פרס נובל ברפואה מוענק השנה לשלושה חוקרים שפרצו דרך לטיפולים מתקדמים נגד מחלות אוטואימוניות וסרטן: הפרס מחולק בשווה בין פרופ' מרי ברונקו (Brunkow) מהמכון לביולוגיה של מערכות בסיאטל שבארצות הברית, ד"ר פרד רמסדל (Ramsdell) מחברת סונומה בקליפורניה ופרופ' שימון סקגוצ'י (Sakaguchi) מאוניברסיטת אוסקה ביפן. השלושה גילו את מנגנון הסבילות החיסונית ההיקפית, שמונע מתאי T של מערכת החיסון לתקוף את תאי הגוף, כפי שקורה במחלות אוטואימוניות.
סקגוצ'י הראה ב-1995 שסוג מיוחד של תאי מערכת החיסון, תאי T רגולטורים, הם אלה שמאפשרים איזון בין הגנה חיסונית לבין מניעת תקיפה של מערכות הגוף עצמן. ברונקו ורמסדל גילו ב-2001 את חשיבותו של הגן Foxp3 במחלות אוטואימוניות. חיבור החלקים של הפאזל הביא להבנה טובה יותר של מנגנוני ההגנה מפני מחלות אוטואימוניות, וסייע לטפל במחלות כאלה, כמו גם במחלות סרטן מסוימות.
הכרזת פרס נובל ברפואה
(צילום: www.nobelprize.org)
בהכרזה היום (ב') נפתח שבוע שלם של הכרזות הזוכים - כאשר בימים הבאים יוכרזו הזוכים בנובל בפיזיקה, בכימיה, בספרות, בשלום ובכלכלה.
סוג חדש של תאים
מערכת החיסון שלנו יודעת לזהות אלפי סוגים של גורמי מחלות, כמו גם חומרים זרים כגון אלרגנים, ולתקוף אותם. ואולם, במקרים מסוימים המערכת תוקפת גורמים של הגוף עצמו, מצב שנקרא מחלה אוטואימונית. במהלך התפתחות מערכת החיסון אצל תינוקות, פועל מנגנון שנועדו למנוע את המצב הזה. המנגנון העיקרי פועל בבלוטת התימוס ובמח העצם, שבהם תאי T ותאי B מבשילים, והוא מחסל תאים שעלולים לפעול נגד גורמים עצמיים. שלושת הזוכים מצאו שמלבדו, יש מנגנון נוסף שנועד "לתפוס" את התאים שחמקו מהמנגנון העיקרי.
4 צפייה בגלריה
זוכי פרס נובל ברפואה. מימין לשמאל: פרופ' שימון סקגוצ'י, ד"ר פרד רמסדל ופרופ' מרי ברונקו
(צילום: Claudio BRESCIANI / AFP)
שימון סקגוצ'י נולד ב-1951 בשיגה שביפן ורכש את השכלתו באוניברסיטת קיוטו. בהמשך מונה לפרופסור באוניברסיטת אוסקה. בניסויים שעשה בעכברים בשנות ה-80 הוא גילה סוג חדש של תאי T. הוא הצליח לבודד מכלל אוכלוסיית תאי ה-T רק את אלו שייצרו חלבונים מסוימים בשם CD4 ו-CD25, הקשורים למערכת התאמת הרקמות, המסייעת להבחנה בין עצמי לזר.
כשיצר בהנדסה גנטית עכברים שהתאים שלהם לא ייצרו את החלבונים האלה - העכברים הללו פיתחו מחלות אוטואימוניות. מנגד, כשהזריק את התאים הללו לעכברים עם מחלות אוטואימוניות שלא ביטאו אותם - מצבם השתפר. כלומר, התאים דיכאו את התגובה החיסונית. כיום קוראים לתאים שמייצרים את החלבונים CD4 ו-CD25 תאי T רגולטוריים. הם מהווים רק כ-10% מכלל תאי ה-T.
עכברים רדיואקטיביים
מרי ברונקו נולדה ב-1961. היא למדה באוניברסיטת פרינסטון בניו-ג'רזי, ארה"ב. פרד רמסדל נולד בשנת 1960 באילינוי והשלים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת קליפורניה בשנת 1987. דרכיהם הצטלבו כשעבדו יחד בחברת Celltech Chiroscience פיתחה תרופות למחלות אוטואימוניות. הם חקרו זן של עכברים המכונה scurfy. הזן הזה התגלה בניסויים בעכברים עוד בפרויקט מנהטן במחקר על קרינה רדיואקטיבית.
העכברים הזכרים בלבד היו עם קשקשים ועור יבש, ושרדו רק שבועות בודדים לאחר הלידה. היה ברור שהגן הפגום בעכברים אלה נמצא בכרומוזום X, מאחר שלזכרים יש רק עותק אחד ממנו, ואילו לנקבות יש שניים. לכן גם אם אחד מהם נושא את הגן הפגום, הגן התקין שבעותק הכרומוזום השני שומר על בריאות הנקבות. אולם לא היה ברור איזה גן זה ומה תפקידו.
ברונקו ורמסדל הבינו שהעכבר כנראה חולה במחלה אוטואימונית גנטית, ושמציאת המנגנון של המחלה בעכבר יכולה לעזור לפיתוח תרופות. הם מיפו את האזור הפגום בכרומוזום X ומצאו עשרים גנים שעשויים להיות אחראים למחלה. הם השוו כל אחד מהגנים האלה בעכברי scurfy לעכברים בריאים, ומצאו שהגן הפגום שייך למשפחת גנים בשם Fox. הגנים במשפחה זו מווסתים את פעילותם של גנים אחרים, וכך יכולים להשפיע על התפתחותם של תאים.
בעקבות זאת הם חשדו שילדים שחולים במחלה אוטואימונית בשם תסמונת IPEX סובלים מפגם באותו גן. ואכן, דגימות מהילדים הראו שהגן Foxp3 אצלם פגום. הם פרסמו את ממצאיהם בשלושה מאמרים בכתב העת המדעי Nature Genetics בשנת 2001.
שנתיים לאחר מכן, סקגוצ’י קישר בין הגן Foxp3 לתאי ה-T הרגולטוריים שהוא גילה כמה שנים קודם לכן, והבין את חשיבות הגן בתפקודם של התאים במניעת מחלות אוטואימוניות. כאשר הגן פגום תאי T רגולטוריים לא מתפתחים כראוי.
יישומים רפואיים
הממצאים האלה הביאו מעבדות נוספות ברחבי העולם לחקור את הקשר בין תאי T רגולטוריים, הגן Foxp3 ומחלות אוטואימוניות וכך לפתח טיפולים למחלות אלה, כמו גם למחלות סרטן ומחלות נוספות הקשורות למערכת החיסון.
בדומה לתאי T אחרים, גם התאים האלה מיוצרים בבלוטת התימוס. מחקרים עכשוויים מנסים להשתמש בתאי T רגולטוריים כדי לסייע בדיכוי תגובה חיסונית אצל מושתלי איברים או אנשים הסובלים ממחלות אוטואימוניות. מנגד, נעשה שימוש ביכולת התאים הללו לעורר ולהפעיל את מערכת החיסון אצל אנשים הסובלים מגידולים סרטניים. במקרה של סרטן אנו רוצים שמערכת החיסון תתקוף תאי גוף מסוימים – אלה של הגידול, ותסייע להתגבר על המחלה.
מדי יום, מערכת החיסון שלנו מגינה עלינו מפני אלפי מיקרואורגניזמים שונים שמנסים לפלוש לגופנו. לכולם יש מראה שונה, ורבים פיתחו דמיון לתאי אדם כצורה של הסוואה. אז איך מערכת החיסון קובעת על מה עליה לתקוף ועל מה עליה להגן?
פרופ' מרי ברונקו, ד"ר פרד רמסדל ופרופ' שימון סקגוצ'י סיפקו תשובה לשאלה המרתקת הזו. הם זיהו את "המאבטחים" של מערכת החיסון, תאי T רגולטוריים, שמונעים מתאי חיסון לתקוף את גופנו עצמו. "התגליות שלהם היו מכריעות להבנתנו כיצד מערכת החיסון מתפקדת ומדוע לא כולנו מפתחים מחלות אוטואימוניות חמורות", אמר אולה קמפה, יו"ר ועדת הנובל.
לדברי ועדת הפרס, התגליות של זוכי הנובל הניחו את היסודות לתחום הסבילות ההיקפית, ופרצו דרך לפיתוח טיפולים רפואיים מתקדמים לסרטן ולמחלות אוטואימוניות. הגילויים שלהם גם עשויים להוביל להשתלות איברים מוצלחות יותר. כמה מטיפולים אלה עוברים כעת ניסויים קליניים.
רק מיעוט מהזוכים - נשים
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה מוענק מדי שנה מאז 1901 על-ידי מכון קרולינסקה השבדי למי שתרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום זה. סכום הפרס עומד על 11 מיליון קרונות שבדיות שהם כ-3.8 מיליון שקל. עד לשנה הנוכחית (כולל) זכו 232 בני אדם בפרסי נובל ברפואה, רק 14 מהם נשים. הצעיר ביותר היה הרופא הקנדי פרדריק גרנט בנטינג, רק בן 31 בעת קבלת הפרס ב-1923 על פריצת הדרך להפקת האינסולין. המבוגר ביותר היה פרנסיס פייטון רוס, בן 87 בעת קבלת הפרס ב-1966 על גידולים סרטניים שמועברים בידי וירוס.
בשנה שעברה חלקו את הפרס שני ביולוגים אמריקנים, פרופ' ויקטור אמברוז ופרופ' גארי רובקון (היהודי), על גילוי מיקרו-RNA - מולקולות RNA קטנות. התגלית שלהם ב-1993 זיכתה את שניהם גם בפרס וולף הישראלי יחד עם החוקר הישראלי-קנדי פרופ' נחום זוננברג שלא זכה בנובל.
4 צפייה בגלריה
פרס נובל מוענק מאז 1901 על הישגים יוצאי דופן ופריצות דרך מדעיות ששינו את פני האנושות
(צילום: AP Photo/ Jacquelyn Martin)
לפני שנתיים זכו בפרס פרופ' קתלין קריקו, ביוכימאית מהונגריה, ופרופ' דרו ווייסמן, אימונולוג יהודי-אמריקני, על תגליתם שהובילה לפיתוח חיסוני mRNA לקורונה של פייזר ומודרנה. הם גילו את השינויים ב-RNA, שנדרשים להפוך אותו למתאים לטיפול והניחו את היסודות לחיסוני ה-mRNA נגד קורונה.
פרסי נובל מוענקים מדי שנה ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של אלפרד נובל, מייסד קרן הפרס. הפרסים מוענקים בתחומי רפואה או פיזיולוגיה, פיזיקה, כימיה, ספרות ושלום. לאחר הכרזת הנובל ברפואה יוכרזו בימים הבאים יתר הזוכים. מ-1969 מוענק גם פרס בכלכלה על שם אלפרד נובל, וזה גם הפרס שיחתום את שרשרת הכרזות הנובל בעוד שבוע בדיוק. ביום שישי, 10 באוקטובר, יוכרז באוסלו הזוכה בפרס נובל לשלום - אירוע שמרכז השנה עניין רב במיוחד בשל רצונו העז של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לזכות בכבוד.
