ליל יום ראשון, 3 לפנות בוקר. שקט שורר ברחבי בית החולים ובתוך השקט הזה, אי של מהומה, מואר, רועש וגועש. הכול בבת אחת בכל מקום. הכריזה קוראת "צוות לחדר הלם". אחראי המשמרת, רופא בכיר (מומחה ברפואה דחופה) עוזב את מטופליו ונכנס לחדר ההלם. לעיתים, בדרכנו לחדר ההלם אנו מנסים לנחש מה ממתין מעבר לדלת הכניסה לחדר. לא מצליחים. אין לדעת מה החיים ישלפו מהכובע.
לצערנו, בתקופה האחרונה, רבים המקרים שבהם מאחורי הדלת יש נפגע טרור או פצוע על רקע פלילי. רבים המקרים שבהם אנו ממשיכים במאמצי החייאה בידיעה שהמאבק חסר סיכוי.
2 צפייה בגלריה
פינוי הפצועים למיון בבית החולים רמב"ם בחיפה
פינוי הפצועים למיון בבית החולים רמב"ם בחיפה
פינוי פצועים למיון בבית החולים רמב"ם בחיפה
(צילום: ליאור אל-חי)
בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, מורגשת עלייה משמעותית במספר הפונים למלר"די (מרכזים לרפואה דחופה) בישראל. מדובר בעלייה של כ-10-7 אחוזים בשנת 2022 ועלייה דומה ברבעון האחרון של 2022. העלייה הזו באה לידי ביטוי במלר"די ילדים ומבוגרים כאחד. מספרים שיכולים להגיע לכ-14,000 מטופלים בחודש במלר"דים הגדולים וכ-5,000 בחודש בקטנים יותר.
צוותי הרפואה הדחופה בבתי החולים הם העומדים בחזית הטיפול הרפואי, צוותים שעמלים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע ו-365 ימים בשנה. ברור לכל שאיכות הרפואה של הטיפול הראשוני שאותו נותנים הצוותים, היא המשפיעה על התוצאות הנפלאות שיש לנו בהצלת חיים וגם, משפיעה ישירות על תוחלת החיים של האזרח.
ד"ר צחי סלוצקיד"ר צחי סלוצקיצילום: דוברות האיגוד לרפואה דחופה
לנוכח המגמות בשנים האחרונות, מחלחלת ההבנה שיש לאייש את המלר"דים על-ידי מתמחי ומומחי רפואה דחופה, בדומה למלר"דים ברחבי העולם. המודל הזה הוכח כמשפר ומייעל טיפול, מעלה את שביעות רצון המטופל ומקצר את זמן ההמתנה והשהייה. המחלקה לרפואה דחופה היא מחלקה עצמאית עם מנהל מחלקה שהוא מומחה ברפואה דחופה בלבד.
שינוי מודל זה מבורך ואנו תומכים ומקדמים אותו בברכה, אך השינוי חייב להגיע עם גידול משמעותי בכוח האדם, והבנת הצורך במלר"ד חזק ועצמאי ככל שניתן. בארצות הברית וגם במערב אירופה, בעיית כוח האדם במלר"ד מורגשת היטב. מחלקות נסגרות בסופי שבוע ויש קושי בגיוס כוח אדם איכותי למחלקות אלו.
2 צפייה בגלריה
פינוי הפצועים לבית החולים
פינוי הפצועים לבית החולים
פינוי פצועי פיגוע לבית החולים הלל יפה בחדרה
(צילום: אלעד גרשגורן )
בארץ מצוקת כח האדם מורגשת אף יותר. שילוב של כמה גורמים מובילים לכך: עלייה דרמטית במספר הפניות למלר"ד ללא עלייה הולמת במספר התקנים, פערים משמעותיים בין מרכז לפריפריה, רפורמת יציב שתיכנס לתוקף 2026 ועתידה להפחית משמעותית את מספר הרופאים המסיימים את הכשרתם בחו"ל ומורשים לעסוק ברפואה בארץ. נזכיר: בשנת 2019 פרסם מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים פרופ' שאול יציב מתווה מקצועי המסדיר את תנאי ההכרה ללימודים בחו"ל. במסגרת זו, הוחלט על ביטול ההכרה בלימודים בשורת מוסדות בחו"ל.
מול אלו, אנו באיגוד לרפואה דחופה עמלים מסביב לשעון לשפר את איכות השירות הניתן למטופלים במסגרת המחלקה לרפואה דחופה, שיפור תוכנית ההכשרה של המתמחים וגיוס כוח אדם איכותי. הצוותים במלר"דים השונים הם חוד החנית של הרפואה בישראל, צוותים שעומדים בחזית עשייה יום יומית, ולמרות עומסים בלתי נתפסים - עושים את עבודתם נאמנה.
השבוע אנחנו מציינים את "שבוע רפואה דחופה בישראל" בכמה אירועים חשובים, האחד יום סדנאות אקדמי ומקצועי שמתקיים בבית החולים הדסה עין כרם למתמתחים לצורך קידום מחקר וטכנולגיות מתקדמות באולטרסאונד. והשני, הכנס השנתי ה-26 של האיגוד הישראלי לרפואה דחופה. ביום זה נעצור כולנו, אנשי רפואה דחופה בארץ ליום מקצועי ממוקד של למידה משותפת ולא פחות חשוב נוקיר תודה לצוותים המדהימים שלנו בחזית.
אני גאה להיות איש רפואה דחופה.
ד"ר צחי סלוצקי, יו"ר האיגוד לרפואה דחופה בישראל וסגן מנהל המלר"ד במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע