בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ בישראל: על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, אחת מתוך 8 נשים תחלה במהלך חייה במחלה. ניתוח לכריתה ושחזור שדיים הוא ניתוח נפוץ, גם עבור נשים שהינן נשאיות לגנים המעלים סיכון לחלות בסרטן שד וגם עבור החולות - אך עד לפני מספר חודשים, מטופלות שעברו את הניתוח בישראל נותרו ללא תחושה באזור השדיים.
בספטמבר האחרון במרכז הרפואי שערי צדק הביאו לארץ בשורה – ניתוח לשחזור תחושתי שמתבצע במהלך ניתוח הכריתה והשחזור. החדשות הפחות טובות: נכון להיום, הניתוח לא נכלל בסל הבריאות ועלותו הכספית גבוהה.
״הרגשתי הקלה שאני נשאית, כי יכולתי לקבל החלטה״
מיכל (שם בדוי), בת 41, נשואה ואם לארבע בנות, גילתה בשנה שעברה שהיא נשאית לגן BRCA שמעלה משמעותית את הסיכון לסרטן השד. היא החליטה לעבור ניתוחים מפחיתי סיכון של הוצאת שחלות וחצוצרות – וניתוח לכריתה ושחזור של השדיים.
"אמא שלי חלתה בשנה שעברה בסרטן השד ובעקבות המחלה שלה הלכנו, אחותי ואני, להיבדק", משתפת מיכל, "שתינו יצאנו נשאיות". בזמן שליוותה את אמה דרך הטיפולים הקשים והניתוחים, ראתה מיכל מקרוב את מה שהמחלה דורשת מהגוף ומהנפש. "היה לי מאוד חד וברור שאני הולכת לעשות ניתוח שמפחית את הסיכון", היא אומרת, "הרגשתי הקלה לדעת שאני נשאית, כי יש כוח בידע ובאפשרות לקבל החלטה. אחרי הניתוח הרגשתי הקלה שזה מאחוריי. העדפתי לעבור את הניתוח כשהגוף בריא ויכול להחלים מהר, ולא במצב שאני חולה".
כשביררה על הניתוח, קראה מיכל בקבוצה של נשאיות על הניתוח החדש. "היה לי קשה לחשוב שלא ארגיש שם כלום", היא משתפת, "בעלי ואני החלטנו ששווה לנו להיכנס לחסכונות עבור התהליך כי מבחינתנו זו השקעה לכל החיים".
הניתוח שמחזיר תחושה לנשים לאחר כריתה
את הניתוח החדשני הביאו לישראל הרופאים פרופ' יואב גרונוביץ וד"ר עדי לוטן מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים לאחר שהשתלמו במרכזים שונים בארה"ב. בשלב זה הניתוח עדיין לא בסל הבריאות ועלותו נגזרת משימוש בשתל עצב ביולוגי שמשמש כמוליך עצבי. לאחר הניתוח, תאי עצב גדלים על גבי המוליך ומדובר בתהליך שיכול לקחת כשנה.
״כשאישה עוברת כריתה להפחתת הסיכון לסרטן השד, ושחזור לאחר מכן, נעלמת התחושה בשד וזה מתסכל״, מסביר פרופ' יואב גרונוביץ, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שערי צדק. ״השחזור מוביל לתחושה שמרגישה כמו יד או לחי רדומה, תחושה שהאיבר לא שלך. יש לכך משמעות מנטלית רבה״.
רעות, בת 50, גרושה ואמא לשלושה, היא מבין המטופלות הראשונות שעברו את הניתוח החדש. רעות אובחנה עם גן BRCA2, עברה כריתה מניעתית של שחלות ורחם, ובאחת הבדיקות נמצאו תאים טרום-סרטניים בשד. "החלטתי לעשות כריתה של שני השדיים, למרות שהתאים שנמצאו היו בצד אחד", מספרת רעות, "בהתחלה כמעט קבעתי את ניתוח הכריתה 'הרגיל', ואז שמעתי על השיטה החדשה של השתלת עצב".
במהלך ניתוח כריתת השד, נכרתים גם העצבים התחושתיים כחלק מהתהליך. "בשיטה החדשה, אנחנו משתמשים במוליך שמחבר את הגדם מקצה אחד ועד הפטמה או מרכז השד", מסביר פרופ' גרונוביץ על התהליך, "השתל הוא הרכיב היקר בסיפור - יש רק חברה אחת שמייצרת את השתלים ומביאה אותם לארץ. גייסנו שתי תרומות גדולות מאוד שמסייעות לנו לסבסד ב-50% את העלות וזה מה שאפשר לנו את היכולת לצאת לדרך עם המהלך ולהרים את הכפפה בספטמבר האחרון".
"העניין התחושתי היה עבורי חשוב", מספרת רעות, "אני אוהבת לחבק את הילדים, ומגע זה משהו שחשוב לי להרגיש. לא מבטיחים כמה תחושה תחזור ולוקח זמן עד שהעצב גדל, אבל החלטתי שכדאי לי אפילו בשביל הסיכוי הקטן ביותר. חשבתי שהניתוח יהיה קשה, אבל זה לא כזה נורא. הייתה לי החלמה טובה ולמזלי קיבלתי חזרה את הכסף מהביטוח הפרטי".
4 צפייה בגלריה
"בהתחלה כעמט קבעתי את הניתוח 'הרגיל' - ואז שמעתי על השיטה החדשה"
(צילום: shutterstock)
מי מתאימה לניתוח?
"הניתוח מתאים לכולן. בכל הגילאים והוא חלק מניתוח הכריתה ולא מצריך ניתוח נפרד", מדגיש פרופ' גרונוביץ ומסביר כיצד הוא פועל. "ד"ר לוטן ואני מתחילים את הניתוח לפני שלב הכריתה, יוצרים גדם ועוטפים אותו. הכירורג מבצע את הכריתה ואנחנו מגיעים לשחזור בתהליך מיקרו-כירורגי. מחברים את הקצה שאיתרנו לשתל הביולוגי ואותו אל העצב שנמצא באזור הפטמה והעטרה".
ד"ר עדי מיזל לוטן, מנהלת השירות לניתוחים מיקרו-וסקולרים בשערי צדק, מוסיפה כי "אנחנו כל הזמן מנסים לשפר את הניתוחים שאנחנו מציעים למטופלות. בארה"ב זה ניתוח שנעשה הרבה שנים. זו טכניקה ספציפית שמצריכה מיומנות של המנתח". שניהם מחדדים שהניתוח מבוצע באופן שמותאם למטופלת עצמה, בין אם נעשה עם משתל סיליקון או עם רקמה מדופן הבטן.
לדבריה של ד"ר לוטן, אם בעבר הניתוחים בתחום השד התמקדו באסתטיקה, היום שמים דגש רב על איכות חיים ותפקוד השחזור. "בכריתה נשים נותרות בלי תחושה בעור של השד, ולא מרגישות חלק גדול מאזור החזה. יש תחושה שהשד הוא לא חלק מהגוף ומעבר לזה, כשאין תחושה זה מעלה את הסיכון להיפצע. תחושה מגינה עלינו מפני פציעות וכוויות".
4 צפייה בגלריה
"זו בשורה אדירה". ד"ר עדי לוטן ופרופ' יואב גרונוביץ
(קרדיט: אפרת פרג'ון, המרכז הרפואי שערי צדק)
הרופאים מסבירים כי החזרת העיצבוב משפרת את תחושת שלמות הגוף. "רואים את זה אובייקטיבית גם בבדיקות וגם בשאלוני שביעות רצון. זו המהפכה: שמים דגש על איכות חיים, תפקוד, נראות ושביעות רצון המטופלות. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות דברים שלא היו קיימים בעבר ולהגיע לתוצאות הרבה יותר טובות".
עבור נשים נשאיות צעירות, שנמצאו בשיא שלהן מבחינת ילודה והנקה, פעילות מינית ודימוי גוף, קשה לקבל החלטה על ניתוח כריתת שד. "הסיכון לחלות הוא כל כך גדול", מדגישה ד"ר לוטן, "ברגע שאת חולה, את צפויה לעבור גם כריתה דו-צדדית וגם סוללת טיפולים קשים בעלי תופעות לוואי כרוניות כמו טיפולי כימותרפיה והקרנות. היום אנחנו יודעים לתת מענה טוב יותר ומקווים שזה יכנס לשיקולים של נשים ויקל עליהן להחליט לעבור כריתה מפחיתת סיכון".
פרופ' גרונוביץ מוסיף ומדגיש כי מעבר לשכיחות הגבוהה של המחלה, יש שכיחות גבוהה גם לאוכלוסיית הנשאיות. "אחת הדילמות שיש לנשים בריאות שנמצאו נשאיות והן בסיכון גבוה לפתח סרטן שד היא ההחלטה האם לבצע ניתוח כריתה - כשהשיקולים הם בדרך כלל המשמעות האסתטית והתחושתית. ולכן, כשאנחנו באים ויכולים להציע היום לנשאיות גם מענה אסתטי וגם תחושתי - זו בשורה אדירה. אני מקווה שזה יהפוך לסטנדרט טיפול בכל מחלקה לכירורגיה פלסטית בישראל".
״אני מרגישה שהניתוח הוא מתנה לבנות שלי״
לאחרונה, מיכל עברה בהצלחה את הניתוח והתחושה שבה לחלק העליון של השדיים. כעת היא נמצאת בטיפולי פיזיותרפיה, ומשתפת בחיוך שזה אמור לקחת כמה חודשים. "השדיים נראים מצוין ומחלימים כמו שצריך, אז אני מרגישה עם זה טוב. נשים רבות מתעכבות עם הניתוח כי הן עושות הרבה מחקר, והעיכוב הזה מגביר מתחים נפשיים וגורם לפחד גדול. אני מרגישה שהניתוח הוא מתנה לבנות שלי - יש לי ארבע בנות וסביר שלשתיים מהן יהיה הגן. העובדה שאני עוברת את התהליך בצורה בריאה ומתאוששת היא חשובה מאוד בשבילן, כי הן יצטרכו לעמוד בפני החלטות כאלו בעתיד״.
בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
פורסם לראשונה: 07:00, 01.03.26
