מה קורה לנו בגוף ובנפש כשאנחנו נחשפים שוב ושוב בפרק זמן קצר לבשורות מרות באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות? למדנו דרך מציאות חיינו הקשה מילון מונחים שלם של זמן מלחמה. כך אנו מבינים בחלחלה שכמעט כל משפט שנפתח בצמד המילים "הותר לפרסום" יביא אחריו חדשות רעות על חיים שנגדעו וכשמדווחים על "קרבות עזים" מתכוונים לכך שיש נפגעים.
הלמידה הזו מייצרת התניה שבה אנו לומדים לחשוש לקראת מה שלרוב מביא לפגיעה בתחושת הרווחה הנפשית שלנו. התגובות לחדשות הרעות יכולות להיות תגובות דחק פיזיולוגיות (לדוגמה עליית דופק, יובש בפה, מתח בשרירים, כאב בטן, בחילה) וגם רגשיות (בהלה, חוסר אונים, צער עמוק, או תחושת כהות) והן לפעמים משאירות חותם במחשבות שלנו לאורך זמן.
1 צפייה בגלריה
עוד הלוויה בהר הרצל. איך להתמודד עם שטף החדשות האיומות?
(צילום: Christopher Furlong/Getty Images)
הניסיון לגונן על עצמנו מחשיפה חוזרת ונשנית לחדשות שיגרמו לנו כאב, גורם לכך שאנו מפנים את עיקר תשומת לבנו לחדשות אלה. כך אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של דריכות מתמדת שמתישה אותנו וגורמת לנו לחוש מועקה ללא הפוגה.
התגובה שלנו לחדשות רעות משתנה מאדם לאדם בשל כמה משתנים: מיידיות האיום, הבדלי אישיות, מידת הנגישות שלנו לתמיכה, היכולת לבקש ולקבל עזרה, תפיסתנו הסובייקטיבית את המצב ותחושת המסוגלות ביכולתנו להתמודד עימו והחשיפה הקודמת לאירועים טראומטיים ומשברים שבהם חשנו חוסר אונים והיעדר שליטה.
ד"ר שירי דניאלסצילום: יח"צאוכלוסיות פגיעות כוללות אנשים שחוו אובדן או טראומה אחרת בשנה האחרונה, אנשים רגישים באופיים, אנשים שמזדהים עם הקורבנות בשל מאפיינים דומים מסוגים שונים, וכמובן אוכלוסיות שחיות בחוסר ודאות וחשש מתמשכים כמו הורים לחיילים, חברים קרובים, בני זוג ובני משפחה. די אם נשים לב למה קורה לנו בגוף ובנפש כשאנו קוראים את צמד המילים "הותר לפרסום" כדי להבין את היקפם ועוצמתם של מעגלי הפגיעה.
"חוסר אונים נרכש" הוא מצב נפשי הנובע מאמונת האדם שאין ביכולתו לשנות את המצב שבו הוא נתון. האמונה של האדם, שאין בכוחו להשפיע על סביבתו, היא לרוב תוצאה של שרשרת חוויות קשות של היעדר שליטה.
"אם קראנו או שמענו בשורות קשות, לא נתעלם מהן או נברח מקיומן, אלא ניתן למידע שקראנו להתעכל וניתן לו מקום בתודעתנו. הנטייה לדחוק הצידה רגשות קשים הופכת אותם לקשים אף יותר. יחד עם זאת, גם לא נעבור לקיצוניות השנייה של חיפוש קדחתני אחר עוד מידע באותו נושא"
כאשר החיים מזמנים לנו מפגש ישיר או עקיף עם אובדן ופגיעה, ההגנות שלנו נסדקות ושיווי המשקל הנפשי שלנו מתערער. מעבר לכך עלולה להתעורר אצלנו גם חרדה קיומית הנובעת מהתעמתות עם ארעיות חיינו שלנו וחיי היקרים לנו.
הצרכים שלנו במצבי חירום ואסון נחלקים לשלושה סוגים בסיסיים:
- הצורך בביטחון - מקום מוגן לישון בו ולקבל מזון ומים.
- הצורך במידע – מתחילת המלחמה רובנו מנסים להיאחז בכל בדל מידע על מנת להקנות יותר תחושה של שליטה. היעדר מידע מגדיל תחושת חוסר אונים ובהלה. כשאין לנו מידע אמין אנו עלולים לפנות לשמועות בלתי מבוססות ובכך להגדיל את סבלנו אף יותר. הנטייה לצרוך יותר חדשות היא מובנת. מאידך, מומלץ שהמידע שאנו צורכים יהיה ענייני, תמציתי ונתעדכן בו בזמנים קצובים וקצרים. הצריכה של החדשות יכולה להפוך ממכרת ולכן עלינו להיות ערניים להשפעותיה הרגשיות עלינו.
- צרכים רגשיים וחברתיים כמו הצורך בתמיכה. פעמים רבות בהתמודדות עם מצבי חירום הצרכים הראשונים מטופלים והאחרונים נשכחים.
כיצד נתמודד עם ההשלכות השליליות של ריבוי חדשות רעות?
- נהיה מודעים למלכודת שבהישאבות לחדשות ולמידע המופץ ברשתות.
- נצמצם זמן חשיפה לחדשות, נבטל התראות קופצות ונעשה שימוש מושכל בהגדרות הרשתות החברתיות. כך למשל אפשר לבטל מעקב אחר דפים ופרופילים שמגבירים אצלנו את רמת החרדה במהלך הגלילה. אם קראנו או שמענו בשורות קשות, לא נתעלם מהן או נברח מקיומן, אלא ניתן למידע שקראנו להתעכל וניתן לו מקום בתודעתנו. הנטייה לדחוק הצידה רגשות קשים הופכת אותם לקשים אף יותר. יחד עם זאת, גם לא נעבור לקיצוניות השנייה של חיפוש קדחתני אחר עוד מידע באותו נושא. אין צורך להתחיל לחקור את הנושא לעומקו ולהתעמק בכל פרט. ידיעה אבל לא שקיעה שמובילה למצוקה חריפה.
- חשוב לצרוך גם חדשות טובות באופן יזום. מומלץ לפתוח את היום ולסיים אותו בקריאה שאינה ממוקדת באסונות. לאפשר לעצמנו להתמקד ביש ובמלא ולא רק באין ובחסר. גם בתקופות חשוכות מאיר בסוף השחר. יש עדיין טוב בעולם וחשוב לנו להיות מודעים לקיומו ולדלל אפילו במקצת באמצעותו את הרוע והאכזריות סביב.
- לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות וכיצד לפעול ממקום של בחירה ושליטה גדולים יותר. להרבות בפעילויות המקנות תחושת שייכות ומשמעות. התנדבות היא ערוץ משמעותי להימצאות בקבוצה מיטיבה של אנשים עם אותה מערכת ערכים.
- לדבר על הרגשות והמחשבות שלנו עם חברים או בני משפחה ולא להסס לבקש עזרה ותמיכה.
ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן
אם אתן.ם או מישהו קרוב חווים מצוקה אל תישארו לבד - דברו איתנו. עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים 24/7 באנונימיות ובאופן מיידי. לקבלת סיוע נפשי, חייגו 1201 ובאתר ער"ן בצ'אט, ווטסאפ, פורום, מייל ובמסרונים.
