"המרחקים, הטלטלה הזו של היות בדרכים במצב בריאותי מאוד מעורער, גבו מזהר מחיר פיזי ונפשי", מספרת אורנה נחום מחדרה, שבעלה זהר (73) אובחן עם סרטן הוושט לפני כארבע שנים. הוא עבר ניתוח להסרת הוושט וקיבל טיפול ביולוגי, אך כעבור שנה בלבד התבשר שהמחלה חזרה והתפשטה לאזורים נוספים בגופו.
PET-CT חדש נחנך בבית החולים הלל יפה בחדרה
(צילום: דוברות הלל יפה)
בשנים האחרונות נאלצו בני הזוג לנסוע מחדרה לתל אביב שוב ושוב לצורך בדיקת PET-CT שנועדה לקבוע את פרוטוקול הטיפול - מסע מתיש שהפך לשגרה למטופלים רבים המתגוררים באזור. "השתדלנו לקבוע את הבדיקות ביום שישי בערב כדי לקצר את זמן הנסיעה והחיפוש אחר חניה. גם כך לקח לנו כל פעם שעה לכל כיוון, אבל ביום חול זה היה לפחות שעתיים. ניסינו למצוא נתיב מילוט מהקושי", היא מספרת בשיחה עם ynet. "קביעת תור דרשה זמן רב מראש, ולעיתים אפילו עזרה של קשרים. החשש שלא יהיו תורים בזמן שאתה זקוק לבדיקה היה גדול מאוד".
4 צפייה בגלריה
אורנה וזהר נחום במכון ה-PET-CT החדש עם ד"ר איליה רייזברג, מנהל רפואה גרעינית בבית החולים הלל יפה
(צילום: דוברות הלל יפה)
"בשלבים הראשונים זהר בקושי עמד על הרגליים, ונאלצנו לנסוע איתו שני מלווים כי לא היה מסוגל להגיע בכוחות עצמו מהחניון אל בית החולים", היא מוסיפה. "הנסיעות למרכז לוו תמיד במתח נפשי עצום", מצטרף זהר. "בעקבות הניתוח שעברתי אני לא מסוגל להתאפק ליותר מעשר דקות, וחששתי מכך מאוד בנסיעות הארוכות".
בשבוע שעבר נחנך סוף סוף מכון PET-CT חדש בבית החולים הלל יפה, שאמור לשים קץ לטרטור החולים. "זו פשוט זכייה בפיס בשבילנו", אומר זהר. "זו הצלת נפשות. אני יכול לבצע את הבדיקה עשר דקות מהבית - זו רווחה עצומה לי ולאלפי מטופלים נוספים".
המכון הוקם בהשקעה של כ-28 מיליון שקל, רובם המכריע מתרומות - נתון המדגיש פעם נוספת את התלות הגוברת של בתי החולים בתורמים פרטיים, במקום שבו המדינה אינה מספקת מענה מספק.
מהי בדיקת PET-CT?
בדיקת PET-CT משלבת רפואה גרעינית (PET) עם שיטת דימות המבוססת על קרני רנטגן (CT), ומאפשרת יצירת תמונה מדויקת ומפורטת של איברים ורקמות בגוף. ד"ר איליה רייזברג, מנהל רפואה גרעינית בבית החולים הלל יפה, מסביר כי הבדיקה מיועדת למגוון רחב של מחלות.
זהר נחום: "זו פשוט זכייה בפיס בשבילנו, הצלת נפשות. אני יכול לבצע את הבדיקה עשר דקות מהבית - זו רווחה עצומה לי ולאלפי מטופלים נוספים"
"תחום האונקולוגיה מהווה את עיקר השימוש, אך הבדיקה מיועדת גם להערכת מחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ופרקינסון, לזיהוי תהליכים דלקתיים כגון דלקת כלי דם, ואף לאיתור מקור זיהום בגוף", הוא אומר. "ממצאים שלא ניתן היה לזהות במכשירים ישנים ניתן לראות כיום ברזולוציה גבוהה ובדיוק רב יותר. בנוסף, רמת הקרינה למטופל נמוכה יותר במכשיר החדש".
פרופ' מיקי דודקביץ', מנהל המרכז הרפואי הלל יפה, אומר כי "מדובר ברגע היסטורי עבור תושבי האזור ועבור אלפי חולי סרטן ומטופלים נוספים". לדבריו, פריסת המכשירים בישראל אינה משקפת את הצורך בשטח. "עד עכשיו בין תל אביב לחיפה, לאורך 100 קילומטר, לא היה שום מכשיר PET-CT. אנחנו היחידים כעת, וזה אירוע מאוד משמעותי".
גיים צ'יינג'ר
בישראל קיימים בסך הכול 20 מכשירי PET-CT. מספרם מוגבל בתקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), תשנ"ד-1994, ואת האישור הפורמלי קיבל בית החולים רק לפני כשנתיים - אז החל מסע גיוס התרומות, ובינתיים נאלצו החולים להמשיך ולנסוע למרחקים. "חולה אונקולוגי הוא חולה תשוש שזקוק למלווה, וזה מאוד קשה. הפרוטוקול הטיפולי מסתמך על מעקב סדיר של הבדיקה - כשהמעקב אינו נעשה בצורה סדירה, או כשמאחרים באבחון, זה פוגע באיכות הטיפול". פרופ' דודקביץ' מציין כי הפערים באו לידי ביטוי גם בזמינות התורים: חולים המופנים לבדיקה בבתי חולים אחרים נמצאים בסדר עדיפויות נמוך יותר לעומת מטופלים מאותו אזור.
4 צפייה בגלריה
חנוכת המכון החדש מביאה הקלה לחולי סרטן רבים, ומעלה שאלות על מימון שירותי הבריאות בישראל. במרכז התמונה: מנהל הלל יפה, פרופ' מיקי דודקביץ'
(צילום: דוברות הלל יפה)
פתיחת המכון החדש משמעותית עוד יותר לנוכח הגידול באוכלוסייה באזור. "כיום אנחנו מטפלים ב-11 אלף מטופלים אונקולוגיים בשנה, ומדי שנה מתווספים כ-500 מטופלים חדשים. האזור הולך וגדל מול העיניים, וככל שהאוכלוסייה מתבגרת - יש יותר שכיחות של מחלות אונקולוגיות", אומר פרופ' דודקביץ'.
המכון החדש משתרע על פני כ-540 מ"ר וכולל מכשיר PET-CT מהמתקדמים בעולם. המימון הגיע בעיקר מתרומות - בראשן תרומת הקרן על שם ליאונה והארי הלמסלי, שעל שמה ייקרא המכון, לצד תרומות משפחות קושיצקי וגיטלר, קרן אדליס לזכרו של אנדרה כהן דלורו ז"ל, ועמותת ידידי המרכז הרפואי. "זה 'גיים צ'יינג'ר' עבורנו", אומר פרופ' דודקביץ'.
תלויים בגיוס תרומות
"בתי החולים אכן מסתמכים על תרומות", אומר פרופ' דודקביץ', ומסביר כי אחת הבעיות הגדולות היא כשמצליחים לגייס רק חלק מהכסף הנדרש לפרויקט. "משרד הבריאות עושה לפעמים מאצ'ינג (מימון תואם), אבל אם אין לך את הכסף - אתה מקבל אפס. מה שקורה הוא שבתי חולים בערים הגדולות, בעלי היסטוריה ארוכה של גיוס תרומות, תמיד קיבלו ממשרד הבריאות עוד כסף - ואותם בתי חולים שלא הייתה להם יכולת לגייס לא קיבלו. 'עשיר נהיה עשיר יותר ועני נשאר עני'".
פרופ' מיקי דודקביץ': "בתי חולים בערים הגדולות, בעלי היסטוריה ארוכה של גיוס תרומות, תמיד קיבלו ממשרד הבריאות עוד כסף - ואותם בתי חולים שלא הייתה להם יכולת לגייס לא קיבלו. 'עשיר נהיה עשיר יותר ועני נשאר עני'"
הצורך בתרומות בולט גם על רקע אתגרי המיגון. לפני כשנה וחצי הונחה אבן הפינה לבניין חדש ממוגן בהלל יפה, הכולל קומה תת-קרקעית לאשפוז ממוגן, חדר מיון גדול פי חמישה מהקיים כיום, חדרי ניתוח ממוגנים ושש קומות אשפוז. השלמת החלק הראשון מתוכננת לשנת 2027, בעלות של יותר מ-300 מיליון שקל לשלוש הקומות הראשונות בלבד. "אנחנו בקצה של בתי החולים הפחות ממוגנים, והבניין החדש מאוד משמעותי - כך שלא נצטרך להעביר מטופלים לבתי חולים אחרים בזמן מלחמה. אבל הוא תלוי בגיוס תורמים ובתקציב מדינה", אומר פרופ' דודקביץ'.
4 צפייה בגלריה
עבור חולים כמו זהר נחום (באמצע התמונה), מדובר בשירות רפואי קריטי
(צילום: דוברות הלל יפה)
התלות הגוברת בתרומות פרטיות מעוררת ביקורת חריפה. רק באחרונה דווח כי מייסד וואטסאפ, יאן קום, תורם 200 מיליון דולר (כ-580 מיליון שקל) למרכז הרפואי שערי צדק - התרומה הגדולה בתולדות מערכת הבריאות בישראל. תרומה זו עוקפת במעט את זו שהעבירו ענת ושמואל חרל"פ לבית החולים בילינסון בשנה שעברה - 180 מיליון דולר לבניית "מגדל התקווה", שפתיחתו מתוכננת לתחילת 2027. גם בית החולים סורוקה קיבל בשנה שעברה תרומה של 100 מיליון דולר מאיש העסקים סילבן אדמס, לטובת "בניין התקומה", לצד סכום דומה שהקצתה המדינה.
המדינה התפרקה מאחריות
"מדובר במנגנון שיסודו בליקוי", אומר פרופ' ארנון אפק, מנהל מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות. "תפקידה של המדינה הוא לפתח את המוסדות ולרכוש את הציוד הנדרש למערכת הבריאות. בפועל, מערכת הבריאות מתוקצבת בחסר גדול מאוד, ואז כמנהל בית חולים אתה נדרש לעזרה. למזלנו, יש בישראל אנשים טובים שמוכנים לתרום - וזה לא מובן מאליו".
פרופ' ארנון אפקצילום: מישל אמזלג לע"מ פרופ' אפק מציין כי הפערים הגיאוגרפיים בולטים במיוחד. "יש הרבה יותר תרומות במרכז מאשר בפריפריה. הרבה יותר קל לגייס תרומות כשאתה יושב בבילינסון, בשיבא או באיכילוב מאשר בבית חולים קטן בפריפריה". לדבריו, החיפוש אחר תרומות מלווה את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. "מהברון רוטשילד וההתיישבות היהודית - עם ישראל כל הזמן חיפש תרומות, זה משהו מאוד תרבותי אצלנו. אבל בעיניי זו אינה תפיסה נכונה. האחריות לספק את המשאבים הנדרשים מוטלת על המדינה. אי אפשר לומר 'תראו איזו מערכת בריאות מצטיינת ומתקדמת יש לנו', כשבסופו של דבר היא נשענת בצורה מרכזית על תרומות".
לדבריו, המודל הנוכחי אינו בר-קיימא לאורך זמן. "אני בספק אם נצליח לקיים מערכת שלמה של קידום ופיתוח מוסדות בריאות המבוססת על תרבות השנור. יצטרכו ללכת למודל אחר לגמרי, ואולי הגיע הזמן שנגמל. כשהתרומות יפחתו באופן משמעותי, יבינו שהמדינה חייבת להיכנס לעומק ולספק תקציבי פיתוח למערכת הבריאות - כי זו חובתה, בדיוק כמו תקצוב הפעילות השוטפת".
