החורף מביא איתו שפע של מחלות, קופות החולים עמוסות, ומחלקות פנימיות בבתי החולים מלאות עד אפס מקום. בין כל אלה בולטת תופעה מטרידה במיוחד: חולים "סדרתיים" – אנשים, במיוחד ילדים, שמחלימים ממחלה אחת ותוך זמן קצר נדבקים בווירוס חדש או בזיהום נוסף. מה גורם לתופעה הזו? כיצד ניתן להתמודד איתה? ומהן ההמלצות לשבירת מעגל התחלואה?
ד"ר אילן יהושע, מנהל המחלקה הדרומית ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות, מחוז דרום: "כמו שראינו בקורונה, יש אנשים שנדבקים פעם אחר פעם, אפילו ארבע-חמש פעמים, בעוד שאחרים כלל אינם נדבקים. יכולת ההידבקות תלויה לא רק בווירוס עצמו, אלא גם באינטראקציה שבין הווירוס לגוף האדם. אדם יכול להימצא בסביבה שבה יש ריכוז גבוה מאוד של וירוס מסוים ועדיין לא להידבק, וזה לא בהכרח קשור למערכת החיסונית שלו".
ד"ר אילן יהושעצילום: מכבי שירותי בריאותהגורמים: וירוסים, חיידקים ומה שביניהם
חודשי החורף מתאפיינים בעלייה משמעותית בתחלואה נשימתית שנגרמת ממגוון רחב של וירוסים, כמו שפעת A ו-B, רינו-וירוס, RSV, קורונה ולעיתים אף שילוב שלהם.
"לאחר שהגוף נחלש ממחלה ויראלית, חיידקים מנצלים את ההזדמנות וגורמים לדלקות כמו דלקת ריאות, גרון, אוזניים וסינוסים", מסביר ד"ר יהושע. "לכל וירוס יש 'זרועות' קטנות, המכונות רצפטורים, שמסייעות לו לחדור לגוף האדם. יכולת ההתחברות של הרצפטורים לרקמות מסוימות בגוף תלויה באינטראקציה בין הווירוס לבין הרקמה – לעיתים האינטראקציה קיימת ולעיתים לא".
הוא מסביר כי שמידת הווירולנטיות של הווירוס, כלומר התוקפנות שלו, משפיעה על היכולת שלו לחדור לגוף. ככל שהווירוס תוקפני יותר, כך יש סיכוי גבוה יותר שהרקמות לא יוכלו לעמוד בפניו. "עם זאת, חשוב להבדיל בין וירולנטיות לבין פתוגניות", הוא מציין. "וירוס כמו רינו-וירוס, לדוגמה, יכול להדביק בקלות רבה בשל הווירולנטיות הגבוהה שלו, אך המחלה שהוא גורם לה לרוב אינה קשה במיוחד".
ד"ר האני אבוקיאס, מומחה לרפואת משפחה ורפואה פנימית במחוז חיפה והגליל המערבי בכללית, מוסיף כי ברוב המקרים, החולים הסדרתיים נחשפים למספר וירוסים שונים, ולא מדובר במחלה ממושכת אחת. "במיוחד בסביבות צפופות כמו גני ילדים, בתי ספר ומקומות עבודה, אנשים נחשפים לווירוסים שונים שמובילים לגלי תחלואה חוזרים".
3 צפייה בגלריה
ד"ר יהושע: "בישראל המצב שונה ממדינות כמו הולנד, שבהן הורים מקפידים שלא לשלוח את הילד לגן עד להחלמתו המלאה"
(צילום: Shutterstock)
התופעה שכיחה במיוחד בקרב אנשים שנמצאים במגע יומיומי עם אוכלוסיות גדולות וצפופות, כמו מורים, גננות, רופאים ודיילים, וכן ילדים בגני ילדים. "מספיק שילד אחד חולה יגיע לגן, והוא עלול להדביק את כל שאר הילדים", מסביר ד"ר יהושע. "למרבה הצער, בישראל המצב שונה ממדינות כמו הולנד, שבהן הורים מקפידים שלא לשלוח את הילד לגן עד להחלמתו המלאה".
הוא מוסיף כי אנשים שעובדים מהבית או נמצאים במגע מועט עם אחרים נמצאים בסיכון נמוך יותר להידבק במחלות ויראליות.
ד"ר האני אבוקיאסצילום: פרטישני המומחים מדגישים כי עישון פעיל ופסיבי מגביר את הסיכון לתחלואה קשה יותר. "עישון, כולל עישון קנאביס, פוגע ברקמות בדרכי הנשימה, מה שמקל על וירוסים וחיידקים לחדור לגוף", מדגיש ד"ר יהושע. הוא מוסיף כי ילדים החשופים לעישון של הוריהם או סביהם נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות.
כמו כן, אנשים שסובלים מאלרגיות נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות, שכן המנגנון האלרגי שלהם גורם לצמיגות יתר של הליחה, מה שמאפשר לווירוסים ולחיידקים להתיישב בקלות רבה יותר.
אף שמערכת חיסונית חלשה אינה הגורם העיקרי לתחלואה חוזרת, היא עלולה להחמיר את המצב. "חולים במחלות כרוניות כמו סוכרת, אנשים שלוקחים תרופות מדכאות חיסון או אלו הסובלים מתזונה לקויה ומתח כרוני, חשופים יותר להידבקויות חוזרות", מציין ד"ר אבוקיאס.
3 צפייה בגלריה
אנשים שעובדים מהבית או נמצאים במגע מועט עם אחרים נמצאים בסיכון נמוך יותר להידבק במחלות ויראליות
(צילום: Shutterstock)
איך שוברים את מעגל התחלואה?
היגיינה אישית: "שטיפת ידיים היא אחת ההמלצות החשובות ביותר, שכן רוב הווירוסים עוברים במגע", אומר ד"ר אבוקיאס. "בנוסף, יש להימנע מנגיעה בפנים ולהשתמש במסכות במקומות צפופים".
לדברי ד"ר יהושע, חשוב גם להימנע מהגעה חולים לעבודה ומשליחת ילדים חולים לגן או לבית הספר, כדי למנוע שרשרת הדבקה.
חשיפה לאוויר צח ואוורור חללים: בניגוד לאמונה הרווחת, הסתגרות בבית אינה מועילה. "חשוב להיחשף לאוויר צח ולהקפיד על אוורור מרחבים סגורים, כמו פתיחת חלונות ודלתות", ממליץ ד"ר אבוקיאס.
תזונה ושמירה על חוסן גופני: תזונה מאוזנת ושמירה על שתייה מספקת מחזקות את הגוף. "מרק עוף או מרק צח הם 'אנטיביוטיקה יהודית' מצוינת, שמספקת נוזלים ומלחים ומחזקת את הגוף", אומר ד"ר יהושע.
ויטמינים ותוספי תזונה: לגבי ויטמינים, ד"ר יהושע מציין כי ההשפעה של ויטמין C אינה מוכחת, אך ויטמין D עשוי לתרום לעמידות הגוף בפני מחלות חורף.
חיסונים: חיסון נגד שפעת ווירוסים אחרים הוא אמצעי יעיל למניעת מחלות חורף. "למרבה הצער, השנה חלה ירידה משמעותית בשיעור המתחסנים, כנראה בגלל עייפות ציבורית אחרי הקורונה וחששות מחיסונים", אומר ד"ר אבוקיאס. "ככל הנראה, הירידה בשיעור ההתחסנות קשורה באופן ישיר לעלייה בתחלואה השנה".
עלייה בתחלואה: מה אומרים המספרים?
השנה נרשמה עלייה משמעותית בתחלואה הנשימתית, במיוחד בשפעת. "מקרי השפעת עלו ב-15%-20% בהשוואה לשנים קודמות", מציין ד"ר אבוקיאס. "בתי החולים מדווחים על עומסים גדולים במיוני ילדים ובמחלקות הפנימיות".
בכללית דווח כי עד כה התחסנו נגד שפעת כ-850 אלף איש. בשבוע שעבר נרשמה עלייה של 10% בפניות לרופאי משפחה בשירותי אונליין, לצד עלייה של 4% בבקשות לאישורי מחלה למבוגרים. עם זאת, לא ניתן היה לבודד את הסיבות המדויקות לבקשות לאישורים אלו.
מקופת החולים מכבי נמסר כי מפתיחת מבצע חיסוני השפעת לחורף הנוכחי בספטמבר האחרון, חוסנו כ-380 אלף מבוטחי הקופה. האוכלוסייה בעלת שיעור ההתחסנות הגבוה ביותר היא גילי 65 ומעלה, שכמחצית ממנה כבר חוסנו. בשבועיים החולפים חלה עלייה של 5% לעומת שלושת השבועות שקדמו להם בהנפקת אישורי מחלה בדיגיטל (ללא התייחסות לסיבת האישור).
בלאומית, לעומת זאת, התחסנו לשפעת עד כה 66 אלף איש, כאשר בשבוע שעבר חלה עלייה של 15% לעומת השבוע הקודם. כמו כן, נרשמה עלייה של 25% בהפקת אישורי מחלה למבוגרים, הן באופן עצמאי והן על ידי רופא לעומת השבוע הקודם.
עמוס מאור, סמנכ"ל חטיבת לקוחות במאוחדת: "מאז שהשקנו באתר ובאפליקציה את האפשרות לקבל אישור מחלה אוטומטי, אנחנו רואים ש-60% מהאנשים שמבקשים אישור מחלה אונליין, עושים זאת כיום באופן אוטומטי, בלי לעבור דרך הרופא. חשוב לציין שאנחנו לא רואים עלייה במספר הבקשות הכולל, אלא רק הפחתה של העומס מהרופאים".
