טיפול חדשני ומותאם אישית למלנומה בסיכון גבוה מציג תוצאות מעודדות במיוחד: חולים שקיבלו את הטיפול היו בסיכון נמוך ב-49% למוות או לחזרת המחלה - גם חמש שנים לאחר תחילת המעקב. הנתונים פורסמו על ידי חברות התרופות מודרנה ומרק, ומבוססים על מחקר ארוך-טווח בחולים עם מלנומה מתקדמת שעברו ניתוח להסרת הגידול. מדובר באישור נוסף לתוצאות מוקדמות יותר, שפורסמו לאחר שלוש שנות מעקב.
הטיפול מבוסס על טכנולוגיית mRNA, המוכרת מחיסוני הקורונה - אך במקרה הזה מדובר בטיפול מותאם אישית לכל חולה. לאחר ניתוח להסרת הגידול, נבחן החומר הגנטי של תאי הסרטן, ועל בסיסו מיוצר mRNA ייחודי, שנועד "לאמן" את מערכת החיסון לזהות ולתקוף תאים סרטניים ספציפיים שנותרו בגוף. הטיפול ניתן בשילוב עם קיטרודה (Keytruda) - תרופה אימונותרפית שנמצאת בשימוש נרחב בטיפול במלנומה.
3 צפייה בגלריה
"ההתפתחויות בעשור האחרון ביכולות הריצוף הגנטי ובייצור mRNA שינו את כללי המשחק"
(צילום: Shuttersotock)
"טיפול מותאם אישית ברמה הגבוהה ביותר"
לדברי פרופ' גל מרקל, מומחה לאונקולוגיה של מלנומה ומנהל מרכז דוידוף לסרטן בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית, הרעיון העומד בבסיס הטיפול הוא להנגיש למערכת החיסון את המידע המשמעותי ביותר שמקורו בגידול עצמו. "המטרה היא להציף את מערכת החיסון במידע המודיעיני הספציפי שמקורו בגידול, מידע שיאפשר לה לזהות אותו באופן מדויק", הוא מסביר.
כאשר סרטן מתפתח - ובמקרה זה מלנומה - חלים בתהליך ההיווצרות שינויים ב-DNA של התאים. "השינויים הללו קיימים רק בתאים הסרטניים ולא בתאים התקינים", מסביר פרופ' מרקל. "זהו הבסיס ליכולת של מערכת החיסון, לפחות ברמה העקרונית, להבחין בין תא סרטני לתא בריא. עם זאת, לא כל שינוי גנטי רלוונטי למערכת החיסון - רק חלק מהמוטציות הן כאלה שמעניקות לה סיכוי ממשי לזהות את התאים הסרטניים".
פרופ' גל מרקלצילום: אלעד מלכהמכאן נגזר עקרון ההתאמה האישית. "המלנומה של חולה אחד אינה זהה לזו של חולה אחר", מדגיש פרופ' מרקל. "יש מספר קטן של מוטציות שעשויות להיות משותפות, אך ברוב המכריע של המקרים מדובר בשינויים ייחודיים לכל אדם". בהתאם לכך, השיטה מבוססת על אפיון מדויק של המוטציות בגידול של כל מטופל בנפרד.
הדבר מתבצע באמצעות ריצוף עמוק של DNA המלנומה של החולה והשוואתו ל-DNA התקין שלו, שנלקח מתאים בריאים. "באמצעות כלים חישוביים ניתן לדרג את המוטציות שנמצאו לפי מידת הרלוונטיות המשוערת שלהן למערכת החיסון הספציפית של אותו אדם", מסביר פרופ' מרקל. "בסופו של התהליך מתקבלת רשימה מדורגת, שמתוכה נבחרות 34 המוטציות הנחשבות לבעלות החשיבות האימונולוגית הגבוהה ביותר".
3 צפייה בגלריה
תהליך של לקיחת המידע המודיעיני הקריטי ביותר לזיהוי תאי המלנומה והנגשתו למערכת החיסון של המטופל
(צילום: Shuttersotock)
מאחר שמדובר ברצפים גנטיים, ניתן לייצר מולקולת mRNA אחת הכוללת את כל 34 הרצפים הללו כיחידה אחת. "לכל חולה נוצר mRNA שונה - מדובר בטיפול מותאם אישית ברמה הגבוהה ביותר", אומר פרופ' מרקל. "זהו תהליך של לקיחת המידע המודיעיני הקריטי ביותר לזיהוי תאי המלנומה והנגשתו למערכת החיסון של המטופל במינון גבוה".
מדובר בטיפול, לא חיסון מניעתי
הטכנולוגיה עצמה, מדגיש פרופ' מרקל, אינה חדשה. "העבודה סביב mRNA החלה כבר לפני לא מעט שנים, הרבה לפני מגפת הקורונה. כאשר תאים נחשפים ל-mRNA או בולעים אותו, הוא מתורגם לחלבון, והחלבון הוא מה שמערכת החיסון יודעת לזהות ולהגיב אליו. כך אנחנו למעשה 'מאכילים' את מערכת החיסון ב-mRNA: התאים מייצרים את החלבון, וזרועות מערכת החיסון נחשפות למטרות שאותן הן צריכות לתקוף".
בהקשר של חיסוני הקורונה, הוא מזכיר, ה-mRNA הכיל את המרכיבים המרכזיים של הנגיף - ולא את הווירוס עצמו - ונועד להינתן באופן מניעתי. "בסרטן זה שונה", הוא מבהיר. "לא נותנים את הטיפול מראש כדי למנוע מלנומה. כאן יש צורך שהגידול כבר ייווצר, כדי שניתן יהיה לאתר את המוטציות החשובות. לכן אין מדובר בחיסון מניעתי, אלא בטיפול".
המחקר שעליו דיווחו מודרנה ומרק עוסק בחולי מלנומה בסיכון גבוה - שלב 2 או 3 - שטרם פיתחו מחלה גרורתית. "הטיפול המקובל בשלב זה הוא ניתוח להסרת הגידול", אומר פרופ' מרקל. "במהלך הניתוח ניתן להשיג גם את הרקמה הדרושה לצורך אפיון המוטציות, ולאחר מכן נהוג לתת טיפול משלים שמטרתו להפחית את הסיכון להישנות המחלה".
הצורך בטיפול משלים נובע מכך שגם לאחר ניתוח מוצלח עלולים להישאר בגוף תאים סרטניים בודדים, שאינם ניתנים לזיהוי. "כאן נכנסת האימונותרפיה, כמו קיטרודה, שמשחררת אחד מה'ברקסים' הפנימיים של מערכת החיסון ומאפשרת לה לפעול בצורה יעילה יותר נגד תאי המלנומה שמסתתרים בגוף", מסביר פרופ' מרקל. "ה-mRNA מצטרף לכך בכך שהוא מאיר בזרקור את הזהות המדויקת של תאי המלנומה הספציפיים של אותו חולה".
לדבריו, השילוב בין שני המרכיבים - שחרור הבלמים של מערכת החיסון מצד אחד והצפתה במידע אימונולוגי מדויק מצד שני - הוא שעומד בבסיס התוצאות המעודדות. "תוצאות מחקר פאזה 2 הראו כי הוספת טיפול ה-mRNA שיפרה בכ-40% את התועלת של הטיפול בהשוואה לקיטרודה בלבד. זה נראה מבטיח מאוד, אך חשוב להמתין לתוצאות של מחקר פאזה 3", הוא מסייג.
פרופ' מרקל מציין כי ישראל הייתה בין המדינות שגייסו את מספר החולים הגבוה ביותר למחקר, וכי הגישה הזו נבחנת כיום גם בסוגי סרטן נוספים. "ההתפתחויות בעשור האחרון ביכולות הריצוף הגנטי ובייצור mRNA שינו את כללי המשחק", הוא אומר. "תהליכים שבעבר נמשכו זמן רב מתבצעים כיום בתוך שבועות ספורים, ובתוך זמן קצר החולה מקבל את הטיפול האישי שלו. לפני 15–20 שנה זה פשוט לא היה אפשרי – היום זה קורה בלי בעיה".
הסוג המסוכן ביותר של סרטן העור
מלנומה נחשבת לסוג המסוכן ביותר של סרטן העור. אף שהיא מהווה רק אחוז קטן מכלל מקרי סרטן העור, היא אחראית לרוב מקרי התמותה - בעיקר משום שהיא נוטה להתפשט במהירות אם אינה מאובחנת ומטופלת בזמן. חולים המאובחנים בשלבים מתקדמים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להישנות המחלה גם לאחר ניתוח מוצלח.
לפי נתוני רשויות הבריאות בארה”ב, אחד מכל חמישה בני אדם יפתח במהלך חייו סרטן עור כלשהו, ומיליונים מטופלים מדי שנה. מרבית המקרים ניתנים למניעה באמצעות הימנעות מחשיפה לא מבוקרת לשמש, שימוש במסנני קרינה והתרחקות ממיטות שיזוף - גורם סיכון מרכזי במיוחד למלנומה.
הטיפול החדש עדיין מוגדר ניסיוני ואינו זמין לציבור הרחב, אך החברות כבר בוחנות את השימוש בו גם בסוגי סרטן נוספים, בהם סרטן ריאה, שלפוחית השתן וכליה. אם ימשיך להוכיח יעילות ובטיחות, הוא עשוי לסמן שינוי משמעותי באופן שבו מטפלים בסרטן - מעבר מטיפולים כלליים לפתרונות מותאמים אישית, המבוססים על המאפיינים הייחודיים של כל גידול וכל חולה.
