בשיתוף GSK
קוצר נשימה, שיעול כרוני ואשפוזים חוזרים הם כמה מסימני מחלת ה-COPD - מחלת ריאות חסימתית כרונית, שממנה סובלים מאות אלפי ישראלים.
״מחלת ה-COPD נפוצה מאוד״, מסביר ד״ר אורי ונד, רופא מומחה לרפואת ריאות. ״בישראל לבדה מדובר על 300 עד 500 אלף חולים״. לדברי ד״ר ונד, כחצי מהחולים כלל לא יודעים שהם חולים. ״חלק מהחולים מאובחנים לראשונה שנים ארוכות אחרי שהפסיקו לעשן״. נכון להיום, אין טיפול שמוביל להחלמה מלאה - מדובר במחלה כרונית.
גם מי שמטופל לא תמיד מוגן: לפי מחקר שפורסם בכתב עת רפואי אמריקאי, מצבם של עד 40% מהחולים ממשיך להחמיר גם תחת טיפול רפואי מיטבי במשאפים. רבים מהם מאובחנים עם דלקת מסוג 2 - תגובה דלקתית הקשורה לרמות גבוהות של אאוזינופילים (תאי דם לבנים המעידים על דלקת פעילה) בדם. תגובה זו מגבירה את הסיכון להתלקחויות ומקשה על השליטה במחלה.

אנשים נעזרים במשאף
אנשים נעזרים במשאף
"בישראל לבדה 300 עד 500 אלף חולים ב-COPD"
(קרדיט: Shutterstock)

מקוצר נשימה לשיעול כרוני: הסיבות ותמרורי האזהרה
הסיבה המובילה למחלה, מסביר ד"ר ונד, היא עישון סיגריות - אך לא רק. ״ישנם גורמי סיכון נוספים, כמו חשיפה ממושכת לעשן או לחומרים אחרים, למשל בסביבת העבודה. אנשים עם אסתמה נוטים יותר לפתח אותה, וכך גם כאלה שנולדו כפגים״.
המחלה עצמה מתבטאת בשני אופנים: תסמינים יומיומיים כמו קוצר נשימה, שיעול כרוני ועייפות - ואירועי התלקחות שבהם התסמינים מחריפים בפתאומיות. ״חלקן חמורות ומסתיימות במיון ובאשפוז״, מתריע ד"ר ונד.
מדוע כל כך חשוב למנוע התלקחויות? ד״ר ונד מסביר כי ״ההתאוששות מהתלקחות יכולה להימשך שבועות ואפילו חודשים, ולא תמיד חוזרים לנקודת ההתחלה. חלקן אף מסכנות חיים. בחודשים שאחרי כל התלקחות עולה בצורה משמעותית הסיכון לסיבוכים קרדיאלים - התקפי לב, שבץ, אי ספיקת לב והפרעות קצב. לכן המניעה של התלקחויות כל כך קריטית״.
הדבר מתבטא גם בנתונים: לפי מחקר שפורסם בכתב עת אמריקאי, עד 68% מהמטופלים עם רמות אאוזינופילים גבוהות בדם נמצאים בסיכון מוגבר לאשפוז – ולפי מחקרים נוספים שפורסמו בכתבי עת רפואיים בינלאומיים, אחד מתוך 10 מטופלים לא ישרוד את האשפוז, 1 מתוך 4 ימות תוך שנה מהאשפוז, ואחד מתוך 2 תוך חמש שנים מהאשפוז.

אנשים נעזרים במשאף
אנשים נעזרים במשאף
בין התסמינים: שיעול כרוני, קוצר נשימה ועייפות
(קרדיט: Shutterstock)

איך מאבחנים ומטפלים במחלה?
לפני הכל, שמירה על אורח חיים בריא היא הכרחית. ״חשוב להפסיק לעשן, לשמור על משקל תקין ופעילות גופנית, להקפיד על חיסונים - בעיקר נגד שפעת ודלקת ריאות - ולהשתתף בסדנאות שיקום ריאות״, מסביר ד"ר ונד. לדבריו, ניתן לאבחן את המחלה עצמה בעזרת בדיקת ספירומטריה. ״זו בדיקה קלה, קצרה, זולה וזמינה, שלוקחת דקות בודדות״, הוא מוסיף.
הטיפול המרכזי במחלה הוא משאפים מרחיבי סימפונות. ״הם משפרים את תפקודי הריאה ומונעים התלקחויות, אבל לא מרפאים״, מסביר ד"ר ונד. ״אצל מי שממשיך להתלקח גם כך, מוסיפים משאף סטרואידים״. ועדיין, גם כך ישנם מטופלים שממשיכים להתלקח ולסבול מקוצר נשימה חוזר.
כלי חדש במאבק בהתלקחויות
היום, מטופלים שממשיכים להתלקח גם תחת טיפול מיטבי יכולים לשקול אפשרות חדשה. ״בשנים האחרונות נעשו מחקרים על טיפולים ביולוגיים למניעת התלקחויות״, מפרט ד״ר ונד. ״הם הראו ששימוש בתרופות ביולוגיות קיימות שמשמשות כבר לאסתמה קשה, יכול לעזור להם״.
לדברי ד״ר ונד, הטיפולים הביולוגיים עשויים להיות יעילים בקרב אלו שיש להם ספירת אאוזינופילים גבוהה בדם. ״מחקר שפורסם לפני שנה הציג הפחתה של יותר מ-20% בהתלקחויות אצל המטופלים, וירידה של כמעט 35% בהתלקחויות שהובילו לאשפוז ו/או ביקור בחדר מיון״.
הטיפול ניתן בנוסף לטיפול הסטנדרטי, מדגיש ד"ר ונד, ולא במקומו. ״הטיפולים הביולוגיים כבר היום בשימוש נרחב עבור חולים עם אסתמה ומחלות אחרות, ויש לגביהם נתוני בטיחות רבים מאוכלוסיות מגוונות. ללא תופעות לוואי משמעותיות״. הטיפולים הביולוגיים ניתנים בזריקה תת-עורית פעמיים בחודש או פעם בחודש .
״אפשרות חדשה, בטוחה ויעילה״ - מחוץ לסל הבריאות
הטיפולים הביולוגיים אושרו במדינות רבות בעולם, וגם בישראל. ״מדובר בתוספת לטיפול הקיים, הפותחת אפשרות טיפולית חדשה, בטוחה ויעילה״, אומר ד״ר ונד. עם זאת, בישראל הנגישות לטיפולים אלה עדיין מוגבלת, והם אינם נכללים כיום בסל שירותי הבריאות עבור מטופלי ה- COPDאך זמינים במסגרת השב״ן בחלק מהקופות.
"גם השנה הוגשו שוב התרופות הביולוגיות לדיוני הועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות עבור מטופלי COPD", הוא מוסיף, "ואנחנו מקווים שייכנסו לסל ב2027, כך שהמטופלים יוכלו ליהנות מנגישות רחבה יותר לטיפול מתקדם ויעיל״.
בשיתוף GSK ללא מעורבות בתכנים