עם השנים עולה השכיחות לתגובות אלרגיות למוצרי מזון שונים. רוב טיפולי האימונותרפיה לאלרגיות בוצעו עד לא מזמן בילדים באמצעות חשיפה הדרגתית לאלרגן בסביבה מפוקחת. בשנים האחרונות גוברת המודעות לאפשרויות הגלומות בטיפול זה גם במבוגרים שסובלים מאלרגיות למזון כמו חלב, ביצה, בוטנים, שומשום ואגוזים.
מחקר של המכון לאלרגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי שמיר מצא כבר לפני שנתיים שטיפול אימונותרפיה פומית המקנה סבילות בפני התפתחות תגובה אלרגית קשה בחשיפה לאלרגנים במזון, שנמצא עד כה יעיל בילדים, אפקטיבי ובטוח גם באוכלוסייה הבוגרת. המחקר, שהתפרסם בשנת 2023 במגזין הרפואי Allergy, הוא הראשון מסוגו שבדק את יעילותם של טיפולים מסוג זה במבוגרים הסובלים מאלרגיה למזון.
"בשנים האחרונות מספר האנשים הסובלים מאלרגיה למזון נמצא בעלייה מתמדת. השכיחות של הבעיה עולה בעשורים האחרונים כמו כל תחלואות האלרגיה", מסבירה ד"ר נעמה אפשטיין ריגבי, מעורכות המחקר, רופאה בכירה במכון לאלרגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי שמיר.
"יש ממש גופי מחקר באירופה ובארה"ב שמדברים על כמעט 10% בקרב ילדים ו-3% בקרב האוכלוסייה הבוגרת הסובלים מאלרגיות למזון. מחקר אחר, שהתבצע בארץ על ידי ד"ר ליאת נחשון בקרב בני 17 לאחר צו ראשון, מצא כי השכיחות של אלרגיה למזון בקרב אוכלוסייה זו עמדה על 0.67%, אך ההערכה היא שמאז היא עלתה לפחות פי שניים".
מדוע זה קורה?
"ההסבר לזה מורכב והוא לא נשען על מנגנון אחד. זה שילוב של שינויים שהגנום האנושי עבר, בעיקר שינויים אפיגנטיים, המושפעים מהסביבה, כמו מהמעבר מהכפר לעיר, ומסביבה שחיה בקרבת בעלי חיים לסביבה מתועשת - זיהום אוויר, עלייה בחשיפה לאנטיביוטיקה. תחלואה הקשורה למערכת החיסון, כמו מחלות אוטואימוניות ואלרגיות, נמצאת בשכיחות הולכת וגדלה".
ד"ר נעמה אפשטיין ריגבי מהמרכז הרפואי שמיר: "קבוצת המבוגרים נמצאת בסיכון מוגבר לתגובות קשות ואף קטלניות למזון אלרגני, כפי שנחשף לפרקים בתקשורת. דווקא באוכלוסייה זו, שבה לטיפול ישנה חשיבות רבה, אין מידע כלל על יעילות ובטיחות הטיפול"
המדובר בבעיה לא פשוטה, וכזו שמטרידה לא מעט אנשים ברחבי העולם. אמנם הסיכוי לתגובה אלרגית מסכנת חיים הוא לא גבוה, אך לחרדה ממנה תוצאות הרסניות לא פחות.
"עיקר הקושי טמון בחרדה מהתגובה האלרגית", מאשרת ד"ר אפשטיין. "הסיכוי למוות מתגובה אלרגית הוא בערך אחד ל-10 מיליון, אבל בשביל אדם שנמצא עכשיו במסעדה, בית מלון או אירוע משפחתי ומתחיל להרגיש תחושה של מחנק, פריחה, בחילה או עילפון זו סיטואציה איומה, גם אם סטטיסטית הסיכוי שזה ייגמר במוות נמוך. אלמנט זה של חוסר שליטה מקשה מאוד על אנשים, ולא משנה כמה הם ינהגו בזהירות, יישאו מזרק אפיפן, ידברו עם טבח וידאגו לאוכל שלהם. טעויות תמיד יכולות לקרות".
מעלים מינון עד ליצירת סבילות
על מנת למצוא מענה לשכיחות ההולכת וגדלה לבעיות האימונולוגיות, לרפואה יש כבר כמה כלים שנמצאים בשימוש. טיפול אימונותרפיה (oral immunotherapy) הוא טיפול מקובל לאלרגיה למזון המומלץ כחלק מההנחיות הרשמיות של ארגון האלרגיה העולמי, ארגון האלרגיה האירופי ועוד מספר מדינות ברחבי העולם.
"במסגרת הטיפול אנו בודקים את סף התגובה של המטופל למזון, כלומר לאיזו כמות של חלבון במזון הוא מגיב", מסבירה ד"ר אפשטיין-ריגבי. "משם אנו מוצאים את הכמות שאותה הוא יכול לקבל ואינו מגיב אליה, ואת המינון הזה הוא מתחיל לקחת בעצמו בבית תוך הקפדה על כללי בטיחות. בכל חודש אנחנו מעלים את המינון עד ליצירת סבילות שמגינה עליו מחשיפה אקראית. סבילות זו מונעת התפתחות תגובה אלרגית משמעותית אם יאכל מזון המכיל את האלרגן. לאחר מכן עליו לקחת בבית מנה נמוכה על מנת לשמר את הסבילות".
לפי ד"ר אפשטיין, ברוב המקרים המטופלים העוברים את הטיפול מפתחים סבילות לאלרגן, המגנה עליהם מהתפתחות תגובה אלרגית קשה במקרה של חשיפה למזון האלרגני. חלק גדול המטופלים אף מפתחים סבילות ברמה הנחשבת לכזו המאפשרת חשיפה בלתי מוגבלת לאלרגן ומשחררת אותם מהצורך לבדוק כל מזון שאותו הם אוכלים.
"במכון האלרגיה אנו מבצעים טיפול אימונותרפיה פומית למזון מאז שנת 2010 למטופלים עם אלרגיה לחלב, ביצים, בוטנים, שומשום ואגוזים, החל מגיל 4 שנים. הרוב הגדול מצליחים להגיע לסבילות מלאה (75%) או חלקית (12%). סבילות זו מאפשרת למטופלים להשתחרר מהחרדה המלווה אותם, להשתתף ללא מגבלות באירועים חברתיים, לאכול במסעדות, לטייל בעולם, וכיוצא בזה".
ד"ר נעמה אפשטיין ריגביצילום: דוברות המרכז הרפואי שמירועל אף כל זאת, עד כה אלרגיה למזון הייתה נחשבת על פי רוב כמצב רפואי המאפיין ילדים. על רקע זה, הרוב הכמעט מוחלט של המחקר בנושא זה הוקדש לאוכלוסיית הילדים, בדגש על מחקרים העוסקים באימונותרפיה פומית. עם זאת, בהתאמה לעליה בשכיחות של אלרגיה למזון באוכלוסייה הכללית, שכיחות הבעיה עולה גם במבוגרים.
"קבוצת המבוגרים נמצאת בסיכון מוגבר לתגובות קשות ואף קטלניות למזון אלרגני, כפי שנחשף לפרקים בתקשורת. זאת כנראה בשל שינויים פיזיולוגיים הקשורים לגיל אך גם בשל נטייה להתנהגויות מסוכנות יותר כמו היעדר נשיאת מזרק אפיפן", מסבירה ד"ר אפשטיין-ריגבי. "דווקא באוכלוסייה זו, שבה לטיפול ישנה חשיבות רבה, אין מידע כלל על יעילות ובטיחות הטיפול. על כן החלטנו לנתח את הנתונים עבור כל המבוגרים שעברו טיפול אצלנו במכון אלרגיה ואימונולוגיה".
במסגרת המחקר, ד"ר אפשטיין ועמיתיה במכון אלרגיה ואימונולוגיה בניהולו של פרופ' ארנון אליצור, מנהל המכון אלרגיה בשמיר ויו"ר איגוד אלרגיה ואימונולוגיה, בדקו את היעילות והבטיחות של טיפול אימונותרפיה למזון בקרב 96 מטופלים מעל גיל 17, אשר טופלו באלרגיה לחלב, ביצים, בוטנים, שומשום, אגוזי מלך וקשיו בין השנים 2020-2010. ממצאים אלו הושוו לאוכלוסיית ילדים(11-4) ובני נוער (17-11) שטופלו באותו שנים.
הטיפול באלרגיה לחלב מורכב יותר
בסיום המחקר נמצא כי כ-70% מהמבוגרים סיימו אותו כשהם רוכשים סבילות לאלרגן שאליו טופלו. עוד נמצא כי במזון שמחולל אלרגיה שאינו חלב (ביצים, בוטנים, שומשום ואגוזים) שיעור ההצלחה היה גבוה יותר ועמד על כ-90%. בנוסף, נמצא כי שיעור התגובות האלרגיות במהלך הטיפול, בדגש על תגובות ביתיות שהצריכו הזרקת אדרנלין, היה נמוך מ-10% והיה דומה בשיעורו לזה של קבוצת הילדים ובני הנוער.
פרופ' ארנון אליצורצילום: דוברות המרכז הרפואי שמירעם זאת, הטיפול באלרגיה לחלב היה קשה יותר במבוגרים, על אף שנמצא יעיל ברוב המטופלים, כששיעור הכישלון הטיפולי היה כ-30% – גבוה משמעותית מזה של האוכלוסיות הצעירות יותר. גם שיעור התגובות הקשות בבית, שעמד על כ-35%, היה משמעותית יותר גבוה.
ד"ר אפשטיין ריגבי סבורה כי תוצאות מעודדות אלו עשויות לסייע ולהקל על חייהם של רבים הסובלים מאלרגיה למזון. "מעבר לעובדה שהמחקר שב ומוכיח את היעילות והבטיחות של טיפול אימונותרפיה פומית, הוא גם מדגיש כי עבור אלרגיה למזון שאינו חלב הגיל אינו משמעותי לטיפול, שכן פרופיל ההצלחה והבטיחות מצוין בכל גיל", היא אומרת.
"הדבר מפחית את הלחץ להתחיל טיפול מוקדם ומקנה למטופל אפשרות לבחור את העיתוי הנכון עבורו. מאחר ואלרגנים כמו בוטנים ואגוזים נחשבים למשמעותיים ביותר מבחינת הגורם לתגובות אנפילקטיות בארץ ובעולם, מחקר זה גם נותן תקווה וסיבה לאופטימיות למטופלים רבים.
פרופ' ארנון אליצור: "בבתי חולים אחדים, בעיקר בפריפריה, אין שירות אלרגיה כלל. כל אלה גורמים לזמינות הנמוכה ולתורים הארוכים לטיפול"
"בנוסף, במטופלים עם אלרגיה לחלבון חלב, לגיל המטופל יש משמעות מרובה, וככל שהטיפול יחל מוקדם יותר כך גדל הסיכוי להצלחה ופרופיל הבטיחות טוב יותר. לאור ממצאים אלה, אנו מגייסים כעת מטופלים למחקר חדש על טיפול באלרגיה לחלב, שבו המטרה היא להתחיל טיפול מוקדם ככל האפשר, כבר בשנה-שנתיים הראשונות לחיים".
ומה מכאן והלאה?
בימים אלו עובדים כבר במכון על מחקר הבודק את השינוי באיכות החיים של מבוגרים בעקבות הטיפול. "המטרה היא להוכיח כי הטיפול אינו רק יעיל בהקניית עמידות אלא גם מוביל לשיפור ניכר באיכות החיים של המטופלים, שכן זוהי מטרת העל בסופו של דבר", אומרת ד"ר אפשטיין ריגבי. עם זאת, לצוות הרופאים גם תקווה להאיר זרקור על בעיה נוספת לא פחות משמעותית - היעדר יחידות אלרגיה בבתי החולים במקומות רבים בארץ.
"חשוב לציין שבשל מורכבותו, טיפול זה נעשה על ידי מומחים באלרגיה ואימונולוגיה בלבד, בעלי ניסיון רב בטיפול באלרגיה למזון, ורובו מתבצע במרכזים רפואיים", מסכם פרופ' ארנון אליצור, מנהל המכון אלרגיה בשמיר ויו"ר איגוד אלרגיה ואימונולוגיה. "בחלק מבתי החולים הגדולים בארץ אין יחידת אלרגיה, ולפיכך לא מתאפשרת הכשרה של רופאים שיוכלו לבצע את הטיפול, ובבתי חולים אחדים, בעיקר בפריפריה, אין שירות אלרגיה כלל. כל אלה גורמים לזמינות הנמוכה ולתורים הארוכים לטיפול".
אנשים המעוניינים להשתתף במחקר מוזמנים לפנות למרפאה במייל: Foodallergyait@gmail.com
