בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם
"אנחנו בתקופה מדהימה. עוד בחיינו נראה פתרונות – ועל זה אני מהמר בהרבה כסף".
(צילום: streame)
"באחד האשפוזים פה ברמב"ם ישבתי איתה, והיה נראה שזה מתקדם לכיוון לא חיובי", משחזר היזם מאור שלמה את הרגעים הקשים לצד אמו המנוחה. "אמרתי לה, חצי בצחוק וחצי ברצינות: 'אמא, אני צריך שתרגיעי את הגוף, אנחנו צריכים לקנות לך שנתיים'. אולי ה-AI לא ירפא סרטן מחר בבוקר, אבל הוא יקנה עוד שנה או שנתיים. אנחנו בתקופה מדהימה. עוד בחיינו נראה פתרונות, והשאלה היא רק כמה מהר – ועל זה אני מהמר בהרבה כסף".
אמו של שלמה נפטרה לפני כחצי שנה, והאובדן הוא שהניע אותו לפעול בתחום. בראיון חשוף לשרון כידון במסגרת וועידות החדשנות של רמב"ם ו-ynet, סיפר היזם על קרן ההשקעות הפרטית שהקים המתמקדת במחקר סרטן וטיפולים פורצי דרך. לדבריו כ-40% מבני האדם יאובחנו עם סרטן במהלך חייהם, ומתוכם כשליש לא ישרדו את המחלה - נתונים שלטענתו אינם משתפרים בקצב מספק, חרף ההתקדמות הטכנולוגית הרחבה בתחומים אחרים.
"בתחום פיתוח התרופות הבינה המלאכותית כבר משנה לחלוטין את כללי המשחק", מסביר שלמה. "ה-AI עוזר למצוא תרופות טובות יותר ולנתח תוצאות של ניסויים בקצב חסר תקדים. אם אני אומר לו 'תמצא מחקרים חדשים, תתכנן מולקולה חדשה נגד סרטן', אפשר לקבל בתהליך הזה אלפי מועמדים לתרופות". האתגר האמיתי, לדעתו, אינו עוד המצאת הרעיון – אלא צוואר הבקבוק המעשי: "היכולת לבדוק את הרעיונות האלה במציאות – על תאים, במעבדה, בגוף של מטופל". בעוד שבעולם התוכנה רעיונות הם מוצר זול והביצוע הוא הקובע, עולם הרפואה ניצב כיום בפני אתגר הפוך.
שלמה מזהיר גם מהניסיון לפשט תהליכים מורכבים מדי. לדבריו, אחת הטעויות היא לחשוב שהטכנולוגיה תהפוך את כולם לרופאים. ההקבלה הנכונה לטעמו מגיעה דווקא מהמתמטיקה או מעולם הפיתוח, שבו ה-AI אינו מחליף את האדם אלא מעניק לו תפוקה אדירה.
"בסוף צריך רופא שמבין את הרצונות של החולה מולו, ונותן לו תקווה", הוא מדגיש. "אם אתה לא נותן ל-AI את כל הממדים של המטופל – הדימות, ריצוף ה-DNA, הסימפטומים והרקע המשפחתי – הוא ייתן לך תשובות לא נכונות, ואז הרופא יאבד את האמון בו מאוד מהר".
הרופא של העתיד חייב להיות משולב במערכת חכמה שתשלוף עבורו את הידע המקצועי ותחסוך לו עבודה סיזיפית, אך לצד זאת לשמור על האנושיות הקריטית.
"להיות פתוחים לשינוי"
השלב הבא והעמוק יותר, לפי שלמה, יהיה כאשר הבינה המלאכותית תתחיל לגלות ביולוגיה חדשה לגמרי – להבין לעומק תופעות כמו מדוע מערכת החיסון אינה תוקפת את הסרטן, או מה מתרחש במחלות מוח כמו פרקינסון. אולם כדי שהתרגום הזה אכן יגיע למטופלים, נדרש שינוי תפיסתי ומערכתי רחב. "זה דורש מערכות IT חדשות, תפיסות חדשות ואמון ב-AI", הוא מזהיר, "ובעיקר טכנולוגיה שבנויה אחרת: לא כזו שמבקשת מהרופא 'לצאת החוצה שנייה ולתשאל את ה-AI', אלא מערכת שמשתלבת באופן שבו הרפואה עובדת ומחוברת לכל המידע".
במבט קדימה, שלמה, שמכר בשנה שעברה את הסטארטאפ שלו ל-Wix בכ-80 מיליון דולר, קורא לשני העולמות - ההייטק והרפואה - ללמוד זה מזה. לדבריו, עולם הטכנולוגיה חייב לאמץ ענווה ולהבין את מורכבות השטח, בעוד שעולם הרפואה צריך לפתוח את הדלת לחדשנות ולשינוי מהיר. "צריך להיות פתוחים לשינוי ולהבין איפה אפשר להאיץ דברים".
"צריך להיות פתוחים לשינוי ולהבין איפה אפשר להאיץ דברים", מאור שלמה ושרון כידון
(צילום: דוברות המרכז הרפואי רמב"ם)
בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם
