מחקרים רבים במהלך השנים האחרונות העלו כי אנשים עם הפרעת קשב וריכוז מועדים להשמנה, ולהפרעות אכילה. בעיקר בגלל המאפיינים הייחודיים של אנשי הקשב. אחד הגורמים לכך הוא העובדה כי ישנם גנים משותפים להפרעת קשב ולהשמנה (FTO, Mc4r). בנוסף, אכילה גורמת להפרשת דופמין במוח, הורמון שנמצא בחוסר במוחם של אנשי הקשב ואחראי בין השאר על ריכוז ועל תחושת הנאה, ולכן הם זקוקים לתגמול מיידי יותר מאחרים.
אבל לא הכול גנטיקה. בקשר שבין הפרעת קשב ודפוסי אכילה לקויים קיים שחקן מרכזי הקרוי "תפקודים ניהוליים". תפקודים אלו אחראיים על היכולת לוויסות התנהגותי והם כוללים עיכוב תגובה, שליטה עצמית, זיכרון עבודה ותכנון. הם אלה שגורמים לאימפולסיביות ולקושי בדחיית סיפוקים. אצל אנשי הקשב התפקודים האלה לקויים ולכן הם מתקשים לשמור על דיאטות (תוצאות בטווח הרחוק), או לעצור את עצמם למראה אוכל ופשוט תופסים מכל הבא ליד.
"אנשים המאובחנים עם הפרעת קשב אוכלים בצורה לא בריאה. הם צורכים יותר חטיפים, ממתקים, מזון מעובד, פאסט-פוד וג'אנק פוד, והרבה פחות ירקות, פירות, דגנים מלאים ומוצרי חלב"
חוסר קשב משפיע גם על דפוסי האכילה. בגלל הסחת הדעת הקבועה אנשי הקשב שמים לב פחות לכמות המזון שהם אוכלים, ולמעשה מה שמניחים להם בצלחת הם אוכלים בלי קשר למידת הרעב שלהם. זו אחת הסיבות לכך שמנגנון הרעב/שובע שלהם ירוד.
בנוסף לכך, הפרעות בשינה שמשפיעות גם הן על השמנה ומאפיינות 70% מאנשי הקשב. הן יכולות לבוא לידי ביטוי בשינה קצרה, בישנוניות לאורך היום, או בשיבושים בשעון הביולוגי. כל אלו גורמים לאכילת יתר ולצריכת מאכלים מרובי קלוריות. צפו בד"ר הרשקו מסבירה:
בהתאמה, נמצא שאנשים המאובחנים עם הפרעת קשב אוכלים בצורה לא בריאה. הם צורכים יותר חטיפים, ממתקים, מזון מעובד, פאסט-פוד וג'אנק פוד, והרבה פחות ירקות, פירות, דגנים מלאים ומוצרי חלב.
מה אומרים המחקרים?
בספרות המקצועית נטען כי אנשי הקשב "אוכלים עם העיניים". המצב מתואר כ"חם -קר": במצב קר עדיין לא רעבים ולא מסוגלים לתכנן את הארוחות למחר, ובמצב חם הרעב חי ובועט ומחפשים מה אפשר לאכול במהירות.
במחקר שהתפרסם בשנת 2018 נמצא כי אנשי הקשב צורכים מזונות פחות בריאים (יותר חטיפים וממתקים, ופחות ירקות ופירות). בהמשך למחקר זה נבדק מה גורם לכך, והאם ניתן להשפיע על המודעות, כלומר לספק מידע על תזונה בריאה ובכך לשפר את הרגלי האכילה.
במחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי psychopathology פותח שאלון המורכב מ-32 מזונות, חציים בריאים וחציים לא בריאים. לגבי כל אחד מהם התבקשו הנבדקים לדרג את תפיסת האטרקטיביות, הנוחות והסיכון שלהם בעיניהם, ולדווח על התדירות בה הם צורכים את המזון. 150 נבדקים (36 מהם בעלי הפרעת קשב) מילאו את השאלון.
ממצאי הניסוי הדגימו כי על אף שבעלי הפרעת קשב דיווחו על הרגלי אכילה פחות בריאים (בחירות מזון פחות בריאות ביום-יום), לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בנוגע למודעות לתזונה בריאה. הם יודעים לדוגמה, שפיצה ובורקס הם מאכלים יותר מסוכנים, לעומת ירקות ופירות שחשובים ובריאים לתזונה וכדאי לאכול מהם יותר, ועדיין צורכים הרבה יותר מהפיצות והבורקסים, בהשוואה לאנשים ללא הפרעת קשב. כלומר: אנשי הקשב אוכלים בצורה פחות בריאה, למרות שהם מודעים למה בריא ומה לא. זה לא עניין של מודעות אלא של התנהגות.
אז אם הם יודעים מה צריך לעשות ולא עושים זאת, הכדור צריך לעבור להורים. כך על פי מחקר המחדד עד כמה חינוך תזונתי יכול לשפר את התזונה והגישה אצל הורים לילדים עם הפרעות קשב. המחקר בוצע על ידי מדענים אמריקנים במכון המחקר לחומרי מזון ובריאות. נמצא בו כי הורים שקיבלו הדרכה תזונתית למדו כיצד לשפר את הרגלי האכילה של ילדיהם. הם למדו כיצד לקרוא את תוויות מרכיבי המזון ושינו את תזונתם ובכך צברו את הידע הדרוש להם כדי להזין את עצמם ואת ילדיהם בתזונה בריאה יותר.
כך שכדי לסגל הרגלי תזונה בריאים, בייחוד לאנשי הקשב, נדרש שינוי סביבתי ולא אישיותי. המשתנים המשמעותיים הם נגישות ואטרקטיביות של האוכל. ככל שהאוכל יהיה נגיש ואטרקטיבי, נצרוך אותו יותר.
כך תצליחו לעבור לתזונה בריאה
- ארגנו את המקרר כך שהמזונות הבריאים יותר יהיו מקדימה.
- הכינו רשימת קניות – כזו שתיקח בחשבון את כל הארוחות למהלך השבוע הקרוב.
- הכינו תוכנית ארוחות לכל השבוע, ואז הכינו אותן. הקפיאו בקופסאות לפי ימים ושלפו ביום המתאים.
- נעצו בלו"ז את זמני הארוחות.
- בשלו יחד עם הילדים - כך תיהנו מזמן איכות ותגמול מיידי לגבי האוכל.
- השקיעו באוכל טעים, הגישו את האוכל בצורה אטרקטיבית ונוחה לאכילה. אוכל המוגש בצורה נוחה ואטרקטיבית מעלה בעשרות אחוזים את הסיכוי שנרצה לאכול אותו.
הכותבת היא מומחית בכירה בהפרעת קשב, פסיכותרפיסטית, חוקרת ומרצה