פגיעת הטיל בבית החולים סורוקה בבאר שבע הפכה לאחד הסמלים הבולטים לפגיעותה של מערכת הבריאות בדרום. הטיל שפגע בבית החולים לפני קרוב לשנה, ביוני 2025, גרם לנזק נרחב בבניין האשפוז הכירורגי הצפוני, שבו פעלו בין השאר מחלקות אשפוז, חדרי ניתוח, מעבדות קליניות ומחקריות, יחידות מקצועות הבריאות ומשרדים. שמונה מתוך 19 חדרי הניתוח בבית החולים הושבתו לחלוטין, קומת המחקר והמעבדות נשרפה כליל, ומחלקות נאלצו לעבור למבנים אחרים ולתפקד בתנאים קשים.
"הקושי המשמעותי הוא כוח אדם"
(צילום ושידור: Streame)
אבל בפאנל הבריאות שנערך היום (שלישי) בוועידת "2026: מחזית לצמיחה" של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכללה האקדמית ספיר, ביקשו בכירי מערכת הבריאות בדרום להסתכל מעבר להרס הפיזי. המסר שעלה מהם היה ברור: שיקום חדרי הניתוח, המיטות והמבנים הוא תנאי הכרחי, אבל הוא אינו מספיק. האתגר הגדול יותר הוא מי יאייש את המערכת הזו - איך מביאים לדרום רופאים, אחיות ואנשי מקצוע טובים, ואיך גורמים להם להישאר.
ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל בית החולים סורוקה ויו"ר האיגוד לרפואה דחופה, הזכיר בפאנל כי סורוקה משרת כמיליון תושבים ומשמש מרכז רפואי שלישוני ומרכז טראומה עבור הנגב. לדבריו, פגיעת הטיל החמירה מציאות מורכבת ממילא: "שמונה חדרי ניתוח שהיו פעילים מאוד, נהרסו כליל. זה אומר ש-36% מהפעילות נהרסה". ועדיין, הוסיף, "למרות האירוע הזה, הצמצום בפעילות הוא רק של 10% פחות או יותר, כי הצוותים המדהימים שלנו עבדו 24/7".
בחודשים שאחרי הפגיעה הפך שיקום סורוקה לסוגיה לאומית. הממשלה אישרה בנובמבר 2025 הקצאה של 360 מיליון שקל לשיקום ומיגון ביה"ח ולהקמת מגדל אשפוז ממוגן חדש, "בניין התקומה", אך הסכום הזה מהווה רק כשליש מהתקציב המוערך למגדל החדש. במקביל קיבל בית החולים תרומה של 100 מיליון דולר מהפילנתרופ סילבן אדמס, ואת היתרה אמורות להשלים קופ"ח כללית ותורמים נוספים.
סלוצקי הציג בפאנל את השיקום הזה לא רק כתיקון נזקים, אלא כהזדמנות לצמיחה. "המסר המרכזי זה צמיחה", אמר, והודה כי היה רוצה לראות את התהליך מתקדם מהר יותר: "גם אני הייתי שמח שכבר יהיו 15 מנופים וכבר נבנה את 'בניין התקומה', אבל המסר הוא ברור. אנחנו לקראת צמיחה מאוד משמעותית".
אבל בבתי החולים בדרום יודעים שגם תוכניות הבינוי השאפתניות ביותר יקומו או ייפלו על השאלה מי יעמוד במחלקות, בחדרי הניתוח ובמרפאות. "בעיניי, הקושי המשמעותי הוא כוח האדם", אמר פרופ' נחמן אש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות וכיום יו"ר עמותת בית החולים רעות. לדבריו, הבעיה מתחילה כבר בשלב ההכשרה: "אנחנו לא מכשירים מספיק, זה נכון גם לרופאים. אנחנו יודעים שרוב הרופאים היום מגיעים מחו"ל בכלל. צריך להגדיל מאוד את מסת ההכשרות במדינת ישראל. נעשו ונעשים צעדים אבל צריך להמשיך. וכשמסתכלים קדימה, המחסור הזה רק ילך ויגדל. זה עניין גם של איכות, כי כשמכשירים אנשים בחו"ל, אנחנו לא יכולים להשפיע על האיכות שלהם. אז אנחנו רוצים לעשות את זה כאן. וזה עניין גם של להביא את הטובים לפריפריה. וזה אתגר גדול בפני עצמו".
"אנחנו לא מכשירים מספיק. אנחנו יודעים שרוב הרופאים היום מגיעים מחו"ל בכלל. צריך להגדיל מאוד את מסת ההכשרות במדינת ישראל. נעשו ונעשים צעדים אבל צריך להמשיך. וכשמסתכלים קדימה, המחסור הזה רק ילך ויגדל"
ד"ר חגי פרנקל, מנהל המרכז הרפואי ברזילי, הציג את אותה בעיה מזווית של בית חולים בדרום שמנסה למשוך אליו כוח אדם איכותי. "האתגר הכי משמעותי שלנו הוא להביא אנשים טובים, וקודם כל להביא את הרופאים הטובים אלינו. אני עובד בזה יום ולילה וזה ממש, ממש לא פשוט", אמר. לדבריו, כדי שרופאים מצטיינים יבחרו בפריפריה, צריך להציע להם לא רק שכר, אלא גם סביבת עבודה מכבדת, אפשרות להתפתחות מקצועית, תשתיות מתקדמות ותחושת משמעות.
פרנקל תיאר זאת כ"מודל משולש": הצלע הראשונה היא "לייצר וייב טוב בבית החולים"; השנייה היא התפתחות מקצועית, במיוחד עבור רופאים צעירים שיכולים לקבל בפריפריה הזדמנויות שלא תמיד יקבלו במרכז; והשלישית היא משאבים. "לתחושתי, העתיד של מדינת ישראל הוא בדרום ולכן אנחנו צריכים להבין שזו משימה לאומית להשקיע כסף ולהביא לפה גם את האנשים הטובים", אמר.
אש הדגיש כי הפתרון צריך להתחיל כבר בשלב ההכשרה. "ככל שנדע לגדל אותם משלב הסטודנט ולהכשיר את האנשים שמגיעים מתוך הפריפריה שילכו יותר ללימודי רפואה, הנטייה שלהם תהיה להישאר באזור", אמר. לצד זאת, הוסיף, כדי למשוך רופאים מצטיינים מהמרכז לדרום ולצפון, צריך להציע מעטפת שלמה: שכר, חינוך, תעסוקה לבני זוג ומגורים. סלוצקי הסכים: "כבר הבנו שכסף לא משאיר את כולם. בסוף צריך להביא את בן הזוג, צריך לייצר לו סביבת עבודה, צריך לייצר לו גני ילדים".
אש הדגיש כי הפתרון צריך להתחיל כבר בשלב ההכשרה. "ככל שנדע לגדל אותם משלב הסטודנט ולהכשיר את האנשים שמגיעים מתוך הפריפריה שילכו יותר ללימודי רפואה, הנטייה שלהם תהיה להישאר באזור", אמר. לצד זאת, הוסיף, כדי למשוך רופאים מצטיינים מהמרכז לדרום ולצפון, צריך להציע מעטפת שלמה: שכר, חינוך, תעסוקה לבני זוג ומגורים.
לצד כוח האדם, עלתה גם שאלת הטכנולוגיה והתשתיות. פרנקל אמר כי זהו אחד הכלים המרכזיים לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה: "התחום הטכנולוגי הוא אחד התחומים שיודעים לצמצם יופי את הפער בין פריפריה למרכז". לדבריו, אנשי צוות איכותיים רוצים לעבוד במקום שמציע להם "את המשרד המפואר, את חדר הניתוח המאובזר, את הרובוט הכי מתקדם. וכל זה כמובן דורש כספים, שאותם אנחנו מקבלים, אבל אנחנו צריכים לקבל יותר כדי שנוכל להיות בקו אחד עם המרכז".
