כולנו כילדים שמענו את ההורים שלנו, או את סבא וסבתא מזהירים: "תפסיקו עם הקנאקים – כשתהיו זקנים הידיים שלכם ירעדו!" האיום השכיח הזה, שנשמע כמו תסמין של פרקינסון, היה גורם מרתיע במיוחד – אבל האם הוא נכון?
האם "קנאקים" יגרמו לידיים שלכם לרעוד בעתיד?
(תמונות: shutterstock, מוזיקה: Artlist)
פיצוח פרקי האצבעות – "קנאקים" או "קליקים", בשפת העם – הוא הרגל נפוץ במיוחד: עד 54% מהאוכלוסייה מדווחים כי הם נוהגים לעשות זאת באופן קבוע. הצליל המוכר נגרם כשמתיחה של המפרק יוצרת ירידה זמנית בלחץ שבתוך החלל המפרקי, המכיל נוזל סינוביאלי. הירידה בלחץ גורמת לגז המומס בנוזל ליצור בועות, והתפוצצות הבועות היא שמפיקה את הקול.
למרות הפופולריות של התופעה, רבים תוהים אם ההרגל הזה עלול לגרום לנזק מפרקי בטווח הארוך – ובעיקר לאוסטאוארתריטיס, הסוג השכיח ביותר של דלקת מפרקים. המחלה גורמת לכאב, נפיחות ונוקשות, במיוחד בגיל מבוגר. אף שהגורמים המדויקים למחלה אינם מובנים עד הסוף, ידוע שיש לה מרכיב גנטי מובהק, וטראומה קודמת למפרק נחשבת לגורם סיכון. אבל האם באמת יש סיבה לחשוש מקנאקים?
"הרבה סיפורי סבתא ואגדות אורבניות"
מחקרים שנערכו עד כה לא מצאו הבדל בשכיחות דלקת מפרקים בין אנשים שמפצחים את פרקי האצבעות לבין אלה שלא. גם בדיקות הדמיה לא גילו שוני מבני במפרקים בין הקבוצות. אחד המקרים הידועים ביותר הוא של רופא אמריקני שהקפיד לפצח את האצבעות של יד אחת בלבד במשך יותר מ-60 שנה – ובבדיקה השוואתית, לא נמצאה כל עדות לנזק מפרקי ביד הזו.
לעומת זאת, קיימים גורמי סיכון מובהקים להתפתחות אוסטאוארתריטיס – ובהם פציעות ספורט כמו שברים סמוך למפרק או קרעים ברצועות, כמו גם מחלות אוטואימוניות דוגמת דלקת מפרקים שגרונית.
ד"ר שאדי סאלחצילום: פרטי"קנאקים זו תופעה מאוד שכיחה, בעיקר בקרב ילדים. ככל שמתבגרים – נוטים להפסיק עם ההרגל הזה", אומר ד"ר שאדי סאלח, מומחה בכיר ביחידת כף היד במערך האורתופדי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית. "מדובר במנהג שמלווים אותו הרבה סיפורי סבתא ואגדות אורבניות, כאילו הוא מזיק לאצבעות או גורם לשחיקה – אבל בפועל, זו פשוט תופעה ביומכנית טבעית. בכל אצבע יש כמה מפרקים, והחלל שביניהם קטן מאוד באופן אנטומי. בתוך החללים האלה נמצא נוזל הסינוביה – חומר סיכה טבעי, שמזין את המפרקים והוא חיוני לתפקודם התקין".
לדבריו, כשאנחנו עושים קנאקים, אנחנו בעצם מותחים את המפרק ומרחיבים את החלל שבתוכו – מה שגורם לירידה בלחץ בתוך הנוזל הסינוביאלי. בנוזל הזה מומסים גזים באופן טבעי, וכשהלחץ יורד, נוצרות בו בועות גז שמתפוצצות – וזה מקור הצליל שאנחנו שומעים. התהליך הפיזי הזה מכונה "קוויטציה".
ד"ר סאלח: "אין שום הוכחה מדעית שקנאקים גורמים לשחיקה של המפרקים או לנזק מפרקי. כמו בכל נושא ברפואה, יש מאמרים בעד ונגד – אבל ברוב הספרות לא נמצא שום קשר. מבחינתנו כרופאים, זו בסך הכול אגדה אורבנית"
"דבר מעניין הוא שלא ניתן לעשות קנאק באותו מפרק פעמיים ברצף", אומר ד"ר סאלח. "אחרי הפעם הראשונה, צריך להמתין – לרוב כ-30 דקות – עד שהנוזל במפרק מתאזן מחדש והבועות שנוצרו נספגות. רק אז אפשר לחזור על הפעולה".
בתרבויות מסוימות נחשב ההרגל הזה למגונה – ואפילו לכזה שמביא מזל רע. לדברי ד"ר סאלח, "זו גם תופעה תרבותית. לפי הספרות, יותר מ-50% מהאנשים עושים את זה בשלב כלשהו במהלך החיים".
ומה לגבי האזהרות ששמענו מההורים בילדות?
"'אם תמשיכו לעשות קנאקים, הידיים שלכם ירעדו כשתהיו זקנים' – זה פשוט לא נכון", אומר ד"ר סאלח. "אין שום הוכחה מדעית שקנאקים גורמים לשחיקה של המפרקים או לנזק מפרקי. כמו בכל נושא ברפואה, יש מאמרים בעד ונגד – אבל ברוב הספרות לא נמצא שום קשר. מבחינתנו כרופאים, זו בסך הכול אגדה אורבנית".
לדבריו, "התופעה הזו נפוצה יותר בקרב אנשים עם נטייה להתמכרויות אחרות – כמו עישון, שתיית אלכוהול או כסיסת ציפורניים. זו אוכלוסייה שנוטה לבצע יותר קנאקים באצבעות. יש גם מי שקושר את ההרגל הזה למתח נפשי – הוא נפוץ יותר אצל אנשים חרדתיים – אבל גם הקשר הזה לא ודאי או חד-משמעי".
2 צפייה בגלריה
ד"ר סאלח: "התופעה הזו נפוצה יותר בקרב אנשים עם נטייה להתמכרויות אחרות"
(צילום: Shutterstock )
אז למה גורמים הקנאקים?
לפי ה"גרדיאן", מחקרים מראים שאין הוכחה לקשר בין פיצוח אצבעות לבין אוסטאוארתריטיס – מחלה סיסטמית שמשפיעה על כל הגוף, לא רק על הידיים, וגורמת לשחיקה כרונית של הסחוס במפרקים. מדובר במחלה שמתקדמת עם הגיל, וכוללת מרכיב גנטי חשוב, אך גם השפעות סביבתיות: משקל יתר, טראומות חוזרות כמו שברים, ומגדר – נשים נוטות יותר לפתח אותה.
ובכל זאת, יש מחקרים מסוימים שהצביעו על תופעות לוואי אפשריות אחרות של קנאקים: נפיחות במפרקים, דלקת בגידים (טנדיניטיס), ואפילו ירידה בכוח האחיזה. כלומר, ככל שעושים יותר קנאקים – ייתכן שהמפרקים נחלשים.
"חשוב להבין שאנשים לפעמים מפתחים בעיות מסוימות באצבעות – ומקשרים אותן להרגל של קנאקים – אבל אין קשר בין הדברים", אומר ד"ר סאלח. "למשל, קיימת תופעה שנקראת 'אצבע הדק' (Trigger finger) – מצב דלקתי במעטפת הגיד שגורם לאצבע להיתקע בכיפוף, ולעיתים צריך ליישר אותה בעזרת היד השנייה. אם מופיעים תסמינים חוזרים או סימני אזהרה, כדאי לפנות לרופא מומחה ולהיבדק. מה שבטוח", הוא מדגיש, "זה שקנאקים לא גורמים לרעד באצבעות כמו בתסמינים של פרקינסון".
כדי להפחית את הסיכון האמיתי לדלקות מפרקים, הרופאים ממליצים לשמור על אורח חיים בריא, לעסוק בפעילות גופנית סדירה ולתחזק משקל גוף תקין.
