בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם
ההמצאות ששינו את הרפואה – ואלו שבדרך, מתוך וועית החדשנות של רמב"ם
(צילום: streame)
הרפואה היא תחום שמרני מאוד, ובצדק – מדובר בחיי אדם. המהפכות הגדולות ביותר בתחום נתקלו בתחילת דרכן בהתנגדות עזה. במסגרת וועידת החדשנות של רמב"ם וynet-, דנו בכירי תעשיית הטכנולוגיה הרפואית בישראל באתגרים שבדרך, מפיתוח טכנולוגיה חדשנית ועד לשילובה במערכת הבריאות.
פרופ' רפי ביארדוברות המרכז הרפואי רמב"םהקרדיולוג פרופ' רפי ביאר, שניהל בעבר את בית החולים, שיתף בדוגמה היסטורית מעולם צינתורי הלב. "כשפיתחנו את הסטנטים הראשונים בתחילת הדרך, אנשים רשמו שהם הורגים חולים. שאין לזה סיכוי כי מתכת שנוגעת בדם יוצרת קרישת דם." הסטנטים הן אותן רשתות מתכת זעירות שהחליפו עבור מיליונים את הצורך בניתוחי מעטפת פתוחים ומורכבים. "הרופאים שמרנים, וזה טוב שכך," הסביר פרופ' ביאר. "הם רוצים שתוכיח להם לפני זה. המגוון הזה גם יוצר רפואה ביקורתית, וזה אחד הדברים החשובים שה- AIיכול ללמוד ממנה."
אייל צדיקריודוברות המרכז הרפואי רמב"םדוגמה בולטת נוספת לטכנולוגיה ששינתה את הפרדיגמה היא מכשיר אולטרה-סאונד, המאפשר ביצוע ניתוחים במוח ללא פתיחת הגולגולת. אייל צדיקריו, מנכ"ל אינסייטק ישראל, החברה שפיתחה את הטכנולוגיה המהפכנית, סיפר: "זה בא מצורך, והצורך תורגם לטכנולוגיה." צדיקריו הדגיש כי האתגר האמיתי מתחיל כשמנסים להביא את הטכנולוגיה ממעבדת המחקר אל מאות אלפי מטופלים. "הדבר הראשון הוא חיבור מאוד חזק בין מטופל לבין טכנולוגיה שיכולה לשנות את החיים שלו. המטרה שלך היא לא להגיע למטופל אחד או 2, אלא למאות אלפים."
החממה של בית החולים: 1,300 רופאים ועשרות אלפי רעיונות בשנה
אחת הבעיות המרכזיות בעידן הדיגיטלי, לפי המומחים, היא יזמים שמפתחים אלגוריתמים מתוחכמים מול המסך, אך מנותקים לחלוטין מהשטח הקליני. מיכאל ברגינסקי, מייסד שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של חברתAidoc , הבהיר כי המפתח להצלחה אינו הטכנולוגיה הנוצצת ביותר, אלא הבנה עמוקה של הבעיה.
מיכאל ברגינסקידוברות המרכז הרפואי רמב"ם"אחת הטעויות הגדולות שאנשים עושים זה שהם לא יורדים לשטח. הם מתייעצים בכל מיני שיחות בזום, והם לא מגיעים לראות את הדברים איך הם קורים באמת, ומאבחנים לכן לא נכון את הבעיות." ברגינסקי הוסיף כי יזם מצליח חייב להתמקד בפתרון פשוט ואפקטיבי ולא בטרנד התורן: "הייתי רוצה לדעת שהטכנולוגיה זה לא מה שמעניין אותם, שמה שמעניין אותם זה לפתור את הבעיה. שלא יעניין אותם להשתמש בדבר הכי מגניב שיש, אלא ישתמשו בדבר הכי פשוט כדי לפתור את הבעיות."
והיכן מתרחשות המהפכות הגדולות ברפואה? התשובה, לדברי השלושה, במסדרונות בתי החולים. הרופאים שנמצאים יום-יום מול המטופלים הם אלה שמזהים ראשונים את הפערים והצרכים. פרופ' ביאר ציין את הפוטנציאל האדיר הקיים במוסדות הרפואיים: "בביה"ח רמב"ם למשל, עובדים קרוב ל-1,300 רופאים. מספיק שלכל אחד יש 4 רעיונות כדי להזין את כל מערכת פיתוח התרופות והטכנולוגיות העולמית. לכן לבתי חולים יש תפקיד מרכזי בפיתוח ועיצוב הרפואה לעתיד."
לדברי ביאר, דווקא הרופאים שעובדים מדי יום במחלקות ובחדרי הניתוח הם אלה שמזהים בצורה הטובה ביותר את הבעיות שדורשות מענה. אלא שכדי להפוך את הרעיונות שלהם למוצרים אמיתיים, בתי החולים צריכים לספק להם זמן, מימון ראשוני וסיוע בפיתוח. "הרופא שנמצא ועובד מהבוקר עד הלילה יודע איפה הבעיה", סיכם ביאר.
שיאה של התפיסה הזו מתגלם בימים אלו בבית החולים רמב"ם, עם חניכתו של בניין תגליות. מדובר במגדל בן 20 קומות שנבנה במטרה לחבר תחת קורת גג אחת את הקליניקה, האקדמיה והתעשייה. במקום מעבדות ניסוי ופלטפורמות לשיתוף פעולה בין רופאים לצד מהנדסי הטכניון וחוקרים מהתעשייה, במטרה לתרגם את הנתונים והצרכים שעולים מהמטופלים - לכלים טכנולוגיים מצילי חיים.
לדבריו של פרופ' ביאר, בתי החולים צפויים להמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים בפיתוח הטכנולוגיות שיעצבו את הרפואה של העתיד.
פאנל המומחים ועידת החדשנות של המרכז הרפואי רמב"ם
(דוברות המרכז הרפואי רמב"ם)
בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם
