בשיתוף חברת אסטרהזניקה
במחלה כמו סרטן, טבעי לרצות להבין, לחקור ולחפש פתרונות. כאשר מדובר בלוקמיה לימפוציטית כרונית – (CLL) סוג הלוקמיה השכיח ביותר במבוגרים בעולם המערבי – ההתפתחויות בשנים האחרונות שינו את אפשרויות הטיפול מן הקצה אל הקצה.
בעבר, הטיפול במחלה כלל בעיקר כימותרפיה, אך כיום, בזכות טיפולים ביולוגיים מתקדמים וממוקדים יותר, רוב החולים המאובחנים עם CLL מצליחים להגיע לאיזון עם המחלה, ולחיות לצידה חיים מלאים לאורך שנים רבות.
2 צפייה בגלריה
בזכות טיפולים ביולוגיים מתקדמים וממוקדים יותר, רוב החולים מצליחים להגיע לאיזון
(צילום: shutterstock)
CLL היא מחלה של תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים, שתפקידם להגן על הגוף מפני זיהומים. במקרים רבים, המחלה מתגלה לגמרי במקרה – בבדיקת דם שגרתית שמראה עלייה במספר הלימפוציטים, ללא תסמינים מורגשים. עבור כשליש מהחולים, המחלה לא תדרוש טיפול כלל – רק מעקב.
אספנו עבורכם כמה מיתוסים ושאלות נפוצות על המחלה ודרכי הטיפול ב-CLL - נכון או לא נכון?
האם בהכרח כל מי שאובחן עם CLL חייב לקבל טיפול? - לא נכון
"ממש לא", אומרת ד"ר לירון הופשטטר, רכזת תחום CLL מהמחלה ההמטלוגית בבית החולים בילינסון. לדבריה, "חולים רבים שמאובחנים עם CLL מרגישים טוב, ולא זקוקים לטיפול במשך שנים רבות – אם בכלל. ההחלטה אם להתחיל טיפול מבוססת על שילוב בין תסמינים קליניים כמו ירידה במשקל, הזעות לילה או עייפות, לבין תוצאות של בדיקות מעבדה – כמו רמות המוגלובין, נוכחות של בלוטות לימפה מוגדלות או מחלות רקע נוספות. כך אנחנו בונים תמונה מדויקת של מצב המחלה ומחליטים אם ומתי נדרש טיפול".
למרות שרבים נבהלים מהשם של המחלה – "לוקמיה" – ד"ר הופשטטר מדגישה שכיוםCLL היא מחלה שניתנת לניהול יעיל, עם טיפולים טובים ותוצאות מצוינות. "הרבה מטופלים מגיעים אלינו וחוששים מהרע מכול", היא מספרת. "אבל המציאות שונה לחלוטין. בחלק מהמקרים בכלל אין צורך בטיפול אלא במעקב בלבד ובמקרים אחרים בהם יש צורך לתת תרופות למחלה, אנחנו כמעט ולא מטפלים יותר בכימותרפיה. יש לנו כיום טיפולים ביולוגיים חדשניים, יעילים ומדויקים שזמינים גם בסל הבריאות. בזכותם, למרבית המאובחנים צפויות שנים רבות של שקט, עם איכות חיים מצוינת".
האם יש רק טיפול אחד ל-CLL? - לא נכון
"לשמחתנו יש היום כמה אפשרויות של קווי טיפול", אומרת ד"ר הופשטטר, "שלא כוללות כימותרפיה או צורך באשפוז ממושך". עד לפני 10 שנים CLL הייתה מחלה שלא היו בה חידושים כלל, אך בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש. לפני כעשור, לאחר מחקרים מעמיקים, נכנסו לתחום תרופות ביולוגיות חדשות שהובילו לשינוי משמעותי. להבדיל מכימותרפיה שפוגעת גם בתאים בריאים וגם בתאים חולים, התרופות הביולוגיות כוללות בדרך כלל מעכבים שמתמקדים ספציפית במנגנונים שגורמים לתאים הממאירים להתרבות ו/או לא למות".
לדבריה, קבוצות הטיפול הנפוצות מאוד כוללות תרופות מסוג מעכבי BTKI. התרופות האלו מעכבות רכיב מסוים הנמצא על הלימפוציטים. אותו רכיב (BTK) ממאיץ את השגשוג של תאי B, מגביר את ההישרדות של התאים ומאפשר להם להמשיך ולהתקיים. מדובר בתרופות הניתנות בכדורים לטווח ארוך, כמו כל מחלה כרונית שאינה ממארת, והן יכולות לעצור את המחלה או לגרום להפוגה. "עם הדור הראשון של התרופה יש ניסיון של 10 שנים, ויש דורות מתקדמים יותר עם הפחתה בתופעות הלוואי. המחקרים מראים תוצאות מצוינות", אומרת ד״ר הופשטטר ומסבירה כי "הטיפול משפר את תוחלת החיים ביחס לאוכלוסייה הכללית ונמצא שיפור גם בקרב חולים שנחשבו עד לאחרונה עם פרוגנוזה לא טובה. חשוב לציין שיש תופעות לוואי שצריך לעקוב אחריהן כמו דימומים, לחץ דם ופרפור פרוזדורים".
קבוצת טיפול נוספת נקראת BCL2 -אלו תרופות שפועלות להחזרת מנגנון "אפופטוזיס" – מנגנון שיש בכל תא תקין שהוא יכול להפעיל ולהשמיד את עצמו. התא בעצם יכול להתאבד. בחולים עם CLL ניתן לחדש את המנגנון הזה באמצעות הטיפול, וככה להשמיד את התאים הממאירים מבלי צורך להשתמש בכימותרפיה.
מטופלים עם מחלות רקע, כמו מחלות לב, יכולים לקבל טיפול? - נכון
"יש לנו היום אפשרויות למגוון של טיפולים. יש תרופות עם תופעות לוואי שעלולות להביא לפרפור פרוזדורים או עלייה בלחץ הדם ולכן, בחולים עם מחלות רקע משמעותיות נעשה הערכה מקיפה לקראת התאמת טיפול. היום יש טיפולים עם הרבה פחות תופעות לוואי קרדיולוגיות ולכן אין מניעה לקבל טיפול".
לסיכום, ד"ר הופשטטר ממליצה לחולים להתחסן ולערוך בדיקות סקר ומעקב ״מצאו שבקרב חולי CLL יש נטייה מוגברת לזיהומים, כי המערכת החיסונית חלשה יותר ולכן אנחנו ממליצים על חיסוני שפעת, שלבקת חוגרת ודלקת ריאות. בנוסף נמצא שיש הסתברות גדולה יותר לגידולים סולידיים ולכן מומלץ לחולי CLL להיות במעקב בדיקות הסקר ועבור נשים מעקב של שד וגם לפי היסטוריה משפחתית – להיות מודעים לזה יותר".
מוגש כשרות לציבור, בשיתוף חברת אסטרהזניקה
