ה-Lancet, אחד משני כתבי העת הרפואיים החשובים בעולם, פרסם היום (שבת) קריאה להשעיית ההסתדרות הרפואית הישראלית (IMA) מההסתדרות הרפואית העולמית (WMA) משום ש"נכשלה בגינוי רצח העם של הפלסטינים, הרס מערכת הבריאות בעזה ועינוי עצורים". הפרסום החריג הזה תחת הקטגוריה "World Report" הוא שלב נוסף בהסלמה של לחצי החרם על מוסדות רפואיים ואקדמיים מישראל בצל המלחמה.
בדיווח נאמר כי 1,150 אנשי בריאות חתמו על עצומה להשעות את ההסתדרות הרפואית מה-WMA.
את העצומה יזמו ארגון People's Health Movement (בקיצור PHM) יחד עם Artsen voor Gaza (רופאים למען עזה) ו-Health Advisory Council of the Jewish Voice for Peace. החותמים קראו להעמיד את שאלת השעיית ההסתדרות הרפואית על סדר יומה של העצרת הכללית של ה-WMA, שתתקיים בעוד ארבעה חודשים.
פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב וראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, כתב ברשת X: "מפחיד ממש. מאמר בלנסט, אחד משני העיתונים הרפואיים החשובים בעולם, מסקר קריאות להחרמת ההסתדרות הרפואית הישראלית. המאמר מביא גם את תגובת ההסתדרות הרפואית, אבל עצם העלאת הנושא כאן נותנת לגיטימציה לקריאות לחרם".
אחר כך הגיב לגולשים: "החרם אינו נגד ההסתדרות הרפואית. זה חרם על כלל המערכת הרפואית הישראלית. תרופות חדישות, מחקרים, שיתופי פעולה, השתלמויות. כל זה ייפגע. זה יעלה בחיים של חולות וחולים. הם אלה שייפגעו".
לסלי לונדון, פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור באוניברסיטת קייפטאון וחבר ב-PHM דרום אפריקה, אמר ל-Lancet כי ההסתדרות הרפואית "שותפה לטיפול המחפיר בפלסטינים במהלך המלחמה. היא מעולם לא הודתה בראיות לפגיעה מכוונת במתקני בריאות ועובדי בריאות בעזה, ולא בתנאים האכזריים, הלא-אנושיים והמשפילים שבהם מוחזקים עצורים פלסטינים בבתי הכלא ומרכזי המעצר הישראליים. בעוד תושבי עזה גוועים ברעב ונשללת מהם גישה למים ולציוד רפואי, ההסתדרות הרפואית שומרת על שתיקתה".
3 צפייה בגלריה
ילדים מחכים בתור למילוי מכלי מי שתייה במחנה הפליטים נוסיראת במרכז רצועת עזה
(צילום: Eyad Baba / AFP)
ג'וליאט מאטייסן, רכזת-שותפה של PHM אירופה ורופאה מהולנד, הוסיפה כי ההסתדרות הרפואית "אינה עומדת בשבועת הרופא שלה, לעמוד לצד תפקידים רפואיים ולצד עמיתים הנרצחים ומוחזקים במעצר". דרק סאמרפילד, מרצה בכיר בקינגס קולג' בלונדון שחתם על העצומה, סיכם: "ההסתדרות הרפואית הפרה כל כלל של ה-WMA".
ההסתדרות הרפואית דחתה את הטענות בתוקף. בתגובה ל-Lancet נמסר, כי "ההאשמות נגדנו הן, במקרה הטוב, שקרים, ובמקרה הגרוע, טענות שנויות במחלוקת המוצגות כעובדות". העצומה, לדברי ההסתדרות הרפואית, "מתעלמת מכל תפקיד של חמאס בהרס מערכת הבריאות בעזה, כגון האסטרטגיה המכוונת של הסתתרות מתחת ובתוך בתי חולים ושימוש בהם כמרכזי פיקוד וכמחסני תחמושת, בניגוד לסעיף 19 לאמנת ג'נבה הרביעית".
ההסתדרות הרפואית ציינה כי פרסמה הצהרות הקוראות לכיבוד ניטרליות רפואית, להעברת סיוע הומניטרי לאזרחי עזה ולטיפול הומני בעצורים בבתי חולים. עם זאת, ה-Lancet מציין כי לא מצא הצהרות שבהן ההסתדרות הרפואית גינתה בפומבי מתקפות על מערכת הבריאות בעזה, ביקרה את ההתנהגות הישראלית במלחמה, קראה להפסקת אש, או הגיבה לדיווחי האו"ם על רצח עם. גם טענה זו של ה-Lancet משוללת יסוד שכן פרופ' ציון חגי פנה ביולי אשתקד פעמיים לרמטכ"ל בבקשה להכניס ציוד רפואי והומניטרי לרצועת עזה: "ברצוננו להדגיש את הנחיצות בהבטחת ציוד רפואי ותנאים הומניטריים בסיסיים לאוכלוסייה האזרחית בעזה".
הסלמה מסוכנת בקריאה לחרם
הקריאה ב-Lancet מגיעה בהמשך ישיר לגל החלטות סביב ההסתדרות הרפואית בשנה האחרונה. ביוני אשתקד הצביעה האגודה הרפואית הבריטית (BMA) ברוב של יותר מ-80% על השעיית קשריה עם ההסתדרות הרפואית, עד שזו "תגנה התקפות על מערכת הבריאות בעזה ותאשר את עקרון הניטרליות הרפואית". זאת לאחר שרופאים ב-BMA טענו בכנס השנתי כי ההסתדרות הרפואית "שותקת בנוגע להרג, מעצר ופגיעה בעובדים ומתקנים של מערכת הבריאות הפלסטינית".
יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, פרופ' ציון חגי, אמר בשעתו ל-ynet לאחר הקריאה הבריטית לחרם כי "מתחילת המלחמה הבריטים היו בגישה הרבה יותר אגרסיבית כלפי ישראל. כבר ב-7 באוקטובר הם היו מוטים. האסון הכבד שפקד אותנו לא היה נראה להם קטסטרופלי כפי שרוב העולם חשב". לדבריו, הבריטים הובילו חרם אקדמי על ישראל גם במהלך עימותים קודמים עם חמאס, אך "זו הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים באירוע שבו ההסתדרות הרפואית הבריטית רוצה לנתק את הקשרים עם ההסתדרות הרפואית הישראלית", אמר אז.
באוקטובר האחרון השעתה האגודה הרפואית של דרום אפריקה את קשריה עם ההסתדרות הרפואית וקראה להשעייתה מה-WMA "בשל התנהלות ההסתדרות הרפואית בהקשר של אתיקה רפואית בינלאומית ומחויבויות הומניטריות" במשבר עזה.
פרופ נדב דוידוביץ', מנהל המרכז לחקר חדשנות בבריאות ואימפקט חברתי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן, וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב אומר כי "המאמר מסמן עליית מדרגה מדאיגה בניסיונות לבודד את קהילת הרפואה והמדע הישראלית בזירה הבינלאומית". לדבריו, מעבר להיבט ההצהרתי, לחרם רפואי ואקדמי מסוג זה ישנן השלכות רוחב מרחיקות לכת, הן ברמה המעשית, והן ברמה האתית.
"תמרור אזהרה בוהק"
פרופ' דוידוביץ' מסביר שבידוד רפואי עלול לגרום לחברות תרופות רב-לאומיות להסס או להימנע מלכלול מרכזים ישראליים בניסויים קליניים, "מה שיעכב גישה של חולים בישראל לתרופות וטיפולים חדשניים מצילי חיים". בנוסף, הוא מציין כי פגיעה במעמד הארגוני של ישראל תקשה על חוקרים ישראלים להוביל או להשתלב בקבוצות מחקר עולמיות.
לדברי פרופ' דוידוביץ', חרם גם עלול להוביל לחסימת פרסומים של חוקרים ישראלים בכתבי עת נחשבים, אי-הזמנה לכנסים בינלאומיים, ופגיעה בחילופי ידע והכשרות של רופאים ישראלים בחו"ל. "למעשה בהדרגה אנו רואים יותר ויותר מקרים כאלו", אמר. הוא מתריע כי הפיכת איגודים רפואיים לכלי לניגוח תפגע בראש ובראשונה במטופלים ובערכים האוניברסליים של המקצוע.
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב"מאידך ברור שקיים צורך במעורבות גדולה יותר של קהילת הרפואה והבריאות בהיבטים האתיים של המלחמה. קהילת הרפואה הישראלית צריכה להיות זו שמגדירה, מתחקרת ומציגה לעולם את המחויבות שלה לאתיקה רפואית ודין בינלאומי בזמן מלחמה כגון טיפול בשבויים, שמירה על ניטרליות רפואית בבתי חולים, וסיוע הומניטרי. שתיקה או הימנעות משיח נתפסות כהסכמה או כהסתרה".
פרופ' נדב דוידוביץ': "המשך המצב הנוכחי משמעותו פגיעה ישירה במערכת הבריאות והמענה לכך חייב להיות מעורבות אתית עמוקה, שקופה ויוזמת של קהילת הרפואה והבריאות כולה"
"המאמר הוא תמרור אזהרה בוהק", מסכם פרופ' דוידוביץ'. "המשך המצב הנוכחי משמעותו פגיעה ישירה במערכת הבריאות והמענה לכך חייב להיות מעורבות אתית עמוקה, שקופה ויוזמת של קהילת הרפואה והבריאות כולה".
ההסתדרות הרפואית העולמית עצמה תכריע בשאלת ההשעיה בעצרת באוקטובר ונכון לעכשיו היא מביעה הסתייגות מהצעד. בתגובה ל-Lancet אמר הארגון כי הוא "מעריך עמוקות מעורבות ומאמין שדיאלוג עם 117 האגודות הרפואיות הלאומיות החברות בו חיוני לקידום הבריאות ואתיקה רפואית ברחבי העולם". הארגון הדגיש כי הוא "מתנגד להדרת כל אחד מחברינו בשל מעשי ממשלותיהם, דבר שמחליש את יכולתנו לקרוא לאחריות ומאיים לצמצם את הדיאלוג בין רופאים בדיוק בעת שהקונצנזוס בתמיכה באתיקה רפואית כה נחוץ".
