גם לכם אמרו בילדות שאתם חייבים מדרסים כי יש לכם פלטפוס? במשך עשרות שנים נחשבה כף רגל שטוחה לבעיה רפואית שצריך למהר ולתקן – מדרסים, נעליים מיוחדות ולעיתים אפילו טיפולים נוספים. אלא שהיום התמונה שונה לגמרי: רוב הילדים והמבוגרים עם פלטפוס חיים חיים רגילים לחלוטין, ללא כאבים וללא מגבלות, ורופאים מסבירים שאין צורך להתערב כל עוד אין סימפטומים. אז מתי מדובר באמת בבעיה שמצריכה טיפול, מתי אפשר פשוט להמשיך כרגיל, ואיך מזהים את המקרים החריגים?
גם לכם אמרו בילדות שאתם חייבים מדרסים כי יש לכם פלטפוס?
(צילומים: Artlist)
פלטפוס מולד: שכיח אך לא תמיד בעייתי
פלטפוס (Flat Foot = כף רגל שטוחה) הוא מצב שכיח שבו קשת כף הרגל שטוחה יותר מהרגיל ולעיתים כמעט ואינה קיימת. אצל חלק מהאנשים מדובר במבנה תקין שאינו גורם לבעיות כלל, אך אצל אחרים הוא עלול לגרום לכאבים, עיוותים והשפעה על תפקוד המפרקים. במדינות מסוימות מקובל להשתמש בכינוי העממי "כף רגל ברווזית", בשל הצורה השטוחה של כף הרגל המזכירה רגלי ברווז.
לדברי פרופ' ערן תמיר, מומחה לכירורגיה אורתופדית, אורתופדיה קרסול וכף רגל במכבי שירותי בריאות, "כף הרגל האנושית קיימת כבר 3.5 מיליון שנה, ובצורתה הנוכחית כ-300 אלף שנה. רוב הזמן הזה הלכנו יחפים, ועדיין יש אנשים בעולם שהולכים יחפים ללא כאבים ובעיות – זה חלק מהפרספקטיבה האבולוציונית-היסטורית".
פלטפוס מולד נובע בעיקר מגורמים תורשתיים. פרופ' תמיר מסביר כי יש להבחין בין שני סוגים:
כף רגל שטוחה וגמישה – מצב שבו המפרקים תקינים, האנטומיה הכללית תקינה, אך הקשת שטוחה. "זה מצב נפוץ מאוד בקרב ילדים וגם בקרב מבוגרים – למעשה, כ-15% מהאוכלוסייה הכללית חיים כך", מסביר פרופ' תמיר. "רובם המוחלט אינם סובלים משום סימפטומים, מנהלים חיים רגילים ואף עוסקים בספורט ללא מגבלות. בעבר המליצו על מדרסים לילדים במצב זה, אך כיום ידוע שאין בכך צורך, משום שהמדרסים אינם משנים את מבנה כף הרגל".
כף רגל שטוחה ונוקשה – מצב נדיר יותר שבו קיים מום מולד בעצמות כף הרגל. "במקרים כאלה, כף הרגל אינה גמישה ולעיתים יש צורך בטיפול ניתוחי. האבחנה נעשית בבדיקת מומחה ולעיתים בעזרת צילומי רנטגן ו-CT", אומר פרופ' תמיר.
לדבריו, כף רגל שטוחה אינה פתולוגיה אלא חלק מקשת של מצבים נורמליים, בדיוק כמו הבדלים בגובה או בגודל של האף. מה שחשוב אינו הצורה, אלא אם היא גורמת לסימפטומים.
פרופ' ערן תמירצילום: פרטי פלטפוס נרכש: מתפתח עם השנים
לעומת זאת, ישנם גם מקרים שבהם אדם נולד עם קשת תקינה, אך היא קורסת עם השנים – לרוב סביב גיל 50–60. מצב זה נקרא פלטפוס נרכש.
"הגורם השכיח ביותר לפלטפוס נרכש הוא מחלה ניוונית של הגיד הטיביאלי האחורי – הגיד הראשי שתומך בקשת. הוא ממוקם בחלק הפנימי של השוק ומתחבר לעצמות כף הרגל. כאשר הגיד הזה נמתח, נקרע או מאבד את תפקודו, הקשת קורסת", מסביר פרופ' תמיר. "התופעה שכיחה יותר אצל נשים בגילי 50–60, ולעיתים קשורה גם לעודף משקל. במצבים כאלה עלולים להופיע כאבים, ויש לפנות לאורתופד מומחה לבדיקה".
פרופ' ערן תמיר: "כף רגל שטוחה אינה פתולוגיה אלא חלק מקשת של מצבים נורמליים, בדיוק כמו הבדלים בגובה או בגודל של האף. מה שחשוב אינו הצורה, אלא אם היא גורמת לסימפטומים"
3 צפייה בגלריה
מרבית האנשים עם כף רגל שטוחה אינם חווים בעיות. אולם כשהפלטפוס הופך סימפטומטי, זה מתחיל לכאוב
(צילום: Shutterstock)
בין גורמי הסיכון הנוספים לפלטפוס נרכש:
- היחלשות שרירים וגידים
- עודף משקל המכביד על כף הרגל
- טראומות או שברים בכף הרגל ובקרסול
- מחלות נוירולוגיות או ראומטולוגיות
- סוכרת ומחלת שרקו, שבה המפרקים מתפרקים ונוצרת קשת הפוכה עם בליטה באמצע כף הרגל, שעלולה לגרום לפצעי לחץ
תסמינים, אבחון וטיפול
רבים מהאנשים עם כף רגל שטוחה אינם חווים שום בעיה. אולם כשהפלטפוס הופך סימפטומטי, עלולים להופיע:
- כאבים באזור הפנימי של כף הרגל (במקום שבו אמורה להיות הקשת)
- כאבים בצד החיצוני של הקרסול
- כאבים בכף הרגל, בקרסול או בשוק
- שחיקה מואצת של נעליים בצד הפנימי
- קשיי הליכה או עמידה ממושכת
- במצבים מתקדמים – עיוות חיצוני של כף הרגל
האבחנה מתבצעת בבדיקה גופנית אצל אורתופד ולעיתים בעזרת הדמיה: צילום רנטגן, CT או MRI במקרים שבהם קיים חשד לנזק בגידים.
ומה לגבי הטיפול?
עקרון מרכזי הוא שטיפול נדרש רק כשיש סימפטומים. "אין צורך לתקן את מבנה כף הרגל אם אין כאב או מגבלה", מדגיש פרופ' תמיר. "בילדים, ברוב המקרים, אין צורך בטיפול כלל. במקרים נדירים של כף רגל נוקשה ולא גמישה – נשקול ניתוח".
בקרב מבוגרים, אפשרויות הטיפול נחלקות לשתי גישות עיקריות – שמרנית וניתוחית: "הטיפול השמרני הוא קו ראשון, ומתאים לרוב המטופלים", אומר פרופ' תמיר. "הוא כולל שימוש במדרסים מותאמים אישית שתומכים בקשת ומפחיתים עומסים, נעליים עם תמיכה יציבה לקרסול ולעיתים גם מגן קרסול מיוחד שמייצב את כף הרגל. בנוסף, פיזיותרפיה ממוקדת מסייעת בחיזוק השרירים התומכים בכף הרגל ובקרסול, בשיפור שיווי המשקל ובהפחתת כאבים. במקרים רבים, שילוב של הפחתת משקל ושמירה על כושר כללי תורם משמעותית לשיפור המצב".
פרופ' תמיר: "הדעה כי כף רגל שטוחה מובילה בהכרח לכאבי גב תחתון וברכיים לא הוכחה מחקרית. למרות התפיסה הרווחת, אין הוכחה מדעית לכך שמדרסים מתקנים או פותרים בעיות גב או ברכיים הנובעות מפלטפוס"
לדבריו, כאשר טיפולים אלה אינם מספקים והכאבים נמשכים או מחמירים, נשקלת האפשרות לניתוח. "מדובר במיעוט קטן מהמקרים, אך אצל אותם מטופלים הניתוח נחשב לפתרון יעיל מאוד. בניתוח משחזרים את מבנה כף הרגל, מתקנים את קריסת הקשת ולעיתים גם מטפלים בגידים הפגועים".
הוא מדגיש כי "מי שמחליט לעבור ניתוח זוכה לרוב לחזרה מלאה לתפקוד וליכולת ללכת ללא כאב". עם זאת, רוב המטופלים מעדיפים לנסות למצות את הטיפול השמרני – ובצדק, משום שבמרבית המקרים הוא נותן מענה מספק.
האם פלטפוס באמת גורם לכאבי ברכיים אם לא מטפלים?
בציבור נפוצה הדעה כי כף רגל שטוחה מובילה בהכרח לכאבי גב תחתון וברכיים. פרופ' תמיר מבהיר: "הדבר לא הוכח מחקרית. מחקרים גדולים, כולל מחקר בצה"ל שבחן חיילים עם כף רגל שטוחה מול כאלה עם כף רגל תקינה, לא מצאו קשר בין פלטפוס לבין כאבי ברכיים. למרות התפיסה הרווחת, אין הוכחה מדעית לכך שמדרסים מתקנים או פותרים בעיות גב או ברכיים הנובעות מפלטפוס".
מתי צריך לפנות לרופא?
"מומלץ להיבדק על ידי מומחה אם הפלטפוס מלווה בכאב, מגביל את הפעילות היומיומית או אם קיימת החמרה ניכרת בצורת כף הרגל לאורך זמן", אומר פרופ' תמיר. "התערבות מוקדמת עשויה למנוע בעיות מתקדמות במפרקים אחרים – הברך, הירך ואף הגב התחתון".
פיזיותרפיה בפלטפוס: חיזוק והקלה בלבד
הדס קהלני, פיזיותרפיסטית מחוזית במחוז דן-פ"ת בכללית, מסבירה כי "פיזיותרפיה לא משנה את המבנה האנטומי של כף הרגל, ולכן אינה 'מתקנת' או 'מרפאה' את הפלטפוס עצמו. עם זאת, במקרים שבהם מופיעים כאבים בכפות הרגליים או בקרסוליים – לעיתים בעקבות עמידה ממושכת – ניתן להיעזר בפיזיותרפיה כחלק מהטיפול".
הדס קהלני, פיזיותרפיסטיתצילום: פרטילדבריה, במקרים כאלה לרוב יומלץ על מדרסים מותאמים אישית או על פנייה למומחה כף רגל, ובמקביל ניתן לשלב תרגילים פשוטים לחיזוק השרירים התומכים בקשת ולמניעת דלקות.
"מטרת התרגילים היא לשפר את התמיכה בכף הרגל, להפחית עומסים ולמנוע כאבים", מסבירה קהלני. "מדובר לרוב בתרגילים פשוטים, כמו גלגול כדור טניס או בקבוק מים קטן מתחת לכף הרגל, כיווץ והרפיה של הקשת או מתיחות ממוקדות". היא מוסיפה כי במקרים של עודף משקל, גם ירידה במשקל מהווה חלק חשוב מהטיפול, מאחר והעומס על כפות הרגליים גדל.
באשר לשילוב פיזיותרפיה עם מדרסים, קהלני מבהירה: "בדרך כלל מתחילים בהתאמת מדרסים אם יש צורך קליני. אם אין כאבים או מגבלה תפקודית – אין סיבה להתערב. כאשר מותאמים מדרסים, ניתן להוסיף תרגילים ייעודיים כפלטפורמה טיפולית משלימה".
