מחקר חדש שנערך בבריטניה חושף כי מבוגרים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) עשויים לחיות פחות שנים בהשוואה לאלה ללא ההפרעה. מדובר במחקר ראשון מסוגו שהשתמש בנתוני תמותה כדי להעריך את הירידה בתוחלת החיים בקרב מבוגרים עם ADHD, והוא מתבסס על נתוני רישומים רפואיים שנאספו בין השנים 2000 ל-2019.
המחקר נערך ביוניברסיטי קולג' לונדון וכן בבית החולים ברדפורד בבריטניה. הוא כלל 330,429 משתתפים בסך הכול, מתוכם 30,039 משתתפים שאובחנו עם ADHD ו-300,390 משתתפים ששימשו כקבוצת ביקורת. קבוצת ה-ADHD כללה 23,377 גברים ו-6,662 נשים, ובקבוצת הביקורת נכללו 233,770 גברים ו-66,620 נשים. כל המשתתפים הותאמו מבחינת גיל, מין ונתונים נוספים כדי להבטיח השוואה מדויקת בין הקבוצות.
בין הממצאים המרכזיים: שיעורי תמותה גבוהים
החוקרים גילו כי מבוגרים עם ADHD חווים ירידה משמעותית בתוחלת החיים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. גברים שאובחנו עם ADHD צפויים לחיות בממוצע 73.26 שנים, ירידה של 6.78 שנים בהשוואה לגברים ללא ADHD. נשים עם ADHD צפויות לחיות בממוצע 75.15 שנים, ירידה של 8.64 שנים בהשוואה לנשים ללא ADHD.
בנוסף, שיעורי התמותה בקרב אנשים עם ADHD היו גבוהים משמעותית. בקרב גברים עם הפרעת קשב, 0.83% (193 מ-23,377) נפטרו במהלך תקופת המעקב, לעומת 0.52% (1,219 מ-233,770) בקבוצת הביקורת. בקרב נשים, 2.22% (148 מ-6,662) נפטרו, לעומת 1.35% (902 מ-66,620) בקבוצת הביקורת. יחס הסיכון לתמותה הראה כי גברים עם ADHD היו בסיכון גבוה פי 1.89 למוות, בעוד נשים עם ADHD היו בסיכון גבוה פי 2.13, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
פרופ' לידיה גביסצילום: מכבי שירותי בריאות"בקרב אנשים עם ADHD נמצאו שיעורים גבוהים יותר של עישון (פי 2), שימוש באלכוהול (קצת יותר מפי 2), התאבדויות (פי 5), וכן שיעורים מוגברים של סוכרת, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, מחלות לב, מחלות ריאה ואפילפסיה (פי 2 ומעלה)", מסבירה פרופ' לידיה גביס, יועצת על בתחום התפתחות הילד במכבי שירותי בריאות. "בנוסף, נמצא כי שיעור האוטיזם בקבוצה זו גבוה פי 10, ושכיחות מוגבלות שכלית ומחלות נוספות גבוהה גם היא. כל זאת בא לידי ביטוי הן בגברים והן בנשים".
לדבריה של פרופ' גביס, הממצאים מצביעים על כך שלא ה-ADHD עצמו הוא שגורם ישירות לקיצור תוחלת החיים, אלא אורח החיים של אנשים עם ADHD, המתאפיין בהתנהגות מסתכנת, כמו שיעור גבוה יותר של תאונות, פחות הקפדה על תזונה נכונה, פעילות גופנית וביקורים אצל רופאים. "מצב זה מדגיש את הצורך בחינוך ובמניעה, ולא בדאגה ישירה מהפרעת הקשב עצמה", היא אומרת.
עוד היא מציינת כי המאמר לא בדק אנשים שמקבלים טיפול ל-ADHD, אלא התייחס אך ורק לאנשים שאובחנו עם ההפרעה, ולכן יש לקחת זאת בחשבון כאשר מנתחים את הממצאים.
תחלואה נלווית: דיכאון, חרדה ומוגבלות שכלית
בנוסף, במחקר נבחנו גם גורמים נוספים הן בקבוצת המאובחנים והן בקבוצת הביקורת, כגון תחלואה נלווית הכוללת חרדה, דיכאון, התאבדויות, אוטיזם, מוגבלות שכלית והפרעות אישיות.
"החוקרים בדקו גם הבדלים באורח החיים ובתחלואה הפיזית בין הקבוצות", מסבירה פרופ' גביס. "בהיבט הפיזי, נבדקה שכיחות של סוכרת, כולסטרול גבוה, לחץ דם, מחלות לב, מחלות נשימתיות ואפילפסיה. בתחום אורח החיים, נבחנה רמת החשיפה לעישון ולשתיית אלכוהול".
לדבריה, ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של הבנת אורח החיים והתחלואה הנלווית בקרב אוכלוסייה זו, לצד התמקדות בצרכים המיוחדים שלה.
תת-אבחון של ADHD במבוגרים
לדברי החוקרים, אחת הבעיות המרכזיות היא התת-אבחון של ADHD במבוגרים. רק כ-0.32% מהמבוגרים בבריטניה אובחנו עם ADHD, למרות שההערכות מצביעות על כך ש-2.8% מהאוכלוסייה הבוגרת בבריטניה סובלים מההפרעה. עובדה זו מצביעה על כך שרבים חיים ללא טיפול ותמיכה, מה שמחמיר את השלכות ההפרעה.
פרופ' ג'וש סטוט, מחבר בכיר של המחקר מיוניברסיטי קולג' לונדון, אמר כי "הממצאים הללו מדאיגים מאוד ומדגישים את הצורך הדחוף בשיפור התמיכה והטיפול במבוגרים עם ADHD. מדובר באוכלוסייה עם חוזקות רבות, אך היא סובלת מחסכים בתמיכה ולעיתים קרובות מתמודדת עם מצבים חברתיים ובריאותיים קשים".
מסקנות המחקר מצביעות על צורך במאמצים מערכתיים להנגשת טיפולים ושירותים ייעודיים למבוגרים עם ADHD, כמו גם בהעלאת המודעות הציבורית להשפעות ההפרעה על הבריאות הפיזית והנפשית. החוקרים מדגישים כי טיפול נכון ותמיכה מתאימה יכולים לשפר לא רק את איכות החיים של האנשים עם ADHD, אלא גם להאריך את תוחלת חייהם.
4 צפייה בגלריה
אצל ילדים, היפראקטיביות נראית הרבה יותר לעין ומאופיינת בהתנהגות חיצונית כמו תזוזה רבה או הפרעות בכיתה
(צילום: Shutterstock)
תסמינים של ADHD בגיל מבוגר
פרופ' גביס מסבירה כי סימנים ל-ADHD בגיל מבוגר דומים במידה רבה לאלו שמופיעים בילדים, אך הם מתבטאים באופן שונה בשל הבגרות והיכולת לפתח אסטרטגיות התמודדות. בין הסימנים הבולטים ניתן למנות:
בעיות התארגנות והתנהלות יומיומית: קושי בניהול זמנים, שכחת פגישות ומשימות, ופיזור דעת.
הפרעות קשב וריכוז: קושי להתרכז במשימות לאורך זמן, במיוחד במשימות משעממות או רוטיניות.
פיזור דעת ושכחה: נטייה לשכוח פרטים חשובים או לבצע משימות בצורה לא מסודרת.
חוסר מנוחה פנימי: למרות שאצל מבוגרים היפראקטיביות חיצונית פחות בולטת, ייתכן שיורגש חוסר שקט פנימי או צורך להיות בתנועה מתמדת. אצל ילדים, היפראקטיביות נראית הרבה יותר לעין ומאופיינת בהתנהגות חיצונית כמו תזוזה רבה או הפרעות בכיתה. אצל מבוגרים, התנהגות זו מוסתרת לעיתים קרובות על ידי הרגלים חברתיים ונימוס בסיסי.
"הקריטריון החשוב ביותר לאבחון ADHD במבוגרים הוא הפרעה בתפקוד", מסבירה פרופ' גביס. "מבוגר שמתקשה לשמור על עבודה קבועה, שוכח לבצע משימות חשובות, מאחר באופן קבוע ולא מצליח לנהל את יומו, סביר להניח כי התפקוד היומיומי שלו מושפע משמעותית מהפרעת הקשב".
4 צפייה בגלריה
פרופ' גביס: "פעילות ספורטיבית אינה רק דרך לשמור על אורח חיים בריא, אלא גם משפיעה ישירות על תסמיני ADHD"
(צילום: shutterstock)
השפעת אורח החיים וטיפול
ניהול אורח חיים בריא דורש יכולות התארגנות והתמדה, שמהוות אתגר לאנשים עם ADHD. "חוסר היכולת לנהל אורח חיים מסודר עלול להשפיע לא רק על איכות החיים, אלא גם על תוחלת החיים", אומרת פרופ' גביס. "ההתמודדות עם הקשיים והפיתוח של אסטרטגיות להתנהלות יומיומית הם המפתח לשיפור התפקוד ואיכות החיים".
4 צפייה בגלריה
שמירה על אורח חיים בריא ועל תזונה נכונה הן חלק מאורח חיים בריא שיכול לסייע לאנשים עם ADHD
(צילום: shutterstock Asap creative)
גישות הטיפול המרכזיות כוללות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), ריפוי בעיסוק (Cog-Fun), טיפולים תרופתיים ופעילות גופנית. "פעילות ספורטיבית אינה רק דרך לשמור על אורח חיים בריא, אלא גם משפיעה ישירות על תסמיני ADHD", מסבירה פרופ' גביס. "מחקרים מראים כי ספורט תורם לשיפור בניהול עצמי, הפחתת אימפולסיביות וחיזוק יכולות הקשב והריכוז". היא מדגישה כי השילוב בין גישות טיפוליות שונות – למשל שילוב של CBT עם טיפול תרופתי – מניב את התוצאות הטובות ביותר.
