בשיתוף סטמליין ישראל
אבחון של סרטן שד גרורתי הוא רגע משנה חיים. עבור נשים רבות, מדובר בשלב שבו המחלה חזרה לאחר שנים, או התגלתה לראשונה כשהיא כבר גרורתית. גם במצב זה, הודות לטיפולים מתקדמים ולמעקב מותאם אישית, ניתן לחיות עם המחלה לאורך זמן. המפתח הוא ידע, תקשורת פתוחה עם הצוות הרפואי, והבנה של האפשרויות הקיימות לצד המגבלות.
סרטן השד איננו מחלה אחת אלא קבוצה של תתי סוגים שונים. הסוג השכיח ביותר הוא סרטן שד הורמונלי, המאובחן אצל רוב הנשים. בגידולים אלו, תאי הסרטן מבטאים קולטנים להורמונים נשיים (אסטרוגן ו/או פרוגסטרון), אך אינם מבטאים ביתר את החלבון HER2. מאחר והגידול "מוזן" על ידי ההורמונים, טיפולים אנטי־הורמונליים מהווים בדרך כלל את קו הטיפול הראשון. כאשר המחלה מתפשטת מעבר לשד ולבלוטות הלימפה אל איברים אחרים – כמו עצמות, כבד, ריאות או מוח – היא מוגדרת כ"גרורתית".
בשלב מוקדם של סרטן השד ניתן בדרך כלל טיפול מקומי - ניתוח והקרנות ולעיתים בשילוב כימותרפיה או טיפול הורמונלי מניעתי. לעומת זאת, כאשר המחלה בשלב גרורתי, הגישה הטיפולית שונה: היא מבוססת על טיפולים תרופתיים הניתנים ברצף של קווים טיפוליים בהתאם להתקדמות המחלה ולמאפייניה. בשנים האחרונות נוספו גישות חדשניות שהביאו להארכת חיים ולשמירה על איכות חיים טובה יותר.
עם זאת, אחד האתגרים המרכזיים הוא עמידות לטיפולים הורמונליים. למעשה, התאים הסרטניים לומדים לעקוף את חסימת ההורמונים וממשיכים לגדול למרות הטיפול. קיימים שני סוגים מרכזיים של עמידות לטיפולים: עמידות ראשונית, שקיימת כבר בתחילת הדרך - כאשר הגידול אינו מגיב לטיפול ההורמונלי מלכתחילה. מצב זה קשור בפרוגנוזה פחות טובה ועמידות נרכשת – כזו המתפתחת במהלך הזמן, כאשר בתחילה נצפית תגובה טובה לטיפול, אך בהמשך המחלה מתקדמת.
4 צפייה בגלריה
הסרטן מפסיק להגיב לטיפול האנדוקריני. במקום להיעצר, התאים ממשיכים להתחלק ולגרום להתקדמות המחלה – זהו בעצם תהליך ה"עמידות"
(צילום: shutterstock)
הסיבה לכך נעוצה במוטציות גנטיות שמתפתחות עם החשיפה לטיפולים אנדוקריניים. כאשר מטפלים בסרטן שד הורמונלי גרורתי באמצעות טיפולים אנדוקריניים (טיפולים שחוסמים או משבשים את פעילות ההורמונים) התאים הסרטניים נמצאים תחת "לחץ" מתמשך.
במהלך הזמן, חלק מהתאים הסרטניים עוברים שינויים גנטיים (מוטציות) שמאפשרים להם להסתגל למצב החדש ובפועל, המשמעות היא שהסרטן מפסיק להגיב לטיפול האנדוקריני. במקום להיעצר, התאים ממשיכים להתחלק ולגרום להתקדמות המחלה – זהו בעצם תהליך ה"עמידות".
אחת הדוגמאות לכך היא מוטציות ב-ESR1, אחד הביו-מרקרים (סמן ביולוגי) שמזוהה בבדיקות מעבדה ומספק מידע חשוב על אופי המחלה. מוטציות אלו מתפתחות לרוב לאחר חשיפה ממושכת לטיפול ההורמונלי, גורמות לקולטן לאסטרוגן לפעול באופן עצמאי גם בהיעדר ההורמון עצמו, ובכך מונעות מהטיפול להמשיך להיות יעיל.
איך ניתן להתאים את הטיפול?
שינויים אלה ניתנים לזיהוי באמצעות ביופסיה נוזלית – בדיקת דם פשוטה שמזהה מקטעי דנ״א מהגידול(ctDNA) . הבדיקה מספקת מידע מפורט על המוטציות, כיצד הן התפתחו לאורך הדרך ומאפשרת התאמת טיפול מדויקת יותר. את הבדיקה קל יותר לבצע בשלב הגרורתי, משום שהגידול פולט יותר מקטעי דנ״א לזרם הדם.
זה נכון במיוחד לגבי מוטציות ESR1, חשוב להבין שהן לא מופיעות באופן אחיד בכל תאי הגידול אלא נחשבות הטרוגניות. המשמעות היא שחלק מהתאים עלולים לשאת את המוטציה וחלקם לא - מה שמסביר את מורכבות ההתמודדות עם המחלה והצורך בבדיקות חוזרות לאורך הדרך.
בסקר אירופי שנערך בקרב נשים עם סרטן שד גרורתי והוצג לאחרונה בכנס ESMO Breast Cancer 2025 נמצא כי שלושת הגורמים המרכזיים שנשים מתייחסות אליהם בבחירת טיפול חדש הם הארכת חיים ועיכוב התקדמות המחלה, תופעות לוואי שניתן להתמודד איתן, נוחות דרך המתן – כאשר רוב הנשים העדיפו טיפול פומי. בנוסף, רבות מהמשתתפות הדגישו את הרצון להימנע מכימותרפיה ככל האפשר ואת החשיבות של שמירה על איכות חיים לאורך זמן.
את לא לבד
סרטן שד הורמונלי גרורתי הפך למחלה שאיכות החיים לצידה משתפרת עם הזמן. יכולת ההתמודדות נשענת על שיתוף פעולה בינך לבין הצוות הרפואי, תוך התאמה אישית לכל שלב. תמיכה מהמשפחה, קבוצות ידע וליווי רגשי יכולים לעזור מאוד. ככל שתדעי יותר – תוכלי לבחור טוב יותר, ולהמשיך בשגרת חיים לצד המחלה.
הכותב הינו מנהל יחידת סרטן השד במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב
שירות לציבור. בחסות סטמליין ישראל בע"מ. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת
בחירת טיפול אפשרי היא בהתאם להחלטת רופא מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. המידע נכון לחודש אוקטובר 2025. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא.
בשיתוף סטמליין ישראל
פורסם לראשונה: 13:13, 11.11.25
