מחר (יום ה') צפויה לנחות בישראל טיסת חילוץ ראשונה מאתונה של חברת ישראייר, ועליה כ-100 רופאים ורופאות בכירים ומנהלי מחלקות ממקצועות קריטיים - בהם כירורגים, רופאי טיפול נמרץ ומרדימים - וכן כ-80 אחיות ואחים ואנשי צוות נוספים. כ-1,145 נשות ואנשי צוותים רפואיים מכל המקצועות תקועים בחו"ל ובמשרד הבריאות עושים מאמצים להשיבם לארץ.
זו אינה הדרך הראשונה שבה מוחזרים אנשי הצוות ארצה. בימים האחרונים השיקה המדינה מהלך חריג: אוניית משא של חברת "צים" הפליגה מקפריסין לנמל חיפה עם עשרות אנשי רפואה על סיפונה.
3 צפייה בגלריה
ד"ר ילנה קישינבסקי, מנהלת טיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי קפלן, ובתה מיכל חזרו לארץ באוניית צים במהלך מבצע שאגת הארי
(צילום: אלבום פרטי)
ד"ר ילנה קישינבסקי, מנהלת טיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי קפלן, הייתה בטיול משפחתי בלונדון כשהתחילה המלחמה והלילה שבה לישראל על אוניית משא של חברת צים. האונייה - עמוסת מכולות - הוסבה לצורך החזרת עובדי מערכת הבריאות. "מצד אחד כמובן שיש מחויבות לבית החולים ולצוות, אבל מצד שני ידעתי שהצוות שלי שולט והמצב טוב, והייתי בראש שקט לחלוטין", סיפרה בשיחה עם ynet. לדבריה, "אם לא הייתי מרגישה כך לא הייתי טסה בתקופה זו. ידענו שהכול יכול לקרות. בכל זאת, ההרגשה שאתה שם והם פה, במיוחד ביממה הראשונה כשכל בית החולים מתארגן למצב, הייתה לא פשוטה".
כבר ביום שבת יצרה מנהלת משאבי האנוש בביתהחולים קשר עם ד"ר קישינבסקי, אז הוצע למשפחה לחזור לישראל בהפלגה מקפריסין. "לא חשבנו לרגע", היא אומרת. ד"ר קישינבסקי מיהרה לעלות על הספינה ולנצל את ההזדמנות לחזור לארץ, כמי שמכירה מקרוב את המשמעות של אירועי חירום. "לא חששתי מהפלגה. ידענו שלא יהיו טיסות לפחות שבוע. הנקודה היחידה הייתה שהגענו והבנו שזו אוניית משא, ספינה יותר קטנה, והיינו צריכים לשבת כולם חגורים בקור, ולא היינו לבושים כמו שצריך, אבל חוץ מזה היה בסדר".
מתוך צוותי הרפואה שתקועים בחו"ל, יש 567 רופאים ורופאות (מתוך כ-35 אלף בעלי רישיון פעיל בישראל), 70 סטאז'רים וסטאז'ריות, 197 אחים ואחיות, 139 אנשי מקצועות הבריאות, 27 אנשי מטה במערכת, 37 עובדי אדמיניסטרציה ו-107 אנשי צוות רפואי נוספים.
חמ"ל כוח האדם וחמ"ל אופרציה במשרד הבריאות פועלים לאיתור, תיאום והחזרה ארצה של אנשי מערכת הבריאות הציבורית. משרד הבריאות פיתח אפליקציה ייעודית שאליה מזינים אנשי הצוות התקועים בחו"ל את פרטיהם ומיקומם, ומנהלי בתי החולים העבירו רשימות תעדוף של העובדים הדחופים ביותר. עלויות השינוע ממומנות במלואן על ידי המדינה.
טסו ללידת הנכדה - ונתקעו בחו"ל
פרופ' אילן שלף, מנהל מערך הדימות בסורוקה, ואשתו יונת שלף, אחות בבית החולים, נסעו ללונדון לקראת לידת נכדתם. טיסת החזור תוכננה לשבת בבוקר. "היינו כבר ממש על העלייה למטוס כשהתחילה המתקפה, והטיסה בוטלה", הוא מספר בשיחה עם ynet. לאחר יומיים, טסו בני הזוג לאתונה. "הבנו שמלונדון יהיה קשה לחזור לישראל אז החלטנו לטוס ולחכות באתונה עד שתהיה טיסת חילוץ. היינו לאורך כל הדרך בקשר עם משאבי אנוש בסורוקה, נוצרה גם קבוצת וואטסאפ של כל הצוותים בסורוקה שנמצאים בחו"ל, לשמחתנו מחר אחר הצהריים נגיע לישראל".
"זו תחושה מורכבת לשהות בחו"ל בזמן חירום", הוא מוסיף. "זו הרגשה לא נכונה להיות מנהל מערך ולא להיות בארץ בזמן המצב הקשה, במיוחד בסורוקה שמתמודד עם קשיים לא פשוטים. זה קשה ולא נוח להיות מחוץ לישראל כשדברים כאלה קורים". עם זאת, הוא מציין כי הצוות ערוך ומיומן. "הם יודעים לעבוד בצורה לא רגילה, ועושים הכל באופן יוצא מן הכלל, כמו בשבעה באוקטובר".
ד"ר שושי גולדברג, ראש מנהל האחיות והאחות הראשית הארצית במשרד הבריאות, אמרה: "פעילותה של מערכת הבריאות במבצע 'שאגת הארי' מבוססת על היערכות מוקדמת ונרחבת, הנשענת על לקחי המלחמה והמבצעים האחרונים. מימושו של היעד שהצבנו לעצמנו - הבטחת רציפות תפקודית גם בתרחישי קיצון - נשען, בראש ובראשונה, על כוח האדם המקצועי של מערכת הבריאות. מתוך הבנת החשיבות הטמונה בהבטחת מענה רפואי נרחב ומהיר ככל הניתן בכל בתי החולים, אנו פועלים להחזרתם המהירה ארצה של אנשי המערכת השוהים בחו"ל - ומתברכים בנכונותם לשוב ולהירתם למאמץ".
חסן איסמעיל, סמנכ"ל אופרציה, תשתיות ורכש, הוסיף: "אנחנו פועלים סביב השעון כדי להבטיח רציפות טיפולית של מערכת הבריאות וליצור את התשתית הלוגיסטית, הכלכלית והתפעולית הנדרשת - ובכלל זה החזרת הצוותים הרפואיים ארצה – מתוך אחריות לאומית ומחויבות מלאה לבריאות הציבור".
