטעיות מכוונות שמאחוריהן אינטרסים כלכליים או אידיאולוגיים שונים"
הבעיה האמיתית עמוקה ושיטתית וקיימת דורות רבים, אך החמירה בעידן המקוטב של מיסאינפורמציה ברשתות חברתיות: מי בודק את האמינות של המקורות המדעיים שמגיעים לשיח הציבורי? באקדמיה, כולל בבתי ספר לרפואה ולבריאות הציבור, מלמדים להבחין בין כתב עת עם peer review (ביקורת עמיתים) אמין לבין כתב עת "טורף". אבל חלקים גדולים מהציבור אינם מיומנים בכך, וגם לצערנו חלק מהקהיליה המדעית עצמה.
הפתרון אינו לתקוף רק את העמותה שהפיצה את הסרטון. הפתרון הוא לקדם את ההבנה שכל מי שמצטט מחקר בשיח הציבורי, בין אם בכנסת, במדיה החברתית, בתקשורת, או בדף מידע לאחריות הורית, יבחן בעצמו וגם יציג לציבור: היכן פורסם המאמר, מי מימן, מה הגישות המרכזיות בתחום ומה הקונצנזוס. כשחיתולים הופכים לנשק אידיאולוגי, האמון הציבורי במדע הוא שמשלם את המחיר.
  • פרופ' מיכל בן שחר, ראשת היחידה ללימודים בין תחומיים, אוניברסיטת בר אילן; פרופ' נדב דוידוביץ', הפקולטה לרפואה והתוכנית למדע טכנולוגיה וחברה, אוניברסיטת בר אילן, ראש תחום מדיניות בריאות, מרכז טאוב