א' מספר על קושי מתמשך בזוגיות. הוא מרגיש שלא מבינים אותו, שמבקרים אותו יותר מדי ושכמעט לא מפרגנים לו. ברגעים הקשים ביותר הוא פונה לצ'אטבוט, שהוא הגדיר מראש שיענה לו בלשון נקבה. היא תמיד שם בשבילו: מקשיבה, מחזקת את מה שהוא מרגיש, מנחמת ומקבלת אותו בדיוק כמו שהוא.
הסיפור הזה הוא כבר מזמן לא מקרה חריג. יותר ויותר אנשים פונים ל-AI לא רק כדי לחפש מידע, אלא גם כדי להתמודד עם בדידות, חרדה, משברים במשפחה וריבים אישיים. קל מאוד להבין את הקסם: הצ'אט זמין 24/7, לא מתעייף ולא מאבד סבלנות, ולפעמים אפילו מצליח להגיד בדיוק את מה שרצינו לומר ולא ידענו איך. אבל בדיוק כאן כדאי לעצור ולשאול: מתי כלי שעוזר לנו מתחיל להחליף את הקשר שלנו עם אנשים אמיתיים?
אחת הסכנות הגדולות היא אשליית ההבנה. תשובה של צ'אטבוט יכולה להישמע אכפתית, מדויקת ואפילו עמוקה, אבל המודל מכיר רק את חלק הציור שאנחנו בוחרים להראות לו. הוא לא רואה את שפת הגוף שלנו, לא שומע את טון הדיבור, ולא באמת מכיר את ההיסטוריה, הסתירות וההרגלים שלנו לאורך זמן. ובעיקר: הוא נוטה להסכים איתנו הרבה יותר מדי.
אם נספר לו על ריב עם בן או בת הזוג, יהיה לנו מאוד קל לקבל ממנו תשובה שפשוט תצדיק אותנו. לפעמים זה נכון, אבל הרבה פעמים מה שאינו באמת צריכים זה דווקא מישהו מולנו שישאל אותנו ברצינות: "ומה היה החלק שלך בזה?", "יש דרך אחרת לראות את מה שקרה?", או "יכול להיות שאתה פגוע או לחוץ עכשיו, וזה מה שגורם לך לפרש את המצב ככה?"
מה קורה כשסייען הופך למעצים מצוקה?
מחקר חדש שפורסם ב-Nature Medicine מראה בדיוק איך זה עובד. החוקרים בדקו מאות שיחות מומצאות עם צ'אטבוטים ומצאו שדברים שנראים במבט ראשון חיוביים - כמו אמפתיה, תמיכה והרגעה - יכולים דווקא לחזק דפוסים לא בריאים, לעודד בריחה מהתמודדות ואפילו ליצור תלות רגשית, בעיקר אצל אנשים שעדיין פגיעים.
החידוש הגדול במחקר הוא שהסכנה היא לא משהו שקורה בגלל תשובה אחת לא נכונה, אלא תהליך שנבנה לאט-לאט לאורך השיחה. החוקרים בדקו 810 שיחות מול תשעה מודלים שונים, וגילו שהתגובות הבעייתיות הלכו והחמירו ככל שהשיחה התארכה. הם קראו לתופעה הזו VAIL – לולאה של שיחה שרק מגבירה את הפגיעות.
ליאורה גויכמן-מגרילצילום: מכבי שירותי בריאותבמילים פשוטות: תשובה אחת שנשמעת הגיונית ואכפתית בפני עצמה, יכולה להפוך לחלק ברצף שמחזק בהדרגה מחשבה מוטעית או תלות. הבעיה היא לא רק שהצ'אט עלול לטעות, אלא שלפעמים הוא פשוט מגבה אותנו קצת יותר מדי במשהו הלא נכון.
הסיכון הזה לא היה שווה בכל המצבים. התגובות המדאיגות ביותר הופיעו בשיחות שסימלו מצבים קשים כמו פסיכוזה ומאניה, בעיקר כשהמשתמש ביקש חיזוק למצב קיצוני, פיתח תלות בצ'אט או חיפש אישור לפעולה מסוכנת. אבל היה במחקר גם גורם מעודד: אפשר לעצור את הלולאה הזאת. כשהחוקרים החליפו ברגע ההסלמה תשובה אחת של הצ'אט בתשובה בטוחה ושקולה יותר, הרמה של התנהגות הבעייתית ירדה והשפיעה לטובה על המשך השיחה. זה אומר שהפתרון הוא לא רק להזהיר את המשתמשים, אלא לפתח מערכות שיודעות לזהות לבד מתי אמפתיה ותמיכה מפסיקות לעזור ומתחילות להזיק.
אז איך נכון לדבר עם הצ'אט?
אם כבר מחליטים להיעזר בצ'אט בעניינים רגשיים, הדרך שבה אנחנו פונים אליו משנה המון.
נסו להימנע משאלות מכוונות: במקום לשאול "בן הזוג שלי מתעלם ממני, נכון שהוא לא מכבד אותי?" (שאלה שכבר כוללת את התשובה שאתם רוצים לשמוע), עדיף לכתוב: "רבתי עם בן הזוג שלי וזה מה שקרה. עזור לי לחשוב על כמה דרכים שונות להבין את הסיטואציה, גם כאלה שלא מסכימות עם מה שחשבתי בהתחלה".
בקשו ממנו להיות ניטרלי: אפשר להגיד לציאט מראש: "אל תניח שאני צודק רק כי אני זה שמספר את הסיפור", "איזה פרטים עוד חסרים לך כדי להבין את התמונה המלאה?", או "עזור לי להפריד בין מה שבטוח קרה לבין מה שאני רק מפרש או דואג שקרה".
שימו לב אם נלכדתם במעגל של הרגעה: אם תפסתם את עצמכם שואלים שוב ושוב "אתה בטוח שאין לי ממה לדאוג?" בכל מני ניסוחים רק כדי לקבל עוד קצת שקט, הצ'אט כבר לא באמת עוזר לכם להתמודד - הוא פשוט מזין את הצורך שלכם בהרגעה מיידית. במצב כזה עדיף לכתוב לו: "אני שם לב שאני מחפש ממך אישור פעם אחר פעם. אל תרגיע אותי אוטומטית. עזור לי לחשוב מה אני יכול לעשות עכשיו מחוץ לצ'אט, ואם נראה לך שהסיטואציה הזאת דורשת עזרה מאיש מקצוע - תגיד לי את זה ישר".
מתי כלי שעוזר לנו מתחיל להחליף את הקשר שלנו עם אנשים אמיתיים?
(צילום: Shutterstock)
מתי נדלקת נורה אדומה?
במקביל, חשוב לשים לב לסימני אזהרה ברורים - כמו למשל להעדיף לדבר עם ה-AI במקום להיפגש עם אנשים אמיתיים, להרגיש חייבים להתייעץ איתו לפני כמעט כל החלטה קטנה ביום-יום, או להתחיל להרגיש ש"הוא היחיד שמבין אותי באמת". נורה אדומה בוהקת צריכה להידלק גם כשמבלים מולו שעות על חשבון דברים בסיסיים כמו שינה, עבודה, זוגיות או חיי החברה שלנו.
במצבים נפשיים מורכבים יותר - כמו מחשבות אובדניות, פסיכוזה, מאניה או בלבול קשה - הצ'אט הוא בשום אופן לא תחליף לעזרה מקצועית. גם האיגוד הפסיכולוגי האמריקני מזהיר בפירוש מלהסתמך על בינה מלאכותית במקום טיפול או בזמן משבר.
זה לא אומר שצריך להוציא את ה-AI מהחיים שלנו באופן מוחלט. הוא עדיין יכול לעזור לעשות סדר במחשבות, לתרגל שיחה מורכבת לפני שקיימנו אותה, לנסח שאלות לקראת פגישה עם מטפל או פשוט להבין איזה נושא כדאי לנו לבדוק. התרגיל הפשוט בעיניי הוא לשאול את עצמנו: האם השיחה עם הצ'אט מחזירה אותי לחיים שלי, או גורמת לי להישאר רק בתוכה?
אם השיחה עוזרת לנו לצאת החוצה, לדבר עם אדם אחר, לקבל החלטה או לפנות לעזרה - היא יכולה להיות כלי מעולה. אבל אם היא הופכת למקום היחיד שבו אנחנו מרגישים שמבינים ומקבלים אותנו בלי תנאים, כדאי לעצור. בסופו של דבר, פסיכולוגיה היא לא רק לדעת להגיד את המילים הנכונות. לפעמים דווקא האדם שיושב מולנו - זה שלא תמיד מסכים איתנו - הוא זה שעוזר לנו לראות את מה שלא יכולנו לראות לבד.
- ליאורה גויכמן-מגריל, פסיכולוגית קלינית במכבי שירותי בריאות
גורמי מקצוע מדגישים כי שיחה עם כלי AI אינה מהווה תחליף לייעוץ נפשי מקצועי
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בווטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר או www.headspace.org.il.
