בלילה שלפני ערב ראש השנה העלה בנה בן השבע של ענבל חום. היא נתנה לו אקמולי, אבל למחרת החום המשיך לטפס והגיע כמעט ל-40 מעלות. "הוא היה ממש שפוך, לא אכל כלום, בער מחום והיה חלש", היא מספרת. "הלכנו לרופאה, והיא אמרה שזה ממש מוקדם לעונה, עוד לפני שהגיעו החיסונים".
התברר שהילד נדבק בשפעת מסוג A. במשך כמה ימים סבל מחום גבוה ומחולשה, לצד נזלת ושיעול קל. "הוא כל הזמן אמר שהוא עייף ושכואב לו הראש. כל היום הוא שכב ונח, וזה לא אופייני לו. הוא הרגיש חלש, בלי שום אנרגיה. נתתי לו תרופות להורדת חום, אבל אחרי ארבע שעות החום כבר טיפס שוב. עשיתי לו גם קומפרסים ואינהלציות", מתארת ענבל. רק כעבור ארבעה ימים החל מצבו להשתפר. "לאט לאט החום ירד והוא חזר לאכול. תודה לאל שאף אחד לא נדבק ממנו. אחרי שבוע של החלמה הלכנו להתחסן. זו הייתה מחלה לא פשוטה בכלל".
הסימנים הראשונים לעונה כבר ניכרים בבתי החולים. לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, פעילות השפעת בקרב מאושפזים נמצאת בעלייה: בשבוע שהסתיים ב-3 באוקטובר דווחו 57 מאושפזים חדשים שנמצאו חיוביים לשפעת מסוג A, ב-14 בתי החולים הכלליים שבמעקב, שבהם כ-60% ממיטות האשפוז הכללי בישראל.
"נכון לעכשיו נצפתה עלייה קלה, אך טרם החל גל שפעת משמעותי", אומרת ד"ר חפציבה גרין, מנהלת מחלקה פנימית א' במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית. "במחלקות הפנימיות אנחנו רואים לכל היותר מקרים נקודתיים ובודדים. חשוב להבין שהמצב הזה שגרתי לחלוטין ומשקף את דפוס השפעת המוכר לנו מדי שנה". לדבריה, עם התקדמות החורף צפויה עלייה משמעותית בהיקף התחלואה, שתעמיד שוב את מערכת האשפוז ואת המחלקות הפנימיות באתגר לא פשוט. "לכן זה הזמן לנצל את החלון הנוכחי ולצאת להתחסן, עוד בטרם יתפשט הנגיף במלוא עוצמתו".
ד"ר חפציבה גריןצילום: דוברות קפלןבקהילה, לעומת זאת, לא נרשם עד כה שינוי משמעותי בתחלואה דמוית שפעת, והיא עדיין מתחת לסף האפידמי. עם זאת, בדוח משרד הבריאות צוין כי ייתכן שהנתון נובע מפעילות חלקית של המרפאות בחג הסוכות.
"אין לנו, נגמר"
בינתיים החיסונים מגיעים לישראל בהדרגה, על רקע העיכוב באספקה שעליו דיווחנו בחודש שעבר, ובחלק מסניפי קופות החולים יש מחסור במלאי. לפי ההערכות, האספקה תושלם רק לקראת אמצע נובמבר, כשהעונה כבר עשויה להיות בעיצומה. "לפני שבוע הבנתי שכבר יש חיסוני שפעת. נכנסתי למחשב להזמין תור, והתור הראשון היה להיום. באתי ואמרו 'אין לנו, נגמר'. אמור להגיע עוד שבועיים", כתב מבוטח באחת מקופות החולים ברשתות החברתיות.
במאוחדת מתארים תמונה אחרת. "החיסונים שהגיעו עד כה מצליחים לתת מענה לביקוש שאופייני לעונה הזו", אומר איציק ששונוב, מנהל המחלקה לבריאות הציבור במאוחדת. "במהלך השבוע הבא יגיעו חיסונים נוספים, ואנחנו ערוכים להמשיך ולחסן את כלל האוכלוסיות, וגם לעלייה בביקוש עם התקדמות החורף".
ד"ר דנה קנטרל, מומחית ברפואת משפחה בכללית, מדגישה שדווקא עכשיו חשוב להתחסן. "לגוף נדרש זמן לפתח הגנה לאחר קבלת החיסון, ולכן התחסנות מוקדמת מאפשרת להגיע לעונת השפעת מוגנים יותר", היא מסבירה. "כללית תקבל בימים הקרובים משלוח נוסף של חיסונים, וההמלצה היא לקבוע תור ולהגיע להתחסן בהקדם".
לפי נתוני משרד הבריאות, נכון ל-6 באוקטובר התחסנו בקופות החולים 298,840 מבוטחים, 3% בלבד מכלל המבוטחים. השיעור הגבוה ביותר נרשם בקרב בני 65 ומעלה, 12.4%, והנמוך ביותר בקרב בני הנוער (18-13), 0.7% בלבד. גם בקרב ילדים צעירים יותר השיעור עדיין נמוך מ-1.5%.
ד"ר דנה קנטרלצילום: פרטיבקופות החולים מדווחים בכל זאת על קצב התחסנות מהיר מבשנה שעברה. בלאומית התחסנו עד כה 20 אלף מבוטחים, עלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ד"ר דורון דושניצקי, מומחה ברפואת ילדים בחטיבת הרפואה של לאומית, מייחס זאת בין השאר למקרי השפעת שכבר דווחו השנה, שהגבירו את המודעות בציבור והובילו רבים להתחסן מוקדם יותר.
חיסון נגד שפעת הוא אמצעי יעיל ובטוח להגנה מפני מחלה חמורה
(צילום: shutterstock)
במכבי התחסנו עד כה כ-117 אלף מבוטחים, עלייה של כ-20% לעומת אותו מועד בשנה שעברה, ובכללית, קופת החולים הגדולה בישראל, התחסנו קרוב ל-190 אלף איש. במאוחדת מדווחים שמתחילת השבוע מתחסנים מדי יום כ-60% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, ושבימים האחרונים ניכרת התעוררות משמעותית בהיענות הציבור לחיסון.
"נתקלנו גם במקרי תמותה בילדים"
נתונים מחצי הכדור הדרומי, בין היתר מאוסטרליה, מדרום אפריקה ומדרום אמריקה, משמשים מדי שנה אינדיקציה אפשרית לאופי עונת השפעת בחצי הכדור הצפוני, ובכלל זה בישראל. לפי נתוני שירותי הבריאות באוסטרליה, היקף התחלואה בשפעת היה שם השנה נמוך מבשנה שעברה, שבה נרשם מספר שיא של הדבקות. ועדיין, השפעת הייתה המחלה הנגיפית הדומיננטית של החורף האוסטרלי, עם מספר הבדיקות החיוביות והאשפוזים הגבוה ביותר בהשוואה לנגיפים הנשימתיים האחרים, ובהם קורונה ו-RSV. במהלך העונה נרשמה תחלואה בשפעת מסוג B, לצד מקרים של שפעת מסוג A, ושיאה הגיע השנה מאוחר מהרגיל, בסוף החורף ובתחילת האביב.
ד"ר דורון דושניצקיצילום: יח"צ לאומית ד"ר מיקי סורוצקי, מומחה ישראלי ברפואת ילדים שעושה תת-התמחות ברפואה דחופה באחד מבתי החולים בסידני, מתאר בשיחה עם ynet עונה של תחלואה נרחבת, מקרים קשים ועלייה בזיהומים חיידקיים משניים בקרב ילדים. "ראינו מקרים רבים של זיהום חיידקי משני, כמו סטרפטוקוקוס פולשני, שגרמו לתחלואה משמעותית, וזה בהחלט מעורר דאגה במערכת הבריאות", הוא אומר. "לצד זה ראינו גם את הסיבוכים הרגילים של שפעת שאנחנו רואים מדי שנה: דלקות ריאה קשות שמצריכות הנשמה וטיפול נמרץ, חום גבוה וחולי קשה, במיוחד בילדים קטנים. נתקלנו גם במקרי תמותה בילדים בעקבות סיבוכי שפעת, אם מזיהום ריאתי ואם מזיהום משני".
ד"ר מיקי סורוצקי: אין למה להתמהמה. ברוב השנים החיסון הוכיח את עצמו ומנע תחלואה משמעותית. החיים כל כך יקרים, ולא שווה לאבד אותם בגלל מחלה שאפשר למנוע
לדבריו, גם אחרי שהחורף הסתיים התחלואה לא נעלמה לגמרי. "אנחנו עדיין רואים מקרי שפעת גם באביב, ובמקביל ממשיכים לראות את התופעה המדאיגה של זיהומים חיידקיים משניים".
ד"ר סורוצקי מתאר גם עומס כבד במחלקות. "העומס היה משמעותי כמו בכל חורף. כשיש עומס, היכולת של המערכת לתת לכל מטופל את השירות והטיפול המיטביים נפגעת". אתגר נוסף, לדבריו, הוא ההחלטה אם ילד שמגיע למיון בריא מספיק כדי להשתחרר הביתה. "היו מקרים של ילדים ששוחררו כי נראה שמדובר במחלה ויראלית, וזה הלך והחמיר. מצבם הידרדר בבית, והם הגיעו מאוחר מדי לבית החולים. אין לנו יכולת לחזות לאיזה כיוון תלך המחלה, אם היא תהיה קלה או תחמיר".
ד"ר מיקי סורוצקיצילום: אלבום פרטילדברי ד"ר סורוצקי, באוסטרליה יש נגישות רחבה לחיסונים, והורים רבים מקפידים לחסן את ילדיהם. עם זאת, יש שם גם קבוצות אוכלוסייה עם שיעורי התחסנות נמוכים, בין היתר בשל התנגדות לחיסונים והפצת מידע מטעה. "יש אוכלוסיות קטנות, ודווקא מוחלשות, שלא מתחסנות, ואצלן ראינו את הסיבוכים המשמעותיים יותר".
הנתונים מחצי הכדור הדרומי עוזרים לגורמי הבריאות להיערך לחורף בצפון, אבל אי אפשר לחזות באמצעותם במדויק את היקף התחלואה או את מידת ההתאמה של החיסון לזנים שיתפשטו. "היו שנים שבהן החיסון היה יעיל מאוד, והיו שנים שבהן היעילות הייתה נמוכה יותר", אומר ד"ר סורוצקי. למרות חוסר הוודאות, הוא מדגיש שהחיסון נותר אמצעי מרכזי לצמצום הסיכון לתחלואה קשה ולסיבוכים. "אין למה להתמהמה. ברוב השנים החיסון הוכיח את עצמו ומנע תחלואה משמעותית. החיים כל כך יקרים, ולא שווה לאבד אותם בגלל מחלה שאפשר למנוע".
"חסם תפיסתי ייחודי לחיסון השפעת"
למרות קצב ההתחסנות המעודד בתחילת העונה, התמונה הרחבה בישראל מדאיגה. בשנים האחרונות ניכרת בעולם ובישראל ירידה באמון הציבור בחיסונים, ובעקבותיה גם בשיעורי ההתחסנות, הן בחיסוני השגרה והן בחיסוני השפעת. לפי נתוני משרד הבריאות, בעונת השפעת שעברה (2026-2025) התחסנו 1,869,094 מבוטחי קופות החולים, 19% בלבד מכלל אוכלוסיית ישראל. זו אמנם עלייה קלה לעומת שלוש העונות שקדמו לה, שבהן נע שיעור ההתחסנות בין 15% ל-18%, אבל עדיין מדובר בשיעור נמוך מאוד.
בעוד הכיסוי החיסוני בקרב בני 65 ומעלה הגיע בעונה שעברה ל-55%, בקרב תינוקות וילדים בני 59-6 חודשים הוא עמד על 16% בלבד, אף שתינוקות וילדים עד גיל חמש נחשבים קבוצת סיכון. גם אז השיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב בני 18-13: 7% בלבד. במסגרת שירותי בריאות התלמיד חוסנו בעונה הקודמת כ-26% מתלמידי כיתות ב', כ-22% מתלמידי כיתות ג', וכ-21% מתלמידי כיתות ד' ומתלמידי כיתות א'-ו' בחינוך המיוחד.
"האפשרות לקבל חיסון בתרסיס לאף בבית, בדרך שאינה מחייבת הגעה מיוחדת לאחות בקופת החולים, יכולה להיות משמעותית מאוד ולהקל על ההחלטה להתחסן". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
נייר עמדה שפרסמו לאחרונה האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות בילדים והאיגוד הישראלי לרפואת ילדים עוסק בירידה המתמשכת בשיעורי ההתחסנות של ילדים נגד שפעת, הן בקופות החולים והן במסגרת שירותי בריאות התלמיד. לפי המומחים, שיעורי ההתחסנות בישראל נמוכים משמעותית מאלה שמדווחים במדינות שבהן פועלת תוכנית סדורה לחיסון ילדים.
בעבר הוצע החיסון במסגרת שירותי בריאות התלמיד לכ-90% מהתלמידים הזכאים, אך בשנתיים האחרונות הוא הוצע לכ-70% בלבד. עוד עולה מהמסמך כי כ-55% מההורים סירבו לחיסון השפעת, בעוד ששיעור הסירוב לחיסוני השגרה האחרים עמד על כ-4% בלבד. "מכאן שהפער אינו מוסבר רק בחוסר נגישות. קיים חסם תפיסתי ייחודי לחיסון השפעת, שאינו מופיע באותה עוצמה ביחס לחיסוני הילדות האחרים", כתבו המומחים.
פרופ' גליה גריסרו-סואןצילום: מירי גטניו, דוברות איכילובבמסמך הוצגה גם השוואה לעולם. ההשוואה מוגבלת, שכן מדינות רבות אינן מפרסמות נתוני כיסוי בילדים, וקבוצות הגיל ושיטות המדידה אינן אחידות, אבל הפער ברור: בישראל שיעור ההתחסנות של ילדים נע בין 7% ל-16% בקופות החולים ועומד על כ-23% בקרב כלל תלמידי היעד, בעוד שבספרד הוא עומד על כ-48%, בפינלנד על כ-33% ובארה"ב על קרוב ל-50%. בפרו ובקובה הוא מגיע עד כ-91%, ובאנגליה, בקרב בני 11-4, לכ-55%.
פרופ' גליה גריסרו-סואן, יו"ר החוג למחלות זיהומיות ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים לילדים דנה-דואק באיכילוב, מסבירה כי אחד האתגרים המרכזיים בחיסון השפעת הוא המיתוסים שהשתרשו בציבור: שהחיסון גורם לשפעת, שהוא לא באמת יעיל ושאנשים בריאים אינם זקוקים לו. "המיתוסים האלה הפכו נפוצים בציבור, ומהווים חסם משמעותי. כאן יש תפקיד חשוב לרופאי המשפחה והילדים. אנשים טרודים בחיי היום-יום בנושאים רבים, ונושא החיסון העונתי לשפעת בהחלט יכול להישכח. תזכורת קצרה, המלצה אישית או אפילו הודעה אישית מהרופא למטופלים שלו בקהילה יכולות לעשות הבדל".
לדבריה, גם הנגשת החיסון יכולה לשנות את התמונה. "האפשרות לקבל חיסון בתרסיס לאף בבית, בדרך שאינה מחייבת הגעה מיוחדת לאחות בקופת החולים, יכולה להיות משמעותית מאוד ולהקל על ההחלטה להתחסן", היא אומרת. "בסופו של דבר, כדי להעלות את שיעורי ההתחסנות צריך לטפל בשלושה דברים: להפריך את המיתוסים, לעודד המלצה של רופאי המשפחה והילדים בקהילה, ולהפוך את החיסון לנגיש ונוח יותר".
