זיהוי גופות הנרצחים וחללי המלחמה עדיין נמשך במחנה שורה, ובנוסף מגיעים אליו גם החללים מרצועת עזה. הצוותים במקום עובדים ללא הפסקה. סרן ד"ר שירה סברון אנקונינה, סגנית מפקד מרפאת שיניים ומפקדת צוות זיהוי חללים ביחידת 6017 בחיל הרפואה, מספרת על העבודה האינסופית, על אמצעי הזיהוי הטכנולוגיים ועל המחיר הנפשי.
"אני שייכת ליחידה 6017 שזו היחידה לזיהוי חללים וחקר של נסיבות המוות. מ-7 באוקטובר התמודדנו עם הטבח הנוראי, והיום אנחנו בעיקר מתעסקים בחללים שמגיעים אלינו משטחי הקרב. מאוד מאוד קשה לעכל את זה ולהתמודד עם זה. אבל אנחנו מתרכזים במשמעות של הדבר, בחשיבות, להביא לקבורה כמה שיותר מהר, ומתעסקים במשימה הקשה הזאת". צפו בריאיון עם סרן ד"ר שירה סברון אנקונינה:

את יכולה להגיד מה הסטטוס של הגופות שנשארו מיום הטבח הנורא, כמה נשארו שלא זוהו? בשורה יש חלוקה לחלק הצבאי, ויש את החלק המשטרתי שהם מתעסקים יותר בפן האזרחי. אני לא אוכל לפרט יותר מדי, אבל מאמצי הזיהוי נמשכים גם עכשיו, אנחנו עובדים ימים ולילות כדי לזהות כמה שיותר.
"כמובן שהליך הזיהוי הצבאי הוא הרבה יותר מהיר מזה האזרחי. אנחנו חס וחלילה לא רוצים שתהיה טעות בזיהוי אז אנחנו נשענים על אמצעים שהם פורנזיים. נכון שלפעמים יש דיסקית ולפעמים תעודה מזהה, אבל בתחום של הרפואה הפורנזית יש גם דברים שהם חד משמעיים ערכיים, לדוגמה טביעת אצבע, שיניים, וגם כמובן, תלוי בסוג הפציעה, לא תמיד כל אמצעי זיהוי קיים ואפשרי ואנחנו משתמשים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי להגיע לזיהוי ודאי ומשפטי נכון".
לעוד כתבות:
בעידן הרשתות, אתם נמצאים באיזשהו סד זמן די לוחץ בלייצר זיהוי ודאי, כי אנחנו יודעים שבכל דקה יכול מישהו להודיע למשפחה או לחלק מהמשפחה, לפני שנעשה זיהוי מסודר. "נכון, בגלל זה אנחנו גם בצוותים מתוגברים, עובדים ביעילות ובמקצועיות, היחידה עובדת בצורה ממש מעוררת השראה. כל היושבים בה עובדים לילות כימים".
אתם מטפלים גם בחללים של נרצחי המסיבה? "אם הם חיילים, כן. כמובן שיש שיתוף פעולה הדוק עם המשטרה והצבא, כי לצבא, בעת הגיוס בעצם בשרשרת החיול בבקו"ם, נאספים המון אמצעים כמו טביעות אצבע, צילומי שיניים, DNA, וגם המשטרה משתמשת בנו, גם אנחנו משתמשים במשטרה".
1 צפייה בגלריה
מתחם זיהוי הגופות "שורה" ברמלה לאחר הטבח בדרום
מתחם זיהוי הגופות "שורה" ברמלה לאחר הטבח בדרום
מתחם זיהוי הגופות "שורה" ברמלה לאחר הטבח בדרום
(צילום: יאיר שגיא)
יש מקרים שהזיהוי לא אפשרי, ולכן אולי יצטרכו ללכת לפתרונות אחרים? "קודם כל משתמשים באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, ואם יש צורך משתמשים גם במכון לרפואה משפטית באבו כביר וגם היה שיתוף פעולה עם מכונים לרפואה משפטית במדינות העולם. לא מוותרים בקלות".
"אני משננת לעצמי בראש: שהמשפחות צריכות לקבל סגירת מעגל, לכן חשוב לזרז את הקבורה, ופשוט לתרום למאמץ המלחמתי הזה
יש מקרים שלא ניתן לזהות בכלל? "לפעמים יש סיטואציות שאנחנו לא יכולים לזהות באמצעות שיניים בפשטות או טביעות אצבע או DNA ואז שולחים לאמצעים מתקדמים יותר".
יש מצב שאי אפשר לזהות על ידי זיהוי שיניים, כלומר שאפילו זה מתכלה? "הצוות של רופאי שיניים עובד ביחד גם עם רופא משפטי, קיימת התייעצות פורנזית רחבה, צוותים מאוד מקצועיים. לא תמיד אפשר לזהות באמצעות שיניים, מכל מיני סיבות".
ברמה האישית, כמה קשה לך מול המראות? "זו משימה מאוד קשה, אני מעולם לא דמיינתי שנעשה כאלה דברים, שאני איחשף לכאלה מראות, אני רופאת שיניים שמטפלת באנשים, אני לא רגילה להתעסק במתים או בחללים, זה באמת משהו מאוד מאוד קשה עבורי.
"מאז 7 באוקטובר יש שלושה משפטים שאני משננת לעצמי בראש: שהמשפחות צריכות לקבל סגירת מעגל, לכן חשוב לזרז את הקבורה, ופשוט לתרום למאמץ המלחמתי הזה. אנחנו מתרגלים את המצבים האלה לאורך השנים. אמנם מעולם לא בסדר גודל כזה, אבל עוטפים אותנו בצוות של קב"נים, צוות חוסן, שזה מאוד מאוד עוזר, גם הרבה נשיקות לתינוקת הקטנה שלי, והמשפחה שלי, וכל מי שאפשר להישען עליו בתקופה הזאת. כולנו נכנסים למוד פעולה אוטומטי ופשוט מתמקדים במשמעות ובלעשות את העבודה שלנו הכי טוב שיש, הכי מכבד שיש. זו משימה של כולנו".