בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתכנים
עופרה (שם בדוי), בת 68, אמא לארבעה וסבתא לתשעה, זוכרת בדיוק את הרגע שבו חייה השתנו. "הייתי בת 40, וחליתי בדלקת ריאות במהלך טיול בפראג. בבדיקה אמרו פתאום שיש לי לחץ דם מאוד גבוה, ושאני חייבת לגשת לטיפול בארץ מיד." עם שובה לארץ פנתה לרופאת המשפחה, והופנתה ישירות למיון. "גם שם היו בהלם איך אני מסתובבת בלי טיפול. הרגשתי כאבים בחלק האחורי של הראש, והרופא אמר שזה סימן מובהק. הוא אמר לי שהייתי יכולה ללכת ברחוב, לקבל שבץ ולמות".
2 צפייה בגלריה
"לחץ דם גבוה ממושך מעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב, לשבץ מוחי, לפגיעה בכליות ולבעיות ראייה"
(צילום: shutterstock)
מאותו רגע החלו 15 שנים של מסע מתיש בחיפוש אחר הדרך לאיזון לחץ הדם. "הייתי בטיפול תרופתי, אבל זה לא עזר. שוב ושוב הרופאה החליפה לי תרופות, העלתה מינון, ועדיין - כל הזמן הסתובבתי עם לחץ דם גבוה".
ד"ר איווטה סוחולוצקי, רופאה בכירה במערך הקרדיולוגי בבית החולים שערי צדק אשר ליוותה את עופרה, מסבירה את הסיכון הטמון במצב כזה. "לחץ דם גבוה הוא לא רק מספרים", היא מדגישה. "עם הזמן, עומס שכזה פוגע בכלי הדם ובאיברים החיוניים. יתר לחץ דם ממושך מעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב, לשבץ מוחי, לפגיעה בכליות ולבעיות ראייה".
המקרה של עופרה הוא דוגמה למה שמכונה "יתר לחץ דם עמיד" - מצב שבו לחץ הדם נותר גבוה למרות טיפול בשלוש תרופות שונות לפחות. "אצל חולים אלו, מנגנוני הגוף ממשיכים 'לדחוף' את לחץ הדם כלפי מעלה", מסבירה ד"ר סוחולוצקי. "הלב, המוח והכליות נמצאים תחת עומס מתמיד, מה שמעלה משמעותית את הסיכון לשבץ מוחי או להתקף לב".
הבעיה המרכזית, לדבריה, היא שיתר לחץ דם לרוב אינו גורם לכאבים או תסמינים ברורים. "התהליך יכול להימשך שנים עד שמתגלים סיבוכים". עופרה מספרת: "במהלך מספר חודשים, לאחר שהגעתי לד"ר סוחולוצקי, היא שינתה חלק מהטיפול התרופתי ללחץ דם, וביצעה בירור מקיף לשלילת יתר לחץ דם משני. בעקבות זאת נרשמה ירידה בערכי לחץ הדם אך הם לא התאזנו לחלוטין. לכן קיבלתי את ההמלצה של ד"ר סוחולוצקי על טיפול בטכנולוגיה חדשה". הטכנולוגיה אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הרשות האירופית לתרופות ומשרד הבריאות הישראלי – דנרבציה כלייתית. "היא אמרה שיש טיפול שכולל צנתור בעורקים של הכליות", נזכרת עופרה.
"זהו אחד מסוגי הצנתורים הפשוטים ביותר, עם מינימום סיבוכים"
פרופ' דני דביר, מנהל קרדיולוגיה התערבותית וחדרי הצנתור בשערי צדק, מסביר כי דנרבציה כלייתית הוא טיפול שמטרתו להפחית את פעילות מערכת העצבים שנמצאת בסמוך לכליות - מערכת שתורמת לעלייה בלחץ הדם. "זו פעולה צנתורית שבה נכנסים דרך המפשעה. הפעולה לוקחת כשעה, לעיתים רבות פחות מכך, ומשפיעה על העצבים שנמצאים סביב עורקי הכליה. כלי הדם עצמם, והתפקוד של הכליה לא מושפעים ישירות מהפעולה".
הטיפול מתבצע תחת הרדמה ואחריה אשפוז של לילה, ושחרור בחזרה לחיים רגילים. "מניסיוני, מבין סוגי הצנתורים זהו אחד הצנתורים הפשוטים", הוא מציין. "אחרי פעולות רבות של דנרבציה כלייתית אשר ביצעתי לא נתקלתי בתופעת לוואי בקרב החולים שטופלו או בעקבותיהן והספרות בדומה מראה שיעורי סיבוכים הקרובים לאפס".
הטכנולוגיה מגובה במחקרים רחבי היקף שהוצגו בכנסים בינלאומיים. בכנס הקרדיולוגיה האירופאי (EuroPCR) פורסמו תוצאות ממעקב על יותר מ-3,000 אנשים במשך שלוש שנים לפחות לאחר הצנתור. התוצאות הראו ש-40% מהמתמודדים עם יתר לחץ דם עמיד הצליחו לחזור לרמות לחץ דם תקינות.
לפי המחקר, לחץ הדם יורד בממוצע ב 10-20מ"מ כספית, בתלות בסוג הבדיקה ומספר השנים שעברו מהפרוצדורה, כאשר ככל שחולף הזמן, יעילות התהליך משתפרת. במחקר נוסף שפורסם בכנס לחץ הדם האירופי (ESH) נמצא כי הטיפול מקטין באופן משמעותי את הסיכון לאשפוז בגלל עליות חדות ומסכנות חיים בלחץ דם. הסיכון של נבדקים בקבוצת הביקורת להתאשפז היה גבוה פי 2.5 ממי שקיבלו את הטיפול האמיתי.
"היום אני מסתובבת בעולם בלי חשש"
עופרה עברה את הפרוצדורה במהלך 2023. "זה היה מפחיד", היא מודה. "אף פעם לא עשיתי הליך כזה״. אך במבט לאחור, היא שמחה מאוד שקיבלה את ההחלטה לבצע את ההליך: "אחרי הצנתור הכל התחיל להתאזן. הטיפול התרופתי לא הפסיק, אבל שינו לי את הכדורים ולחץ הדם מאוזן היום".
היום, כשנתיים לאחר הפרוצדורה, עופרה חוזרת למרפאה למעקב כל שלושה-ארבעה חודשים. "כבר אין לי את החשש שהיה פעם", היא אומרת. "אני ובעלי אוהבים לטייל, הגעתי לקצה העולם, ועכשיו אני מסתובבת ומטיילת בלי חשש בכלל".
למרות שהטיפול עדיין אינו כלול בסל הבריאות הציבורי, עופרה מקווה שהמצב ישתנה. "אשמח מאוד אם זה ייכנס לסל הבריאות כדי שזה יהיה זמין ליותר אנשים", היא אומרת. "ואני ממליצה עליו לכל מי שנמצא במצב שלי".
"לאפשר חיים מלאים ושגשוג לאורך זמן"
פרופ' דביר מסביר שהטיפול מתאים לחולים עם יתר לחץ דם שלוקחים מספר תרופות אך לא מגיעים לאיזון. "זה המצב של בערך רבע עד שליש מהמטופלים. אחת הבעיות היא שכמעט תמיד לא מרגישים יתר לחץ דם. לרוב אין תסמינים, מה שגורם למין שאננות - עד שהם מסתבכים רפואית".
ד"ר סוחולוצקי מסכמת: "דנרבציה כלייתית היא כלי נוסף וחשוב בארגז הכלים שלנו, עבור חולים שבהם הטיפול התרופתי אינו מספק. מה שמנחה אותי כרופאה הוא הרצון לעזור לכל מטופל שמגיע עם יתר לחץ דם להגיע לאיזון - לא רק כדי לשפר מדדים רפואיים, אלא כדי לאפשר לאדם לחיות חיים מלאים, פעילים ובריאים, ולשגשג לאורך זמן".
פרופ' דביר מצידו מאמין שהאתגר העיקרי הוא מודעות. "אין מספיק מודעות לטיפול. אני קורא למטופלים להציף את הנושא בפני הרופאים המטפלים. חשוב שהקהל הרחב וגם הקהילה הרפואית יהיו מודעים לפרוצדורה ולתוצאות החשובות שלה".
בשיתוף מדטרוניק
